רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

של מי התמלוגים האלה

לקראת הבחירות הקרובות לדירקטוריון אקו"ם חברים באגודה מעלים טענות על אי שקיפות, ייצוג לא ראוי וחוסר רצון להתייעל. המנכ"ל יוריק בן דוד דוחה את הטענות, אבל יו"ר הדירקטוריון, יעקב רוטבליט, אומר שהנהלת אקו"ם מזכירה את "מרכז הליכוד בימים הרעים"

תגובות

יוריק בן דוד ישוב על כורסה במשרדו ודוחה אחת לאחת את הטענות הנשמעות נגדו ונגד התנהלות האגודה שהוא משמש בה מנכ"ל, אקו"ם. המשכורת החודשית שלו, לדבריו, אינה 70 אלף שקל בחודש כפי שמספרות השמועות, אלא 25 אלף, ומכל מקום אין לו כוונה להצטדק על השכר שהוא מקבל ("נראה לי שכל אגורה מגיעה לי"). חשבון ההוצאות שלו, הוא אומר, "כולל את ההוצאות החיוניות למילוי תפקידי בלבד", ובניגוד לתלונות, "פתוח ושקוף בפני החברה".

אבל באקו"ם, אגודת התמלוגים והזכויות של יוצרי המוסיקה בישראל, הרוחות סוערות. ביום ראשון הבא יתקיימו בחירות לדירקטוריון האגודה, בשעה שההנהלה מצויה בסכסוכים פנימיים חריפים שהגיעו עד כדי ניסיון הפיכה במארס האחרון. תלונות החברים הולכות ומצטברות - מדברים על ביורוקרטיה, הסתרה, ליקויים, ובעיקר תחושת חוסר אונים הולכת וגוברת של הפרט מול המערכת. רבים, ובהם מועמדים לדירקטוריון הבא, סירבו להתראיין לכתבה זו.

למה אסור לעיין במסמכים ובפרוטוקולים? "פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון חסויים על פי חוק החברות", אומר בן דוד. מה שחשוב זה ההחלטות, שהן לא חסויות בסופו של דבר.

"אני לא חושב שיש הרבה טענות", בן דוד מסכם. "מדובר באגודה שמונה יותר מ-6,000 אמנים, ומטבע הדברים יש גם מקרים קיצוניים. בשנה האחרונה היו שתי תביעות והן תפסו כותרות, אבל הן חלקיק קטן. האדם הסביר מבין את חשיבותה הגדולה של האגודה, ואת המסגרות הנוקשות שהוא חייב לפעול בהן. יש מיעוט שלא מבין ולא מקבל את הדרך הזאת, זו דמוקרטיה וזו זכותו".

הקמת פורום באינטרנט, שיספק מענה לחברי אקו"ם שמעוניינים לתקשר זה עם זה, כלולה לדבריו של בן דוד בתקציב של שנת 2009, שעומד לאישור הדירקטוריון בימים אלה. הצורך בפורום, יש לציין, הוא קריטי במיוחד, מאחר שאקו"ם מסרבת למסור פרטי התקשרות של חברים לאיש ("אנחנו כחברה לא רשאים להפר את אמונם של החברים ולתת את הפרטים האישיים שלהם לגורמים אחרים").

מרדכי המר, שמתמודד על תפקיד דירקטור בסקטור מלחיני המוסיקה הפופולרית, מאס בציפייה לפורום של אקו"ם. בימים אלה הוא שוקד על הקמתו של פורום עצמאי, שיהיה פתוח לחברי אקו"ם בלבד, כלומר - סגור בפני הציבור ובכללו הנהלת החברה. "אני מבודד את ההנהלה החוצה, שזה בדיוק מה שהם עושים לנו", הוא אומר. "אקו"ם משתמשת באמצעים טכנולוגיים מיושנים כדי לשלוט במצב".

לדידו של המר, אקו"ם צריכה לתפקד במישור גביית הכספים ותו לא: "יש ניגודי אינטרסים בתוך אקו"ם והיא כרפסודה שהקברניטים שלה מושכים לכיוונים מנוגדים, ולכן לא מגיעה לשום מקום. צריך לדאוג להפרדה בין הסקטורים ולא לערבב ביניהם. כל סקטור צריך לקבל את הייעוץ שמתאים לתחום שלו". החזון של המר כולל הרבה מאוד נגישות. "אני רוצה להביא לכך שלכל אמן באקו"ם יהיה אתר משלו, זה חלק מהשחרור שאני רוצה להביא אליו. במצב הנוכחי אי אפשר להגיע לאמן בקלות".

המר, שתובע עם עמיר בניון ואמנים נוספים את אקו"ם על אי גילוי מסמכים (בעניין השימוש בשירו "אם יש לך שמש" לצורך ג'ינגל ללא רשותו), מתוסכל. "אני זועם", הוא אומר. "ההסתרה, ה'הפרד ומשול', הניצול של האמנים על ידי הפרחת אמירות בתקשורת כמו ‘אקו"ם מייצגת את האמנים', ‘מגינה על האמנים', ‘נאמנה של האמנים'. זהו שקר מוחלט נוכח העובדה שבבית המשפט אקו"ם טוענת שאינה מייצגת את האמנים, אינה נאמנה שלהם ואינה שלוחה שלהם".

לטענתו, פנייתו להנהלת החברה לצורך קבלת מסמכים הקשורים לעבודת הדירקטור, לקראת הבחירות לתפקיד, נדחתה. המר מפרש את הסירוב כניסיון לפגוע במוסד הדירקטוריון ובהכשרתם המקצועית של הדירקטורים, שהקדנציה שלהם מוגבלת ממילא (נמשכת שלוש שנים בלבד, לעומת המנכ"ל והסמנכ"ל שכהונתם אינה מוגבלת). יוריק בן דוד מתנער מתלונה זו: "זו החלטה תקנונית, האסיפה הכללית החליטה שדירקטור יועמד לבחירות פעם בשלוש שנים ולא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות נוספות".

"לא פשוט לעמוד מאחורי האמנים, לייצג אותם ולהוציא את הכספים המגיעים להם", מסכם המר. "צריך אישיות מיוחדת מאוד לזה, אבל אותה אישיות צריכה לכלול בתוכה מרכיבים של שמירה על זכויות היוצרים עצמם, וזה לא נעשה באופן ראוי על ידי אקו"ם".

לדבריו של יעקב רוטבליט, יו"ר הדירקטוריון המכהן, הבעיה נעוצה בחילוקי דעות סביב מידת השפעתו של ראובן רצון, סמנכ"לו של בן דוד. "אביהו מדינה, מטעמים שלו, לא מוכן שהממלכה של רצון תיפגע. כל דבר שמבקשים לעשות שהוא בניגוד לרצונו של רצון, נדחה על הסף".

גם רוטבליט מדבר על ייצוג לקוי: "אקו"ם נוהגת בחברים שלה באופן שמזכיר את ההסתדרות בימים הטובים ומרכז הליכוד בימים הרעים. הנהלת החברה מנהלת את ההנהלה ואת הדירקטוריון, ובפועל, לחברים יש השפעה מועטה מאוד. זו חברה עשירה של יוצרים עניים, שהם גם חסרי השפעה וגם חסרי אינפורמציה. החברה כביכול בבעלות היוצרים אבל הבעלות לא ממומשת. את אקו"ם מנהל יוריק בן דוד, הסמנכ"ל הוא ראובן רצון, ועל כל אלה מגן אביהו מדינה שתמיד מגיע לכבות כל שריפה.

"בגלל מבנה אנכרוניסטי יש להנהלה שליטה, זה מין מעגל שבו אקו"ם היא מונופול יותר לחבריה מאשר לשוק. הכל נעשה בשיטות ההסתדרות ושיטות ההכפשות וההשמצות אישיות, אף טענה לא זוכה ליחס לגופו של עניין, במקום זה יש כל מיני שקרים והבלים. זה הגיע למצב שהחברים מפחדים לדבר", אומר רוטבליט. "זו מערכת שכבר שמונה שנים מנהלת את החברה ומותירה דירקטוריון חסר אונים וחברים עוד יותר. אנחנו מעסיקים המון אנשים שרק מתחזקים מערכת רישום מיושנת מבחינה טכנולוגית, בזמן שיש מערכות חדשות שמאפשרות להתייעל, וזה לא נעשה".

עיקר חזונו של רוטבליט טמון בשקיפות, בהתייעלות ובחיזוק ההיבט החברתי על ידי ניסוח אמנה חברתית: "כולם מבינים את הצורך בדיגיטציה מלאה של הדיווח, ובייעול העבודה בחברה. אלה מטרות ראויות שאני שותף להן", כתב במסמך שהופץ לחברי אקו"ם. כלל חברי אקו"ם, לתפישתו, צריכים להסכים לניכוי של 2%-3% מכלל הכנסותיהם בתמלוגי שידור וביצוע פומבי לטובת רווחת הכלל, לתמיכה ביוצרים קשישים וביוצרים נצרכים".

אבל בן דוד, לדבריו, "הוא לא מנכ"ל שיכול להוריד אגרוף ולשאול איפה הביצוע. אין רעב עסקי, זה לא שהם לא פועלים לטובת היוצרים או לא אוהבים אותם, הם פשוט עצלנים. כשהשכר של המנהל עולה מדי שנה ללא קשר לרמת ההכנסות, אז אין לו שום סיבה למהר לשום מקום".

כרטיסים להופעות והצגות

tm_tools.isArticleType(story) : true