בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון ביקש ממשרד התרבות לשקול מחדש קנסות על הימנעות מהופעות בהתנחלויות

השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ודוד מינץ דנו בעתירת האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד מנגנון התמריצים והקנסות על הופעות בהתנחלויות, בנגב ובגליל

37תגובות
היכל התרבות באריאל
אלון רון

הרכב שופטי בית המשפט העליון שדן הבוקר (שני) בעתירת האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד מנגנון התמריצים והקנסות על הופעות בהתנחלויות, בנגב ובגליל שנכלל במבחני התמיכה של משרד התרבות ביקש מהמשרד לשקול מחדש את סוגיית הקנסות על הימנעות מהופעות בשלושה אזורים אלה.

השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ודוד מינץ ביקשו להבחין בין התמריץ החיובי לשלילי ותמהו מדוע פורום מוסדות התרבות והאמנות, שלגופים החברים בו נגיעה ישירה לעניין, לא עתר בעצמו נגד המבחנים. באגודה הבהירו כי הן הקנס והן התמריץ פוגעים בחופש הביטוי ובזכות לשוויון במידה זהה, אולם השופטים ביקשו ממשרד התרבות להשיב בכל זאת על ההצעה עד 15 באוגוסט, בטרם יתנו את פסק הדין בעתירה.

במוקד העתירה עמד סעיף "מיקום ההרצות" במבחני התמיכה שנחתמו על ידי השרה מירי רגב באפריל 2016, אשר מקנים תוספת של 10% לתקציב המוסדות על הופעות בגדה המערבית, ומנגד קובע הפחתה של 33% על הימנעות מהופעות בהתנחלויות, בנגב ובגליל. האגודה טענה כי זכותם לשוויון הן של גופים שיימנעו מהופעה בשטחים והן של אחרים שלא יוכלו להגיע אליהם בשל מיעוט הזמנות או מחסור באולמות מתאימים תיפגע באופן זהה. באפריל הוציא הרכב השופטים הקודם שדן בעתירה, בראשות נשיאת העליון מרים נאור, צו על תנאי למשרד התרבות ובדיון היום הוא נדרש לנמק מדוע המבחנים חוקיים.

בפתח הדיון ציין עו"ד רן רוזנברג מפרקליטות המדינה כי כמחצית מתוך 61 מוסדות תיאטרון, מוזיקה ומחול שהגישו בקשות לתמיכת משרד התרבות ב-2017 זכאים לבונוס על הופעות בהתנחלויות. "היום אין כאן גוף תרבות שמראה שיש מבחן תמיכה שמשפיע עליו לרעה", הדגיש. השופט מלצר ביקש בתגובה להתמקד בעניין הקנס. "אתה אומר שעניין הגריעה לא התעורר, אז אולי תבטלו את זה?", הציע, "אם אין דבר כזה, אז בשביל מה להשאיר עלי ספר משהו לא טוב?". רוזנברג השיב כי אין פגיעה בהטלת הקנס. "אין לגוף נתמך זכות לקבל תמיכה מסוימת", הוסיף, "זהו מבחן תמיכה של פיזור גאוגרפי, שמבקש מהגוף להראות שהוא מוכן להגיע לכל רחבי הארץ והוא מוּחל באופן שלדעתנו שוויוני וענייני".

השופטת חיות ביקשה להבין את הסיבות לקביעת המנגנון. "הצגתם נתון קשה ולפיו האזור של יהודה ושומרון וכמות המופעים בו הם מהנמוכים ביותר, אבל למה זה כך?" שאלה חיות, "הנגשת תרבות ואמנות לכל אזרחי ישראל היא קריטריון לגיטימי אבל השאלה באילו אמצעים מיישמים אותו". מלצר הצטרף לשאלתה. "יכול להיות שבנגב ובגליל אין דרישה לצריכה תרבותית כזאת, אז כדי לעודד אותה צריך לתת בונוסים", אמר, "אבל לומר שזה המצב ולהטיל קנסות זה דבר קשה מאוד. הענקה שונה מנטילה. יש כאן מצב אובייקטיבי, של ביצה ותרנגולת. אתם רוצים לשנות אותו וזה לגיטימי. השאלה היא איך. לא מענישים מישהו על מצב אובייקטיבי. כשאתם מתייחסים לזכות קנויה לתרבות ולתמיכה בתרבות אתם הולכים על גשר צר מאוד ורעוע מאוד. זו לא פריבילגיה אלא חובה להעניק את התמיכה הזאת". רוזנברג טען בתגובה כי "המציאות מורכבת בדינמיקה בין המוסדות ליישובים המזמינים".

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, טען בין השאר כי הנימוקים הפוליטיים העומדים מאחורי מבחני התמיכה הם גלויים לעין ולו רק בשל השימוש במונח "תיקוני רגב". "לא צריך לעטות כאן מסכת איפור כבדה, שרק בתיאטרון הנוֹ היפני אפשר למצוא כמותה", אמר, "יש עירוב של שיקולים פוליטיים בשיקולי התמיכה. מלבד זאת, במישור המינהלי לא נעשתה בדיקה של הצורך במנגנונים האלה ואין למשרד התרבות שום נתונים, למעט הנתונים המספריים". השופטת חיות שאלה האם לגיטימי לערב שיקולים פוליטיים במבחני התמיכה ורוזנברג השיב כי "שיקול פוליטי הוא לא מבחן תמיכה לגיטימי, אני חושב שאנחנו לא שם. השאלה שהטרידה את השרה והביאה את המשרד למבחני התמיכה היא האם יש אפשרות לשנות את תמונת המצב העגומה של נגישות תושבי יהודה ושומרון לתרבות. לדעתנו זה לא שיקול פוליטי להנגיש תרבות ל–400 אלף תושבי מדינת ישראל".

שרת התרבות מירי רגב מסרה בתגובה כי "הדיון בבג"ץ חיזק את מדיניות הצדק התרבותי שאני נוקטת. תמרוץ גופי תרבות להופיע בכל רחבי הארץ, במיוחד במקומות שהודרו במשך שנים, הוא מהלך מתבקש".

מפורום מוסדות התרבות נמסר בתגובה כי אף שקיבלו פנייה להצטרף לעתירה החליטו שלא לעשות זאת. "אנו תומכים בעתירה והפעם החלטנו שילכו על זה בלעדינו", צוין בתגובת הפורום, "הבענו את דעתנו נגד האמירה של המשרד ועם זאת יש כמה מלחמות שאנו מנהלים נגד המשרד כך שעלינו להפעיל שיקול דעת לגבי מה עושים ומה לא. אם נידרש לכך בבית המשפט אז נשמח להביע את דעתנו. אנו תומכים ומחזקים את האגודה לזכויות האזרח".

 

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו