האיש מן הבקעה

טיול בשטח

יואב קווה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב קווה

קרן סרטבא (צורתו הארמית של השם - והיום, בעברית, סרטבה) • אזור: הבקעה • אורך: כ-25 ק"מ • משך: 4-5 שעות (ברכב) • מפות: בקעת הירדן ומזרח השומרון, מפה מס' 5-6 בסדרת מפות טיולים וסימון שבילים • דרגת קושי: ל-4x4 קשוח - בינונית, ל-4x4 רך - קשה. לאופני הרים: טכני - קל, כושר - גבוה • עונה מומלצת: כל השנה ובעיקר בחורף ובאביב • מגבלת שטחי אש: האזור מותר לטיול בסופי שבוע ובחגים בלבד

הערה: המסלול שלהלן הוא לאורך דרכי עפר קיימות ובשבילים מסומנים בלבד. בבקשה לא לפרוץ דרכים חדשות ולא לפגוע בטבע

באפריל של שנה נורמלית הכל ירוק מסביב. אבל השנה הרגה שרשרת החמסינים את הירוק שנשאר ועכשיו הכל צהוב. וזה דווקא ממש בסדר. כי במסלול הטיול הזה מי שמדבר היא הטופוגרפיה: פסגות נישאות, ערוצים עמוקים, שלוחות ואוכפים. והמון נוף: במזרח מיריחו ועד בית שאן ובמערב גב הרי שומרון. קרן סרטבה מתנשאת לגובה של 377 מ' מעל פני הים ולגובה יחסי של 650 מ' מעל בקעת הירדן.

הטיפוס להר הזה הופיע פעם ברשימת החובה של תנועות הנוער, אבל כיום תנועת המטיילים באזור דלילה למדי. אין חשש מפקקי תנועה בשטח בנוסח מכתש רמון ונחל נקרות. דרגת הקושי של הטיול מוגדרת "בינונית" לרכב שטח 4x4 עם הילוכי כוח (Low). רכב שטח "רך" ללא הילוכי כוח יתקשה במשימה. אם כי נהג מיומן ביונדאי טוסון, טויוטה ראב4, סובארו פורסטר וכדומה יצליח לעמוד באתגר. בכל מקרה, למסלול הזה כדאי לצאת בשיירה של שני כלי רכב לפחות ולהצטייד בציוד חילוץ - רצועות גרירה ושאקלים.

אדמות הכתר

נקודת ההתחלה היא צומת אדם, המפגש בין כביש הבקעה (מספר 90) לכביש 57. בצומת הזה מאפסים את מד המרחק ופונים מערבה (שמאלה לבאים מדרום, ימינה לבאים מצפון). ברוכים הבאים לארץ אחרת. בוסתנים, כרמים, בקתות פשוטות, תחנת דלק (ב-4 ק"מ לספירה) שנראית כאילו הועתקה בשלמותה מירדן או סוריה. כינויו של האזור, "ג'יפתיליכ", עוד מימי השלטון העותמני ובטורקית פירושו "אדמות הכתר". מדובר במניפת הסחף של נחל תרצה (ואדי אל-פארעה), אדמה פורייה לחקלאות שמשגשגת כאן מימי קדם.

נוהגים בכביש 57 בכיוון צפון-מזרח בזהירות מיוחדת - ילדים מקומיים עשויים להתרוצץ על הכביש. ב-10 ק"מ מגיעים לצומת, מפגש עם כביש 508, "דרך אלון". מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, דרום-מזרח. ב-5.6 ק"מ, לצד שלט "קידוח גיתית 3", מאפסים את מד המרחק שוב ופונים שמאלה, מזרחה, אל כביש צר ומשובש שמסומן בסימון שבילים כחול (מספר 5430 במפה). הפנייה הזאת ממוקמת כ-300 מ' לפני הכניסה למושב מכורה.

הגובה כאן הוא 150 מ' מעל פני הים. ב-1.8 ק"מ מגיעים לצומת ופונים ימינה, דרומה. ב-2.3 ק"מ עוד צומת. מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה אל דרך עפר והמשך סימון כחול. ב-1.2 ק"מ, במזלג, בוחרים זרוע ימנית לאורך הערוץ - ואדי א-דבע ("נחל הצבוע"). ב-1.7 ק"מ, במזלג, זרוע שמאלית. ב-2.1 ק"מ, במזלג, פונים ימינה ומתחילים לטפס בעלייה לעבר ג'בל אל מחג'רה ("הר המחצבה"). האקשן מבחינת הנהיגה מתחיל כאן. קצת אבנים, קצת מדרגות וב-3.2 ק"מ קטע נוסף של עלייה דרדרתית.

הנוף משתבח מאוד עם צבירת הגובה. ב-3.7 ק"מ הפוגה בעלייה. ואם השמש לא קופחת מדי, זהו מקום נחמד להרתחת קפה ראשון. הלאה. ב-4.8 ק"מ מגיעים למזלג חשוב ומפגש עם סימון שחור (5420). צריך לפנות כאן שמאלה, מזרחה, עם השחור. ברכס שמצפון-מזרח אפשר להבחין במעגלי אבנים מרשימים. לא מדובר במרכבות האלים של אריך פון דניקן, אלא ב"פיתה סורית" ("בייגלה ירדני"?) - הם משמשים לאימוני צה"ל. ב-5.3 ק"מ, במזלג, שמאלה עם השחור ובירידה. ב-5.8 ק"מ, בצומת, איפוס וימינה דרומה עם דרך העפר בסימון הירוק שמטפסת על הכתף של אום חלאל, "בעלת האפיריון" (זה שם ההר). 800 מ' - נוהגים על השלוחה של אום חלאל ובסמוך לפסגת ההר - 408 מ' מעל פני הים. ב-2.7 ק"מ מתחברים לסימון שבילים אדום (5520).

ב-4.3 ק"מ, במזלג, פונים שמאלה מזרחה עם המשך אדום. ב-5.3 ק"מ פרושה לצד הדרך סוללה גדולה של אבנים מפורקות. זה מה שנשאר מהסיפון שהוביל מים אל המצודה והארמון שבראש קרן סרטבה. כיצד התגברו יושבי המקום על המחסור במים? בורות מים גדולים נחצבו בדופן ההר ואליהם הוזרמו כמויות גדולות של מים בעתות נדירות של גשם ושיטפון. קבוצה אחת של בורות, שנראים מרחוק כמו מערות, אפשר לראות בצלע הצפונית של ההר. ב-5.6 ק"מ צריכים הנהג והרכב להתגבר על עלייה קטנה עם כמה בורות הצלבה. ב-6.3 ק"מ חונים למרגלות קרן סרטבה ושרידי המצודה. אל תתפתו לנסות להעפיל למעלה עם הרכב - הדרך תלולה ומסוכנת ומספרים על האמר צבאי שהתגלגל מכאן ועד לתחתית הערוץ. הטיפוס ברגל נמשך 300 מטר ונגמר אחרי כמה דקות וכמה התנשפויות לצד שרידי מצודת אלכסנדריון וחומותיה.

לצד המצודה

הגובה, מדווח מכשיר ה-GPS, הוא 375 מטר. הנוף מצוין וצריך לקוות למינימום אובך. המצודה חלשה על כמה דרכים חשובות באזור והיתה חלק ממערך של נקודות תצפית ואיתות. כאן הדליקו משואות לבשר על קידוש החודש - "ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה (הר הזיתים) לסרטבא ומסרטבא לגרופינא..." (משנה מסכת ראש השנה ב'-ד'). מכאן שמו של מושב משואה שלרגלי קרן סרטבה. המצודה נבנתה בימי בית שני על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שמשל בין השנים 103-76 לפנה"ס ונקראה על שם אשתו, אלכסנדרה; המרכז האזורי שלומציון הסמוך למושב משואה, שבו משרדי המועצה האזורית, נושא את כינוי ההערצה שלה בפי נתיני ממלכת החשמונאים.

המצודה נהרסה במלחמות עם הרומאים אבל שוקמה בימי הורדוס ונהפכה לארמון פאר. כאן כלא הורדוס את הנסיכות האחרונות לבית חשמונאי - מרים אשתו ואלכסנדרה אמה - וכאן קבר את בניו, שנולדו לו ממרים ונרצחו בפקודתו. ככל הנראה, לא בני אדם המיטו את החורבן הסופי על המצודה והארמון, אלא רעש אדמה חזק בשנת 363 אחרי הספירה.

כיום האזור הזה הוא חלק מגן לאומי, לזכר השר רחבעם זאבי, שהיה גם אלוף פיקוד המרכז בתקופה שאזור זה התפרסם כ"ארץ המרדפים".

זהו. מתחילים בירידה האחרונה. במפה כתוב "עבירות קשה", אבל הצבא שיפר את הדרך ולא צפוי כאן קושי מיוחד. ב-2.2 ק"מ מגיעים למזלג - מי שיפנה שמאלה יגיע כעבור כמה מאות מטרים לכביש שמוליך לבסיס הצבאי הסמוך ויוצא בחזרה לכביש הבקעה, לא רחוק ממושב משואה. אנחנו ממשיכים ישר עם דרך העפר שנהפכת בהמשך לכביש משובש. ב-4.4 ק"מ מגיעים לגב של מושב יפית, לזכר יוסי יפה, מג"ד הצנחנים ב"גבעת התחמושת" ומי שעמד שנים רבות בראש מסעותיהם של בני המושבים - ופונים שמאלה לדרך עפר שמתפתלת לאורך הגדר ומגיעה ב-5.6 ק"מ לכביש 90 ולסוף המסלול. הגובה כאן, אגב, הוא מינוס 260 מטר.

הליכה לסרטבא

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ