רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמעת את הדיסק החדש של עמוס עוז?

לא רק שירי משוררים זוכים לעיבוד מוסיקלי, אלא גם קטעי פרוזה. מה מוסיפות המלודיות לטקסטים של סופרים כמו דויד גרוסמן, א"ב יהושע וס' יזהר?

תגובות

לפני שבועיים הגיע עמוס עוז לתיאטרון תמונע בתל אביב. זה היה ביום חמישי בלילה. הוא ישב עם אשתו נילי ועם חברים, צפה ואחר כך גם השתתף במופע שנעשה לפי ספרו "אותו הים". מוסיקאים ושחקנים - שאול בסר, לאורה ריבלין, דודי לוי, שמעון מימרן, חן קליין וחבורה של נגנים - שרו וקראו מתוך הספר, ועוז ביניהם.

למועדון התל אביבי לבונטין 7 הגיע לפני שנה דויד גרוסמן. זה היה בצהרי יום שישי, המקום היה מלא עד אפס מקום. גרוסמן השתתף אז במופע שנעשה לפי מחזור שירי אהבה שכתב. הופיעו שם לצדו יוני רכטר, רונה קינן, דויד פרץ ועוד אמנים. בשלושת החודשים האחרונים, מאז יצא לאור ספרו "אשה בורחת מבשורה", גרוסמן מופיע בלא מעט אירועים סביב הספר, יחד עם קבוצת זמרים ושחקנים שמבצעים קטעים מספריו.

באוקטובר האחרון היה זה א"ב יהושע שעמד על במת המדיטק בחולון, והשתתף במופע מחווה המבוסס על ספריו, שאותו יזם וערך אלי שנברג.

אלכס אנסקי (מימין) ושלומי פריג' (במרכז) באירוע בחנות סטימצקי-דיזינגוף בתל אביב לכבוד הדיסק שהוציא פריג' עם נתן זך. (תצלום: דניאל צ'צ'יק)

בשנה האחרונה, כך נראה, הספרות והמוסיקה מתקרבות זו אל זו. יותר ויותר סופרים ומשוררים נראים על במה, ולוקחים חלק פעיל בהפקות מוסיקליות שנעשות על פי היצירות שלהם. מנגד, יותר ויותר מוסיקאים משתמשים בשירה ואפילו בפרוזה - שנחשבת קשה יותר לעיבוד ולהלחנה - כבסיס ליצירה.

שירי משוררים כבר היו לחלק בלתי נפרד מהמוסיקה הישראלית. כעת מצטרפת גם הפרוזה למעגל ההלחנות והעיבודים. שלומי שבן הלחין שיר בהשראת קטע מ"עיין ערך: אהבה" של גרוסמן. מיכה שטרית הלחין קטע של ס' יזהר. ישראל ברייט חיבר מוסיקה לראיון עם המשורר אבות ישורון. ערן צור מגיש פרוזה ושירה בהופעות - הוא מלווה את עצמו בגיטרה בס וקורא טקסטים ספרותיים, מגרוסמן ועד ולטר בנימין. השנה הגיע גם נתן זך לאולפן ההקלטות. זך הקליט עם המוסיקאי שלומי פריג' דיסק שלם, שבו הוא קורא משיריו, וברקע, וגם בין שיר לשיר, נשמעת מוסיקה אינסטרומנטלית שחיבר פריג' בהשראת השירים. כעת עובדת נורית גלרון על אלבום חדש משיריו.

"אני איש של מלים, כך שהליווי המוסיקלי נראה לי מוזר, אבל אשתי ושאר האנשים שישבו באותו אירוע במדיטק אהבו מאוד את המוסיקה", אומר הסופר א"ב יהושע.

יהושע, שספרו "מסע אל תום האלף" עובד לאופרה, עיבד לאחרונה את ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" למחזה שיעלה בתיאטרון הקאמרי - ומסר להלחנה חלקים ממנו. "הכנסתי למחזה מקהלה יוונית שתשיר את הטקסט. הטקסט יולחן ויבוצע ועל הבמה, עם תזמורת קטנה של כלי הקשה וכלי נשיפה. כך שמשהו בכל זאת יצא מהמדיטק".

עושה רושם שהטקסט הספרותי כבר לא נשאר רק על הנייר, הוא פוגש ערוצי יצירה נוספים.

"נראה שהפרוזה הולכת בעקבות השירה, שעושה את זה כבר שנים רבות. דווקא משום שהפרוזה נעשתה כל כך דמוקרטית, שמישה ובנאלית, דווקא בגלל המחשבים והמדיה, כשכולם רק כותבים כל הזמן - יש רצון לרומם קצת את הפרוזה על ידי מוסיקה, להשביח אותה. הכתיבה נעשתה קלה ואינפלציונית, ולכן יש רצון לתת לה איזה ערך מוסף, כדי שהריתמוס והמלודיה שלה יקבלו ביטוי ממשי יותר באמצעות המוסיקה. המלים נעשו כל כך זולות, שיש צורך להוסיף להן ערך, כמו בתנ"ך - עיטורים, נגינה, טעמי מקרא".

כשאמצעי ההפצה משתנים

בדומה לחיבור בין הספרות ובין העולם הגרפי-הוויזואלי - בשנים האחרונות יוצאים לאור יותר ויותר ספרים שכוללים איורים, תמונות, קומיקס וגרפיקה מסוגים שונים - נראה שהטקסט הספרותי מבקש להתחבר לעוד אמצעים שאינם מילוליים.

"אנחנו חיים בעידן שבו כלי התקשורת והטכנולוגיות החדשות ממלאים תפקיד כל כך חשוב, שהספרות לא יכולה להישאר אדישה לכך", אומר פרופ' נסים קלדרון, שעומד לפרסם ספר על "שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך" (בהוצאת כנרת-זמורה ביתן ומרכז "הקשרים"). "בעבר, האמצעי העיקרי להעברת הספרות היה המלה הכתובה", אומר קלדרון. "היום יש לנו אמצעים ויזואליים ומוסיקליים רבים, וזה ישפיע גם על הספרות. זה רעיון של ולטר בנימין - כשאמצעי ההפצה של האמנות משתנים, גם התוכן שלה משתנה. הרי מאז המצאת הדפוס האופי של הספרות השתנה לגמרי. הרומן נוצר משום שאפשר היה להדפיס ספרים, לפני כן לא היו רומנים.

"היום אין כמעט משורר שלא יוצר זיקה למוסיקה, וטבעי שזה יזלוג גם לפרוזה. האמצעים זמינים, ולאנשים יש צימאון לא רק לקרוא את גרוסמן אלא גם לשמוע אותו, ולשמוע את המוסיקליות של הטקסט שלו, שיכולה לעבור גם דרך אמנים אחרים".

על פי קלדרון, הזמר העברי עובר מאז

שנות ה-70 תהליך של רוקיזציה; אבל אם בכל העולם הרוק התפתח מתוך מסורת של מוסיקה עממית בת מאות שנים, הרי בישראל הצעירה לא היתה מסורת כזאת - בוודאי לא בעברית. את החלל מילאו דווקא טקסטים מן התרבות הגבוהה - מביאליק וטשרניחובסקי ועד אלתרמן וגולדברג.

"כשמוסיקאים ישראלים מודרניים רצו לחפש אותנטיות עמוקה, הם מצאו אותה דווקא בשירה הגבוהה. לביטלס אין שיר אחד של משורר. דילן היה חבר של אלן גינסברג ולא הלחין שיר אחד שלו. בארץ כולם מלחינים משוררים, מברי סחרוף ועד שלומי שבן. עכשיו הפרוזה נכנסת לתמונה בגלל התפתחות המדיות. אחרי שלקחו את 'מסע אל תום האלף' של יהושע ועשו מזה אופרה, אני מניח שזה יבוא במסורות מוסיקליות נוספות כמו רוק, ג'ז, היפ הופ".

נראה שגם הסופרים והמשוררים מעוניינים לבוא לאולפן או להופיע על במה.

"הם מבינים שהלחנת טקסטים שלהם היא בעלת משמעות גדולה. לאה גולדברג היא המשוררת הכי מולחנת בעברית. מעמדה בחייה לא היה גבוה, אלתרמן ושלונסקי זילזלו בשיריה. אבל כשדור צעיר בא והלחין למעלה מ-120 הלחנות לשירים שלה, היא הפכה להיות משוררת הרבה יותר מרכזית בתרבות הישראלית מאשר היתה בחייה. יש קרוב ל-100 הלחנות של זך. העובדה ששיר מגיע לאנשים בהיקפים ששום ספר שירה לא יכול להתקרב אליהם, יוצרת מעמד אחר למשורר ולשירה - וכך יהיה גם בפרוזה".

אין זה מקרי שבשנה הקרובה עומדים לצאת שני דיסקים על פי ספרו המופלא של עוז, "אותו הים". הראשון יתבסס על המופע שיצר שאול בסר לפי הספר, המשלב טקסטים מולחנים מתוכו, וקטעי קריאה - כולל בקולו של עוז עצמו.

"הספר הזה נכתב כדי שילחינו אותו", אומר עוז. "זה ספר שכתבתי כדי שישיר וירקוד, ולא רק כדי שיספר סיפור. זה נכון לו וטבעי לו להתלבש במוסיקה. יש עכשיו מלחין איטלקי גדול, פאביו ואצ'י, שרוצה לכתוב אופרה לפי הספר".

על הדיסק השני לפי "אותו הים" אחראים הזמרת רונית אופיר והמלחין רמי הראל. הדיסק יכלול לחנים לטקסטים מהספר, וגם שם יקרא עוז בקולו קטעים מתוכו.

שאול בסר העלה פעמיים את המופע "אותו הים", וכעת מתוכננות עוד הופעות. בסר, בן 28, בנם של השחקנים לאורה ריבלין וגדליה בסר, עמל לא מעט על הלחנת הקטעים. "זו היתה הפעם הראשונה שהתעסקתי עם טקסטים ספרותיים", הוא אומר. "כתבתי בעבר מוסיקה לתיאטרון או לקולנוע. לכתוב מוסיקה לתמונה זה הרבה יותר קל, זה אבסטרקטי ויש יותר מקום ליצירתיות. אבל לכתוב לפי טקסט ספרותי זה קשה כי זה מגביל. לקח לי חמישה חודשים להלחין חמישה שירים".

בסר מתכנן כעת להלחין שירים של אבות ישורון. גם בנו של עמוס עוז, דניאל, מלחין בימים אלה שירים של ש' שפרה, למופע שיעלה בקרוב בצוותא.

דויד פרץ היה בין המוסיקאים שהלחינו את שירי האהבה של גרוסמן. "הם נמצאים על קו התפר בין שירה ופזמון", אומר פרץ, "התאהבתי בשניים מהם, 'בוא ותקלף אותי' ו'תהיה אתי'. כשהופענו עם זה, היה משהו בנוכחות של דויד על הבמה, כשהשחקנים הקריאו ושרו לידו, שהפך את הטקסט לתלת ממדי. כשהוא על הבמה יש לזה יותר כוח".

כעת עובד פרץ על אלבום שלם משיריו של אורי ברנשטיין. "אני קורא את השירים שוב ושוב בקול רם, ומנסה לפענח מתוך ההקראה שלי את המוסיקליות שלהם", הוא אומר. "בטקסטים טובים המנגינה כבר מתחבאת בתוך המלים, רק צריך להוציא אותה החוצה. היום יוצרים רוצים להגיע לכמה שיותר קהל, והמוסיקה היא מתווך מצוין".

ערן צור פיתח סגנון הגשה משלו לטקסטים ספרותיים. הוא מגדיר את זה כ"יצירת מרחב צלילי לטקסט", וזה מה שהוא עושה עם גרוסמן, יהושע, דוד אבידן, יונה וולך, אורי צבי גרינברג, וגם ולטר בנימין.

"ההיכרות שלי עם ספרות באה עוד לפני המופעים האלה", אומר צור. "אני מוסיקאי ואיש במה ואני אוהב ספרות וכותב בעצמי, אז אני כנראה פוטנציאל מעניין לחיבור הזה. להגיש טקסט על במה מול אנשים בזמן אמת, זה מפרה ומחיה את המלים הכתובות על הנייר. בתור מבצע, נראה לי מוזר שהטקסטים נשארים על הנייר בלבד.

"החיבור בין המלים והצלילים עובד לשני הכיוונים. אני מניח שזו גם חוויה לסופר, שמבין פתאום איך הטקסט שלו נשמע כשאחרים מבצעים אותו. כל סופר, אחרי חוויה כזאת, בפעם הבאה שהוא יישב לכתוב זה כבר יהיה לו בתודעה - איך הטקסט יצלצל בפה של מישהו אחר, ועד כמה הוא יכול להרחיק ממך. כל אמן היה רוצה שהטקסט שלו יצליח לפרוש כנפיים ולהרחיק ממנו".

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true