רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מודעות היא לא דבר חיובי

"לא חשבנו בכלל. עשינו", כך אומר סמי בירנבך, סולן מינימל קומפקט. הלהקה המיתולוגית מתאחדת שוב, וחוגגת לו יום הולדת 60

תגובות

סמי בירנבך יושב בבר בדרום תל אביב, עייף אחרי חזרה של שש שעות ומבקש מהמלצרית בירה. בלגית, כמובן. יש לכם הוגארדן? הוא שואל. הוחארדן, מתקנת המלצרית. או שזה כובע המצחייה שמונע ממנה לזהות את בירנבך, תושב בריסל זה שנים רבות, או שהיא פשוט צעירה מכדי להכיר את פניו של סולן "מינימל קומפקט" לשעבר, שחוזר עכשיו, למשך חמישה ימים, להיות סולן "מינימל קומפקט", בלי לשעבר.

היתה חזרה טובה, מדווח בירנבך. הוא מבסוט בעיקר מהתוספת של נגן שישי, אסף רוט, שיצטרף אל חמשת חברי "מינימל" בארבע ההופעות שלהם בישראל, כולן במועדון "זאפה" בתל אביב (הראשונה היתה אמש, השנייה תתקיים היום, ושתי הופעות נוספות, שאורגנו לאחר שהכרטיסים לשתי ההופעות הראשונות נחטפו בתוך יומיים, יתקיימו ביום שישי וביום ראשון).

"הוא מנגן במרימבה, קסילופון ואקורדיאון", אומר בירנבך על רוט, "והתוספת של הכלים האלה מביאה למוסיקה של 'מינימל' דברים חדשים וטריים ולוקחת אותה, בנגיעה, לכיוון קצת אורקסטרלי. משהו דומה קרה בסיבוב האיחוד הקודם, ב-2003, כשהופענו בהיכל התרבות. אז הצטרפו אלינו קולין (ניומן, בעלה של מלכה שפיגל, הבסיסטית של 'מינימל', ב"ש) וחצוצרן, ונוצר מין משטח היפנוטי, פסיכדלי, שמאוד אהבתי. משהו כזה קרה היום בחזרה, וזה כיף גדול, זה עושה את העניין".

התוספת של אקורדיאון מרגשת את בירנבך במיוחד. "בתחילת 'מינימל', בשיר 'Invocation' (מתוך האלבום הראשון של הלהקה, ב"ש), היה תפקיד של אקורדיאון, אבל מאז לא עשינו את השיר הזה עם אקורדיאון, ופתאום יש לנו אקורדיאון", הוא אומר. "זה מוסיף ממד מוכר ועם זאת חדש. החידוש הכרחי בשביל לשמור על הריגוש, ואם אין ריגוש כל העסק לא שווה. אם אתה לא נלהב, הקהל קולט את זה. אתה לא יכול לרמות אותו. אם אין ריגוש, מוטב לא לעשות. אם שיר מתחיל ליפול, לא לעבור כמו שאתה רוצה שהוא יעבור, אין טעם לנגן אותו. אפילו אם הקהל ירצה מאוד. יש שירים שניסינו ואמרנו, 'לא, זה לא עובד, ולא נעשה את זה בכוח'".

גם אם מדובר באחד הלהיטים שלכם?

"כן".

כמו?

"אני לא רוצה לתת דוגמאות. לא צריך לדאוג לשירים המוכרים והידועים. אנחנו נעשה את רובם. אבל אנחנו לא רוצים לעשות דבר שהוא חצי טוב, או לא טוב, או שאנחנו לא מרגישים אותו".

סמי בירנבך: "השירים נשמעים יותר טוב מלפני 20 שנה" | תצלום: דודו בכר

הלהקה התפרקה ב-1988 וכעבור שלוש שנים התאחדה לכמה הופעות. האיחוד המשמעותי יותר היה לפני חמש שנים, ולקראתו, מספר בירנבך, היו לו הרבה חששות. "אני יודע מה קורה עם להקות שמתאחדות. הרבה פעמים זה מאכזב, זה מתיישן, זה פתטי. היו דאגות שזה יקרה גם לנו. אבל נפגשנו, והיתה אווירה טובה, בניגוד לתקופה האחרונה של 'מינימל', והחלטנו לעשות, ולשמחתי היתה הרגשה של משהו טרי. זה לא נשמע מיושן או פתטי. להיפך, המוסיקה נשמעה על-זמנית. ההרגשה היתה שהשירים נשמעים יותר טוב מאיך שהם נשמעו לפני 20 שנה. היה גם שיר אחד, 'Everything is Wonder', שאף פעם לא הצלחנו לנגן בהופעה בזמן ש'מינימל' היתה קיימת. זה פשוט לא הצליח. ופתאום בחזרות לקראת האיחוד ב-2003 עשינו אותו והוא יצא מדהים. ננגן אותו גם הפעם".

האיחוד של 2003 לא היה רק תענוג גדול בשביל בירנבך. היתה לו השפעה מכרעת על המשך הקריירה שלו. החל בראשית שנות ה-90 עזב בירנבך את השירה ואת הכתיבה, ותחת השם די-ג'יי מורפיאוס התמקד בתקלוט, בעריכת תוכניות רדיו והגשתן בתחנות אירופיות, בעריכת אוספים של מוסיקה אלקטרונית ובניהול רפרטואר של חברת תקליטים. "נגמר לי לגמרי מלכתוב ולשיר, למשך יותר מעשר שנים", הוא מספר, "ופתאום בא האיחוד הזה וקיבלתי זבנג לפרצוף. הבנתי איזה היי זה לעשות את הדבר של עצמך. אני עדיין אוהב לעשות אוספים ולדג'ות, אבל הרצון לחזור לכתוב ולשיר היה אפילו יותר חזק".

הוא התחיל לשתף פעולה עם כל מיני מוסיקאים. "כתבתי בלדה לתקליט של איזה ג'זניק בלגי, עשיתי עוד כמה קטעים עם כל מיני אנשים, אבל ידעתי שאני רוצה למצוא הרכב שאתו אני אעשה פרויקט שלם", אומר בירנבך. בשנה שעברה הוא מצא. קוראים להם "פנלופ", שני צרפתים צעירים שבירנבך פגש באחד הפסטיבלים שבהם הוא מתקלט. כחובבי "מינימל קומפקט", השניים קפצו על האפשרות לעבוד עם בירנבך. הוא דווקא היה מסויג בתחילה: "לא התלהבתי מההופעה שלהם, אבל אחר כך הם שלחו לי קטעים חדשים, וזה כבר היה סיפור אחר".

מה הוא אהב אצלם? "הם צעירים, הם כישרוניים ואין להם יותר מדי עבר, בניגוד אלי. המיזוג הזה מעניין. יש להם גם ראייה רחבה. הם באים מדאנס אבל פתוחים מאוד ללהקות רוק. 'הקיור' הם האלילים שלהם. הם אוהבים את 'ארקייד פייר'. הגישה הזאת מתאימה לי. בסופו של דבר המקורות שלי הם ברוקנרול".

שנות ה-90 היה נדמה שאתה מתכנס בעולם שכולו מוסיקה אלקטרונית.

"זה נכון. הלכתי לשם כי זה היה חדש וטרי ומסעיר. זאת היתה תקופה שהרוק סבב במעגלים ומיחזר את עצמו, ולעומת זאת בדאנס היתה התפוצצות יצירתית. אבל הדברים משתנים, והיום יש חזרה של הלייב. אנשים רוצים לשמוע מוסיקה חיה".

אז החזרה שלך לכתיבה ולשירה היא תוצאה של השינוי שחל בשנים האחרונות במוסיקה?

"אני מעדיף לחשוב שזה קרה יחד במקרה. אני לא רוצה להתרברב, אבל קרה שעשיתי דברים כמה שנים לפני שהם נהפכו למובנים מאליהם. 'Freezone' (סדרת אוספים שערך בשנות ה-90, ב"ש) פתחה את השערים של ז'אנר הצ'יל-אאוט. הראיתי שזה לא חייב להיות גטו, שאפשר להכניס לתוכו גם אלמנטים של דראם אנ' בייס והיפ-הופ. וגם הייתי אחד הראשונים שביקשו מיוצרים לעשות קטע במיוחד לאוסף, במקום לערוך אוספים מקטעים קיימים. אנשים כמו קארל קרייג, 'בייסמנט ג'קס' ופיטר קרודר עשו קטעים ל'פריזון' לפני שהם נעשו כוכבים".

מתנת יום הולדת

האם הוא לא חושש שעכשיו, בגיל 60, הוא כבר לא יכול להישאר עם היד על הדופק של חזית המוסיקה העדכנית? "מה פתאום", הוא תמה על השאלה. "פורטיס אומר בצחוק שאנחנו כבר גריאטרים, אבל אני סקרן כמו שהייתי תמיד לגבי מוסיקה, חדשה ולא חדשה. השינוי היחיד שקרה אצלי הוא שאני פחות סובלני לרעשים. אני לא אוהב את הגוורדיה החדשה של הנויז הטוטאלי. לא סובל את זה. עם כל הפתיחות, מגיע שלב שבו אתה חייב לעשות את הבחירה שלך, להודות שיש דברים שמדליקים אותך ויש דברים שלא. אני תמיד אהיה בעד הפאנק, בעד המלודיה, בעד הגרוב".

וגם בעד עשייה אינטואיטיווית, ספונטנית, לא מתוכננת. בכל פעם שהוא נשאל על בחירה אמנותית שעשה בעצמו או יחד עם חברי "מינימל קומפקט", בירנבך משיב נחרצות: "לא חשבנו בכלל. עשינו. שום דבר שקרה לא היה לגמרי הכרתי. להיפך, רוב הדברים היו תאונתיים. אף פעם לא אמרנו, 'בואו נערבב רוק עם מזרחי' או משהו כזה. הכל היה טבעי. עשית דברים, ורק אחר כך אמרת 'או-קיי, אני אוהב את זה'. אף פעם לא מראש. יותר טוב כך - מודעות זה לא דבר חיובי כשיוצרים".

על פי הפרסומים לפני ההופעות, המניע לאיחוד הנוכחי של "מינימל" היה יום הולדתו ה-60 של בירנבך. האם זה נכון? "בוודאי. 'מינימל' אף פעם לא שיקרה. אני ביקשתי מהלהקה מתנה ליומולדת. הזכרתי את זה פעם בשיחה עם מלכה, אמרתי שיהיה נחמד אם זה יקרה, והיא התחילה לגלגל את זה הלאה וכולם הביעו עניין".

האם יש סיכוי שהסיבוב הנוכחי יניב שירים חדשים ואולי אלבום עתידי?

"אחרי האיחוד הקודם היה כזה היי, וכולם היו בעינוג מוחלט מהגילוי שהחומר לא התיישן והקסם לא פג, שרצינו שזה יימשך עוד והשתעשענו ברעיון לכתוב שירים חדשים. אבל זה בלתי אפשרי. 'מינימל' היתה דבר אורגני. גרנו באותו מקום וכל אלבום היה פרק בתולדות חיינו. עכשיו אני בבריסל, מלכה בלונדון, מקס (פרנקן, המתופף, ב"ש) באמסטרדם, ברי (סחרוף) ופורטיס כאן. אנשים שרוצים ליצור ביחד חייבים להיות בתוך אותו סיפור חיים. לחיות באותה עיר, אם לא באותו בית כמו שאנחנו חיינו בתחילת הדרך. אנחנו לא מוסיקאי דאנס שיכולים לשלוח קובצי אם-פי 3 אחד לשני, זה דבר שצריך לחיות אותו. לכן זה בלתי אפשרי בנסיבות הקיימות. אני אסתפק בכך שהסיבוב הנוכחי יהיה טוב כמו הסיבוב הקודם. אם זה יקרה, אני אהיה מאושר".

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true