בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוריין שוקרון הפך את התזמורת האנדלוסית של מעלות-תרשיחא לפנינה מוזיקלית

בלבו של אוריין שוקרון, המנצח של התזמורת האנדלוסית במעלות, פועמים מקצבי פופ מזרחי ופרטיטורות קלאסיות. ראיון עם עילוי

26תגובות
אוריין שוקרון (יושב בחזית) עם התזמורת האנדלוסית של מעלות. אז מה אם לא למדתי בתלמה ילין
טל פינטו

תפסתי את אוריין שוקרון בין קונצרט מימונה במעלות לקונצרט מימונה בצפת. שוקרון הוא מלחין ופסנתרן מחונן שמכהן כמנהל האמנותי והמנצח של התזמורת האנדלוסית במעלות. השבוע הוא סיים את לימודיו באקדמיה למוזיקה בבודפשט, שבה למד במלגה מלאה. בהמשך החודש הוא יחזור לבדידות האירופית, שמלבד תואר שני בקומפוזיציה וניצוח, הוציאה ממנו גם אלבום חדש. ב-29 במאי הוא יופיע עם לירון לב, רבקה זוהר וליאור אלמליח באולם ויקס ברחובות, כשברזומה שלו קיימות כבר כתיבת יצירות לפסטיבל ישראל ויצירת מוזיקה לתיאטרון ולמחול. לילד ממעלות תרשיחא יש כיום לו"ז צפוף במיוחד, והוא רק בן 26.

שוקרון אמנם גדל בבית ששמעו בו הרבה מוזיקה – מוזיקה מזרחית, שעבי (מוזיקה עממית אנדלוסית) ומוזיקה ישראלית ("שלמה ארצי, שלום חנוך, עמיר בניון, שרית חדד") – אבל מוזיקה קלאסית לא היתה חלק מהרפרטואר. "בכיתה ג' ניגנתי על דרבוקה והמורה שלי בבית ספר אמרה שאבוא ללמוד אצלה פסנתר", הוא מספר. "אז התחלנו ללמוד בקונסרבטוריון במעלות, אמא שלי ואני. אמא שלי פרשה אחרי חודש ואני המשכתי והתחלתי להשקיע". מהר מאוד הפך שוקרון לפסנתרן המוביל במעלות, זה שמנגן בכל האירועים בעיר. כנער צעיר אף החל לנגן בתזמורת האנדלוסית ובגיל התיכון כבר נסע לסיבובי הופעות של הסוכנות היהודית וויצ״ו העולמית באירופה ובאפריקה.

שוקרון נתקל בגזענות בגיל צעיר, כאשר התחבר לחברים בבני עקיבא. "באתי מבית מסורתי ובגיל 14 התחלתי לשמור שבת ועברתי לישיבה תיכונית", הוא מספר. "האווירה שם היתה מאוד אשכנזית. חברים עקצו אותי כי האמינו שמזרחים הם אנשים פשוטים ולא בעלי מחשבה ויצירתיות. כך או כך, בגיל 17 הייתי מזרחי המחמד של הקהילה הדתית האשכנזית. הייתי פסנתרן קלאסי וכל האמהות עפו עלי והיו גאים בי מאוד".

באותה תקופה הוא יצא עם צעירה מהשבט בבני עקיבא שהיתה ממוצא אשכנזי והשניים אף חשבו להינשא. "התחלתי ללמוד בישיבת הסדר", הוא אומר, "והיה ברור שאני הולך להיות רב מחנך. בשלב מסוים הבנתי שאני לא נאמן לעצמי, שזאת לא הדרך שלי. ואז, בגיל 18 וחצי, כשנפרדנו, הרגשתי שהמוזיקה חיבקה אותי ומאז חזרתי אליה בעוצמה". בינתיים הוא התגייס לצבא ושימש כמזכיר של הרב הראשי לצה"ל אז, רפי פרץ (כיום יו"ר איחוד מפלגות הימין). במהלך שירותו פגש את החזן הראשי של צה"ל שי אברמסון, שהזמין אותו לג'אם סשן של חזנות, ומאז הפך שוקרון לפסנתרן והמעבד שלו.

אנדלוסית מעלות - דלג

"באותה תקופה התחלתי לחפש איפה ללמוד מוזיקה ברמה גבוהה", הוא נזכר. "לא ידעתי שיש דבר כזה אקדמיה למוזיקה. מישהי ששמעה את המוזיקה שלי הציעה לי לגשת לשם". באקדמיה בירושלים, שם למד, "היו לי בהתחלה רגשי נחיתות, כשהבנתי שלא גדלתי בתלמה ילין ולא למדתי במגמת מוזיקה בתיכון. מרבית הסטודנטים שלמדו איתי גדלו להורים מוזיקאים ואני הייתי צריך להילחם על כל חודש באקדמיה. היו הרבה דברים שלא ידעתי ולפעמים לא רציתי לשאול, אבל הייתי תולעת פרטיטורות. אהבתי לקרוא תזמורים וסימפוניות, היו לי שמיעה טובה ואוריינטציה טובה להרמוניה. די מהר הייתי בקבוצה המובילה בכיתה וצברתי יותר ביטחון. בסוף התואר הראשון קיבלתי אות הצטיינות. זאת היתה הפתעה מוחלטת. כמו הסיפורים מהסרטים".

את עבודתו כמנהל המוזיקלי של התזמורת האנדלוסית במעלות החל לפני שלוש שנים. בגיל 23 בלבד פנה אליו המנצח עמאד דלאל וביקש ממנו שיחליף אותו. "הייתי תמיד הכי צעיר בתזמורת, ואז פתאום המנצח, שיכול להיות אבא שלי, אומר לי: אני רוצה שתמשיך את דרכי, שתיקח את המושכות ותוביל קדימה. זה היה מאוד מרגש", הוא מספר. העבודה המרכזית שלו באנדלוסית, לדבריו, היא להגדיל את כמות הקונצרטים ולהרחיב את הקהל, בדגש על זה הצעיר. "אנחנו רוצים לשמר את המוזיקה וגם להביא קהל חדש שיכיר אותה ויחייה אותה", הוא אומר. "בגלל זה היה חשוב לי גם להביא נגנים צעירים שידברו את השפה של הקהל הצעיר".

על אף מעמדו הבלתי מעורער, שוקרון עדיין מרגיש שקשה לאנשים לעכל אותו לפעמים. "בפסח הוזמנתי לנצח על התזמורת הסימפונית אשדוד בפסטיבל 'תור הזהב'", הוא מספר, "ואנשים שאלו אותי, 'מה, אתה לא אנדלוסי?' אנשים תופסים אותי כמוזיקאי אנדלוסי ולא קלאסי. השקעתי הרבה שנים ואני יודע ומנגן ומכיר מוזיקה קלאסית לא פחות מכל אשכנזי שגדל בתל אביב. המוזיקה המזרחית נוגעת במקומות מאוד עמוקים, אתה מרגיש געגוע, נוסטלגיה, כאב לא מוסבר. אני מרגיש הרבה פעמים שהמוזיקה הקלאסית מדברת לאינטלקט והמוזיקה המזרחית יותר מדברת אל הלב. המטרה של מוזיקה היא לגעת בך, לשנות תפישה. כל אחד מגיע מכיוון אחר ולכל אחד יש המקום שלו. היום אני לא מוותר על שום חלק".

שוקרון מתאר את ההישגים הבאמת מרשימים שלו בצניעות. בלי להתנצל או להקטין את עצמו, אבל גם בלי להתרברב. "ממקום של חוסר בטחון אני מרגיש עכשיו יציב ועם יותר ביטחון, ושהמקום שלי באקדמיה נקנה בעבודה קשה, בזכות ולא בחסד", הוא אומר. "הייתי כל כך רוצה לפגוש ילדים ונערים שנמצאים בצומת הדרכים הזה, ולהגיד להם שזה אפשרי גם אם גדלת להורים ובחברה שלא קשורים במוזיקה קלאסית. גם אנשים שהגיעו מבתים קשים והרוסים צריכים לדעת שמוזיקה, ובכלל אמנות, זה כלי מדהים גם להתפתחות אישית וגם לפיתוח החברה שלנו.

אוריין שוקרון
בר מזור

"אני רוצה לנסות גם בתוך כל הרעש הזה לשחרר מהגדרות״, הוא ממשיך ואומר. ״אני בעצמי לא יודע איפה להכניס את עצמי, כי אני לא עונה על שום משבצת בכל הקריטריונים שלה. ואני לא היחיד״.

ועם זאת, אחד הדברים המרכזיים שמטרידים את שוקרון הוא העדר נשים בתחום. "נשים לא מגיעות לנהל מוסדות או להיות מרצות באקדמיה", הוא אומר. "יש לנו מרצה אחת לקומפוזיציה באקדמיה בירושלים מתוך 15 מרצים. שלא לדבר על מי שהיא גם אשה וגם מזרחית. יש לנו המון מלחינות מוכשרות היום שעושות לנו שם כל כך טוב בעולם, והן צריכות לקבל תגמול גם פה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו