עשרות קולנוענים לנתניהו: "חוק נאמנות בתרבות הוא איום כבד על התעשייה"

בין החותמים על המכתב לרה"מ נגד החוק שעולה להצבעה הערב, הבמאים שמוליק מעוז, ארי פולמן וקרן ידעיה והשחקנים קרן מור ומנשה נוי. כ-20 משפטנים בכירים שלחו מכתב דומה לנתניהו

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד החוק בתל אביב, בחודש שעבר
הפגנה נגד החוק בתל אביב, בחודש שעברצילום: עופר וקנין
נירית אנדרמן

יותר מ–60 אנשי קולנוע מובילים בישראל שיגרו היום מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון, ובו הם מבהירים כי הצעת חוק הנאמנות בתרבות הוא "איום כבד על חופש הביטוי ואיום כבד על הקולנוע הישראלי". כותבי המכתב קוראים לממשלת ישראל לקיים חשיבה מחודשת על החוק שצפוי לעבור הערב (שני) בכנסת, ו"קובעים בתקיפות שאל לממשלת ישראל לפגוע בחופש הביטוי הזה או לפגוע בזכות היסוד הזאת, שהם תנאי הכרחי ליצירה פורייה, מרתקת ומאתגרת, וגם תנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה".

בין החותמים על המכתב שני זוכי פרס ישראל בקולנוע, ג'אד נאמן ורם לוי, השחקנים קרן מור ומנשה נוי, והבמאים ארי פולמן, יוסף סידר, שמוליק מעוז, קרן ידעיה, שבי גביזון, שמי זרחין, עמוס גיתאי, ערן ריקליס ורבים אחרים. היוצרים מזכירים במכתבם שאחד הגורמים לפריחה שממנה נהנה הקולנוע הישראלי ב–20 השנים האחרונות הוא הפתיחות וחופש הביטוי. לדבריהם, "לא מעט סרטים ישראליים עסקו במבט ביקורתי פנימי, ונגעו לא מעט פעמים בעצבים רגישים. הפתיחות והסובלנות שבהן התקבלו בישראל רוב הסרטים האלה העידה על תרבות קולנוע בריאה וחזקה".

"נאמנות בתרבות" | מורה נבוכים 

"אין לנו ויכוח עם זה שקולנוע לא אמור להסית לאלימות, גזענות או טרור. אבל בספר החוקים של מדינת ישראל, יש די חוקים שנועדו להתמודד עם הסתה מסוג זה", מציינים היוצרים במכתב. "בנוסף קשה לנו לראות מדוע לא יתאפשר דיון בשאלות מהותיות כמו היותה של ישראל 'מדינה יהודית ודמוקרטית'. זאת בהחלט שאלה לגיטימית לדיון ביקורתי, ואיסור על קיומו של דיון כזה הוא פגיעה קשה בחופש הביטוי. 20% מאזרחי ישראל הם פלסטינים שבאופן הטבעי ביותר הנכבה היא חלק יסודי ומהותי מהזהות הלאומית ומההיסטוריה האישית שלהם. איך יכולה מדינה לאסור את הדיון בפצע הזה מחמישית מהאוכלוסייה שלה? זוהי פגיעה קשה בחופש הביטוי של הפלסטינים אזרחי ישראל, אבל גם של שאר אזרחי המדינה שאינם פלסטינים, שכן ההיסטוריה הזאת היא גם ההיסטוריה שלהם".

כבר בשנה שעברה הכניסה קרן יהושע רבינוביץ, אחת מקרנות הקולנוע הגדולות, סעיף "נאמנות בתרבות" לחוזים שהיא חותמת עם מפיקי הסרטים, מציינים היוצרים. ואם תאושר הצעת החוק של השרה מירי רגב במליאת הכנסת, ייאלצו יתר קרנות הקולנוע להכניס לחוזים שלהם סעיף דומה, שבו מתחייב המפיק שסרטו לא יעבור על אחת העבירות המצוינות בחוק. "כך, כפי הנראה, ייראו חוזי כל הקרנות הציבוריות בישראל אחרי שיעבור החוק", הם כותבים, ומזהירים שבמקרה של קו־פרודוקציה יחייב הסעיף הזה גם את המפיק הזר.

אסי לוי בהפגנה ברחבת הסינמטק בתל אביב, בחודש שעבר
אסי לוי בהפגנה ברחבת הסינמטק בתל אביב, בחודש שעברצילום: עופר וקנין

"חוק הנאמנות בתרבות עלול לטרפד את שיתוף הפעולה הבינלאומי עם הפקות ישראליות, שהוביל להצלחות גדולות בעבר. אנחנו קוראים לממשלת ישראל לחשיבה חדשה על החוק המוצע. חופש הביטוי של היוצרים הישראלים הוא מקור להערכה וכבוד והוביל ליצירת גוף עבודות מרשים שצריך להוות מקור לגאווה למדינת ישראל".

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שלחו היום מכתב לחברי הכנסת, שבו הם מסבירים כי הצעת החוק שתובא היום לאישור המליאה תאפשר לשרת התרבות סמכויות של צנזור דה פקטו. לדבריהם, הניסוחים העמומים בחוק יאפשרו לפסול כמעט כל יצירה – מכזו שמציגה עירום ועד לכזו שעוסקת בחלקים כואבים בהיסטוריה. כמעט כל יצירה כזאת עשויה להיחשב לדבריהם יצירה הפוגעת בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לפי ראות עיניו של שר זה או אחר. לכן הצעה זו תהיה בעלת אפקט מצנן על יוצרים ועל מוסדות שימנעו מלאפשר לתכנים שעשויים לא למצוא חן בעיני השר המכהן, לבוא לידי ביטוי.

כ-20 משפטנים בכירים שלחו היום (שני) מכתב לנתניהו, בו הם קוראים לו לעצור את החוק ולמנוע את פגיעתו האנושה ביסודות הדמוקרטיה בישראל. במכתב נטען כי החוק החדש יפגע בחופש הביטוי פגיעה חמורה וקשה. החוק "מבקש להשתיק מחלוקות ומגוון עמדות ודעות, להעלים זיכרון היסטורי של קבוצות שונות, ולהנחיל אך ורק את עמדת הרוב הפוליטי דהיום. החוק פוגע בחופש הביטוי הפוליטי והאמנותי". עוד נכתב, כי הצעת החוק והשיח המתלווה אליה יוצרים אפקט מצנן על ציבור גדול בחברה הישראלית וחונקים את הדיון החיוני בשאלות היסוד של המדינה. בין החותמים על המכתב שופטת בית המשפט המחוזי (בדימוס) סביונה רוטלוי; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר עו"ד יהושע שופמן; היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח עו"ד דן יקיר; פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; והפרופסורים אייל גרוס ומני מאוטנר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

התיקון לחוק התרבות והאמנות, הידוע בכינוי "חוק הנאמנות בתרבות", אמור לאפשר לשרת התרבות לשלול תקציבים ממוסדות תרבות נתמכים, ש"חתרו" תחת ערכי המדינה וסמליה (על פי הגדרות הצעת החוק). ההצעה אושרה בשבוע שעבר בוועדת שרים לענייני חקיקה, ואמורה לעבור היום לאישור המליאה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ