עדיין סגור לרגל שיפוצים

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

ישראל לא תיוצג בביאנלה התשיעית לאדריכלות שתיפתח בספטמבר בוונציה. כך החליטו במשרד החוץ ובמשרד החינוך והתרבות, האחראים לארגון ותקצוב התערוכות בביתן הישראלי בביאנלה. מהמשרדים נמסר כי ההחלטה לבטל את ההשתתפות התקבלה בגלל שיפוצים שאמורים להתבצע בביתן בזמן התערוכה. זו תהיה הפעם הראשונה שישראל לא תשתתף בביאנלה לאדריכלות מאז השתתפה באירוע לראשונה ב-1991.

משרד החוץ ביטל את השתתפותו בתקצוב התערוכה בטענה שהתקציב הופנה לשיפוץ הביתן, ואילו משרד החינוך מסר כי הסכום שהוא מקציב לתערוכה, כ-50 אלף דולר, לא יאפשר הפקה נאותה של התצוגה.

הסיפור נשמע מוכר: גם לקראת הביאנלה השמינית לאדריכלות בוונציה, שהתקיימה לפני שנתיים, הוחלט במשרדי הממשלה שהביתן הישראלי ייסגר לצורך שיפוצים, וגם אז קוצץ התקציב בטענה דומה. השתתפותה של ישראל בביאנלה של 2002 כמעט בוטלה, ואולם ברגע האחרון הוחלט לקיימה בכל זאת. לנוכח האילוצים, התערוכה שייצגה אז את ישראל - "הפרעה גבולית" שאצר צבי אפרת - הוצגה על הקירות החיצוניים של הביתן, ולא בתוכו, ומומנה ברובה מתרומות של גורמים פרטיים.

בדיעבד התברר כי היו אלה אילוצי סרק. השיפוץ כלל לא בוצע, ובביתן היה אפשר להציג תערוכות כרגיל - אם כי הפתרון החלופי היה מוצלח ומבריק. כדברי רפי גמזו מהמחלקה לקשרי תרבות ומדע במשרד החוץ, תוכנית השיפוצים שהיתה אמורה להתבצע לפני שנתיים נגנזה בשל היקפה הגדול ועלותה הגבוהה. התוכנית שהגיש למשרד החוץ האדריכל יעקב רכטר כללה שיפורים ושינויים בביתן הקיים וכן בנייה של אגף חדש שכמעט הכפיל את שטחו. עלות הפרויקט הוערכה ב-600 אלף דולר, מחציתם מתקציב הממשלה.

כעת מקדם משרד החוץ תוכנית שיפוצים חדשה, מצומצמת יותר בהיקפה, שעלותה מוערכת ב-125 אלף דולר בלבד. לפי התוכנית החדשה יבוצעו שיפוצים בבניין הקיים ויוקם מבנה קטן לאחסון ושירותים בחצר. התכנון והביצוע יופקדו בידי קבלנים מאיטליה. בימים אלה בוחן המשרד הצעות מחיר. מועד תחילת עבודות השיפוץ והבנייה עדיין לא נקבע, אולם לדברי גמזו, יש חשש הוא שהן לא יסתיימו עד תחילת הביאנלה ב-5 בספטמבר.

בתוכנית השיפוצים לא מעורבים אדריכלים, והיא לא הוצגה לפני גורמים מקצועיים הקשורים בביתן. האדריכל דן איתן, שבחן את פרטי ההצעות לבקשת משרד החינוך, אומר כי השיפוצים המתוכננים הם "בשיטת טלאי על טלאי". איתן מתנגד לתוספות הבנייה המוצעות, "המיותרות לכל דבר ועניין", כדבריו, ומאמין שיש לדחות את התוכנית מכל וכל, ו"להניח לביתן לנפשו, למעט שיפוצים הכרחיים, עד שיהיה כסף לבצע את תוכנית רכטר".

הביתן הישראלי בביאנלה הוקם ב-1952 ומשמש לתערוכות אמנות ואדריכלות כאחת. הוא עוצב בסגנון מודרני תקופתי על פי תוכניתו של האדריכל זאב רכטר, אביו של יעקב, ונראה כווילה קטנה יותר מאשר כביתן תצוגה. תנאי התצוגה בו נחשבים מוגבלים. במשך השנים הוא התיישן ותחזוקתו לקויה. לפני כחמש שנים יזם משרד החוץ תוכנית שיפוצים מקיפה לביתן, לראשונה מאז הקמתו. התוכנית עוררה אז התנגדות מצד אדריכלים ואנשי אמנות, שמחו בין היתר על הכוונה לצפות את הביתן באבן ירושלמית מסותתת, בניגוד לאופיו המודרני ה"תל-אביבי".

משרד החוץ נסוג מהתוכנית ומינה ועדת מומחים כדי לבחון מחדש את אופן הטיפול הראוי בביתן. בין היתר העלתה הוועדה הצעה להרוס את המבנה הקיים ולהקים תחתיו ביתן חדש שיתאים לתערוכות עכשוויות. יעקב רכטר התנגד להרס הביתן, הציע לשמרו ועמד על זכותו לתכנן את השיפוצים. את התוכנית שגיבש המשיך אחרי מותו ב-2001 בנו אמנון, והיא היתה העילה לסגירת הביתן בתערוכת האדריכלות הקודמת. כאמור, התוכנית נגנזה והשיפוצים לא בוצעו עד היום.

הד"ר מיכאל לוין, בעבר ראש המדור לאמנויות פלסטיות במשרד החינוך, התנגד בזמנו

לתוכנית רכטר. לוין טען כי אין צורך בשינויים בביתן הקיים או בתוספות בנייה כלשהן, אלא רק בשיפוץ יסודי, וכי בכסף שייחסך ראוי להקים קרן לתחזוקה שוטפת הולמת של הביתן. מכל מקום, אמר לוין, "שמן של תערוכות טובות בביאנלה הולך לפניהן בלי קשר למגבלות שמציבים הביתנים". דוגמה מובהקת לכך היא בלי ספק התערוכה שייצגה את ישראל בביאנלה הקודמת, וזכתה להערכה רבה ולפרסום בזירה הבינלאומית.

כך או כך, מצער שהביתן לא זוכה ליחס הממלכתי הראוי לו כשגריר תרבות מהמעלה הראשונה. משרד החוץ משקיע מיליונים במבני פאר ראוותניים, אך נוהג חסכנות מפליגה בביתן. נדמה שהעלות של כמה מטרים רבועים של שיש אוניקס בבניין החדש של המשרד בירושלים יכולה לממן כמה תערוכות אדריכלות בוונציה.

ביטול ההשתתפות בביאנלה, האירוע האדריכלי היוקרתי ביותר בעולם, מצער ומקומם. גם אם השיפוצים בביתן יתבצעו כמובטח, זו אינה עילה מספקת לביטול ההשתתפות, כפי שאפשר ללמוד מהפתרון שנמצא לפני שנתיים. נדמה שהשיפוצים הם רק תירוץ. תערוכת האדריכלות הקודמת העלתה לסדר היום את ההיבט הפוליטי של האדריכלות הישראלית, ובכך קבעה תקדים. הדעת נותנת כי אוצר תערוכה המכבד את עצמו היה מבקש גם השנה לדון בסוגיות מרחביות-פוליטיות בוערות. הייתכן שמשרד החוץ קפץ על ההזדמנות לביטולה?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ