בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1931

טום וולף לא נועד לחיות במאה ה-21

העיתונאי האמריקאי, שמת שלשום, ידע בדיוק מה ההבדל בין גברים ל"גברים" והיטיב לתאר את הדברים שאנשים לא מעזים להגיד. לא היה לו מה לחפש בעידן "השיח המכיל"

13תגובות
טום וולף
נתן דביר

בשבוע שעבר כתבתי לטום וולף מכתב. זה לא שניהלתי איתו איזו חליפת מכתבים לאורך השנים אבל לאור העובדה שהוא איבד השבוע את זכות ההכחשה, אני יכול לטעון שכן. בכל אופן ארזתי במעטפה כמה דברי חנופה מתונים ובקשה לראיון ושלחתי לכתובת דירתו במנהטן. החנופה באמת היתה קלה שבקלות - הערה על כך שקראתי את כתביו ואני מעריך את עבודתו. במונחים טום וולפיים זה אולי נחשב לעלבון. כך או כך תשובה לא הגיעה. האם קרא את המכתב? האם זכה לאחוז במעטפה? כנראה שלא. עדיין מפתה לחשוב שיש לי נגיעה במותו של אדם דגול. אולי הייתי האחרון שהתחנף לטום וולף.

לא קשה לדמיין את רגע קריסתו. את פנים הדירה, את המכתבה, את החליפה הלבנה. המגבעת על הקולב, המשקה על השולחן (ידיו המגוידות אוחזות מעטפה מישראל??) מי שקרא טום וולף יודע בדיוק איך נראה הסלון של לאונרד ברנסטיין, למשל. ב-1970 המאסטרו ורעייתו אירחו בדירתם בפארק אבניו ערב התרמה לפנתרים השחורים. וולף, שנכח באירוע, תיאר בניו יורק מגזין כיצד השמנה ושמנה של מנהטן מתבשמת בניחוחות הרדיקליים של המרקסיסטים השחורים; וכיצד אותם פעילי גרילה חתרניים נותנים את הריקוד הקרקסי שלהם בפני האליטה הדשנה. שם הוא טבע את המושג ״רדיקל שיק״. מי שקרא את ״מדורת ההבלים״ יודע איך נראות אותן דירות פאר במעלה מנהטן ויודע גם איך נראית הרכבת התחתית האומללה שמובילה מדי בוקר מוכי גורל (סניגורים ציבוריים ועבריינים בפוטנציה) לבית המעצר של הברונקס. באותה מידה מספיק לקרוא את ״החומר הנכון״ (The Right Stuff) כדי להבין איך התחושה לשבת בתוך תא קטנטן - לא הרבה יותר רחב מחליפת הלחץ שלך - בשפיץ של קליע בגובה 8 קומות, שתחתיו רוטט טיל במשקל 66,000 פאונד, ובאותו זמן במרכז הבקרה בפלורידה המדדים מראים שהדופק שלך זהה לרגע שבו אתה מעביר להילוך שני ביציאה מהחניה של הבית.

את ה-Right Stuff, אותו מושג שאי אפשר אפילו לתרגם לעברית כמו שצריך, זיהה וולף בתור מה שמפריד בין ״גברים״ לגברים ומה שמפריד בין גבר לטייס - ובין טייס לטייס ניסוי - ובין טייס ניסוי לטייס ניסוי מהמעולים שיש ולבסוף לאסטרונאוט.

״קריירה בתעופה דומה לטיפוס על אחת הפירמידות הבבליות העתיקות האלה שבנויות במעלה מסחרר של מדרגות צרות וקצוות חלקלקים - פירמידה גבוהה ותלולה באופן מחריד. הרעיון הוא להוכיח בכל מטר מהדרך למעלה שאתה אחד מאלה שנבחרו ואחד מאלה שנועדו שיהיה להם את החומר הנכון כדי שיוכלו לטפס יותר ויותר גבוה ואולי אפילו - אם האל ירצה, יום אחד - יקבלו את ההזדמנות להצטרף אל הספורים המיוחדים האלו שבפסגה, האליטה הזאת שיש לה היכולת להביא דמעות לעיניהם של גברים - האחווה של החומר האמיתי עצמו״.

קבוצת האסטרונאוטים עליה כתב וולף את  The Right Stuff

מצחיק לחשוב על טום וולף חי במאה ה-21 עם ה״שיח המכיל״ שלה, שהוא ההיפך המוחלט מאותה פירמידה מדורגת, שהולכת ונהיית צרה ככל שהיא יותר גבוהה, כשיותר ויותר אנשים נפלטים ממנה כך שפחות ופחות אנשים מצליחים להתקרב לפסגה, ומי שזוכה לגעת בקודקוד זה המיעוט שבמיעוט - האליטה שבאליטה - הטובים ביותר! הפירמידה לא מכילה - הפירמידה מנפה. מנפה ומנפה עד שמופיע המיצוי המזוקק של מה שוולף זיהה כ״חומר הנכון״. במקרה זה: טובי בנינו (אין מרכאות) שנבחרו לסכן את חייהם כדי להשיג את הקוסמונאוטים במירוץ לחלל. בסיטואציה כזאת אין את הפריבילגיה לעצום עין ולהעמיד פני עיוורים. לא כולם דומים ולא כולם שווים. אין מקום לכולם בתוך החללית. יש מקום לאחד והוא חייב להיות הטוב ביותר.

וולף לא עצם עיניים וביטא בדיוק ממזרי את מה שרבים חושבים ולא מוכנים להתוודות אפילו לא על ערש דווי. כמו שהוא ידע להכניס את הקוראים שלו לחדרים, תאים, היכלים ורכבים שמעולם הם לא ביקרו בהם, כך הוא גם חדר לראש של זרים ותיאר בפרוטרוט מה עובר להם במוח ומה חולף להם מול העיניים. איך הם מתנהגים בחברה ומה הם באמת חושבים.

מותו של טום וולף בעת זו הוא דבר כמעט מתבקש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו