קיר אמן: מאיר פיצ'חדזה

על קירות ביתו של פיצ'חדזה תלויים פורטרטים של לנין וסטאלין, בנוסף לאוסף מרשים של חפצים,  פסלים וציורים הממלאים את הדירה

דנה גילרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דנה גילרמן

במטבח של הצייר מאיר פיצ'חדזה, בדירתו בשכונת פלורנטין בתל אביב, תלויים שני ציורים של לנין ואחד של סטאלין - שני אישים שהם חלק בלתי נפרד מילדותו בגרוזיה. בכוונה תלה אותם במטבח, מעל פלטה לטיגון שניצלים (שכבר איננה) שכיסתה אותם באדים של טיגון. "כל הילדות הייתי חייב לשאת עלי את לנין", אומר פיצחדז'ה. "ביסודי הלכנו עם כוכב אדום ובו פרצוף של לנין, ואחר כך סיכה עם הדיוקן שלו. אני זוכר את עצמי בתור ילד, כשהייתי יוצא באמצע השיעור, אחד הכיפים היה לעבור ליד הציורים של לנין ולירוק עליהם. בניגוד לעבר, שבו הוא נכפה עלי בניגוד לרצוני, עכשיו אני תולה אותו מתוך בחירה וזה נותן תחושה טובה".הציורים נעשו בידי ציירים אנונימיים, שרובם עשו "קריירה שלמה מלצייר את לנין, מלצייר פועלים שמחים הולכים לעבודה ופועלים עצובים הולכים הביתה", אומר פיצ'חדזה. "גם אני ציירתי ציורים כאלה באקדמיה".

מצד אחד, יש תחושה של מקריות ואקראיות באוסף החפצים, הציורים, הפסלים והאיקונות הממלאים את הדירה (פיצ'חדזה מתעקש לא להגדיר אותם כאוסף). מצד אחר, אפשר להרגיש שמאחורי כל זה נמצא אדם בעל טעם מובחן, ייחודי ובעיקר מגוון: גלותי ומקומי, עממי ואליטיסטי, קלאסי ועכשווי.

למרות העומס ("חשבתי להתחיל לתלות שורה שנייה למעלה") אין תחושה של דחיסות אלא של עושר צבעוני ותרבותי: איקונה עתיקה מוזהבת שהוברחה מרוסיה לצד ציורים רבים של גבריאל כהן (יש לי אובססיה אליו"). פסלים של מנשה קדישמן לצד ציורים של מקס פרידמן ("שהיה חבר מאוד קרוב שלי"). ציורים של אמנים רוסים לצד ציורי מיניאטורות שקנה בהודו וכן עבודות של אמנים חברים, בהם יהודה פורבוכראי וחנה סהר.

על הקיר בפתח חדר השינה תלוי ציור קטן של טל מצליח, שנראה כפרפראזה על דגל ובמרכז מעין דיוקן, וממול, מעל הטלוויזיה, ציור מקסים של דני בן שושן, שפרש מעולם האמנות, ובו שתי ציפורים במעין פעולה של האכלה-נשיקה על רקע מה שנדמה כנוף מופשט.

ליד תלוי ציור של נפתלי בזם שקיבל במתנה מחבר. בזם חייב לו עבודה, לדבריו. "הכרתי אותו כשהייתי צעיר, בן 25, ומאוד אהבתי אותו", הוא אומר. "פעם אחת הוא שאל אותי איך אני מצייר את השמים הכחולים הקלאסיים בציורים שלי. הוא חשב שאני עובד על זה שבועות. הזמנתי אותו לסטודיו שלי וציירתי לו שמים כחולים בחצי שעה. הוא היה פשוט המום, שאל אם אפשר לקחת את זה ואמר שהוא יביא לי ציור שלו. זה היה בשנת 86'".

כמה מהציורים שתלויים בבית, ונראים כיצירות של האמן הגרוזי ניקו פירוסמני, מתגלים כחיקוי שיזם פיצ'חדזה. "הוא האמן החשוב ביותר שהיה בגרוזיה", הוא אומר. "אני גדלתי עליו, אין גרוזי שלא יודע את שמו. מכיוון שאני מאוד אוהב את היצירה שלו, אבל אין לי שום אפשרות לרכוש אותה - ציור שלו יכול לעלות חצי מיליון דולר - לקחתי שלוש גלויות וביקשתי מאמן רוסי מפלורנטין ששמו פורמן שיעתיק לי אותן. היה לי חשוב לתמוך בו. על כל אחת שילמתי 100 דולר, אחת מהן לא קיבלתי עד היום". באמבטיה תלוי ציור ג'ירפה על פי פירוסמני שיצר פיצ'חדזה עצמו.

הציורים של פירוסמני, כמו אלו של כהן, עשויים בסגנון המוכר יותר כאמנות נאיווית. "אלה ציורים של יוצרים אאוטסיידרים ולא נאיווים", מתקן פיצ'חדזה. "באמנות נאיווית הכל נראה אותו דבר, כאילו כל הציורים צוירו על ידי אותו צייר. כשאת מסתכלת על עבודות של אמנים אאוטסיידרים אף אחד לא דומה לשני".

היום נפתחת לפיצ'חדזה תערוכה במרכז חייק ביפו, ביוזמת גלריית הבית שלו, גלריה דן התל-אביבית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ