בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל מנספלד, 2004-1912

תגובות

האדריכל הפרופ' אל (אלפרד) מנספלד מת שלשום בגיל 92, בביתו במרכז הכרמל בחיפה, בית שתיכנן בשנות ה-50 בסגנון המודרני החמור והנזירי המאפיין את כלל יצירתו. מנספלד הוא מאחרוני דור המייסדים של האדריכלות המודרנית הישראלית, וחותמו ניכר בנוף הבנוי בישראל - בבנייני ציבור, מבני תרבות, תעשייה ושכונות מגורים שתיכנן, בעיקר בתקופה שאחרי הקמת המדינה.

בעבודתו, במשנתו ובאישיותו, מנספלד השפיע על דורות של אדריכלים. רבים היו סטודנטים שלו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שבה לימד מ-1949 במשך 40 שנה, והיה מעורב גם במאבקים מרים על דמותה. שמו יירשם בהיסטוריה הישראלית הן בזכות המבנים שתיכנן, שנהפכו לחלק בלתי נפרד מנוף הארץ, והן בזכות אישיותו היוצאת דופן והבלתי מתפשרת.

עיקר פרסומו של מנספלד וההערכה שלה זכה בישראל ובחו"ל הם על תכנון מוזיאון ישראל בירושלים, יצירתו המופתית, מהדוגמאות המוצלחות של אדריכלות ישראלית מקומית. על תכנון המוזיאון זכה ב-1966 בפרס ישראל לאדריכלות, עם אדריכלית הפנים דורה גד שהלכה לעולמה בדצמבר האחרון. עוד תיכנן מנספלד את בניין האודיטוריום ומוזיאון טיקוטין לאמנות יפאנית, ואת בניין צים ברחוב החלוץ בחיפה. כמו כן השתתף בשנות ה-60 בעיצוב אוניות החברה. מנספלד תיכנן בתי תרבות וחדרי אוכל בקיבוצים, בתי כנסת, מפעלי תעשייה כמו פניציה ונעמן בחיפה, ומאות בנייני מגורים בשכונות סטלה מאריס, קרית אליעזר ורובע שער העלייה בחיפה. עבודות רבות שלו שזכו בתחרויות תכנון לא בוצעו, דבר שהותיר בו משקעים של מרירות.

מנספלד נולד ב-1912 בסנט פטרבורג שברוסיה. את לימודי האדריכלות התחיל ב-1931 בבית הספר הטכני הגבוה בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון ברח לפאריס ושם השלים את לימודיו בבית הספר המיוחד לאדריכלות (אקול ספציאל), והיה תלמידו של אוגוסט פרה, מחלוצי הבנייה בבטון. ב-1935 הגיע לארץ ישראל ולאחר שהות קצרה בתל אביב, עבר לחיפה ופתח משרד עצמאי שבו עבד באורח פעיל עד לפני תשע שנים. מנספלד השאיר אחריו אלמנה, בלה, ושני בנים, האדריכל מיכאל מנספלד שממשיך בניהול משרד מנספלד-קהת בחיפה והד"ר יואל מנספלד, גיאוגרף באוניברסיטת חיפה.

מנספלד היה ידוע ומוערך מחוץ לישראל. הוא היה חבר באקדמיה הצרפתית לאדריכלות

בפאריס והאקדמיה לאמנויות בברלין, הציג בתערוכות בחו"ל וספר על עבודתו יצא לאור לפני כמה שנים בברלין. אולם בישראל, אף שזכה בפרסים רבים, הוא לא חש חלק מהתרבות, מהממסד ומחוגי החברה האדריכליים, או בלשונו, "לא הייתי חבר באף כנופיה". הוא לא היסס להשמיע ביקורת נוקבת על מה שראה כהשחתת האדריכלות בישראל בעשורים האחרונים, ועל הרדיפה אחרי "משהו אורגינלי שאין לשכן". בהזדמנויות שונות אף אמר כי כל השנים שאף להגר מהמדינה.

"המלה 'יוקרה', שהיא המצאה ישראלית לדעתי, היא השלטת. הצניעות אינה נחשבת לדבר חיובי", אמר.

מנספלד היה בין האדריכלים המעטים בני דורו בישראל שבנוסף לצד המעשי של המקצוע ניסה ליצור דגם תיאורטי לתכנון כולל. הדגם המבני (סטרוקטורליסטי) שאימץ התבסס על עיקרון צמיחה מודולרי גמיש, ברוח מגמות במדעי הטבע והבלשנות ששלטו באותה תקופה בהגות המדעית והאדריכלית בעולם. לפי העיקרון הזה תיכנן את מוזיאון ישראל, ששטחו הוכפל מאז הקמתו פי עשרה - בהתאם לאותו עיקרון מבני. לימים השתתף במאבק עיקש נגד תוכנית להרחבת המוזיאון, שביקשה לארגן מחדש את מערכת התנועה וההתמצאות הבעייתית במבנה, אבל בד בבד איימה לשבש את עיקרון הצמיחה הבסיסי. המאבק, שבו השתתפו אדריכלים רבים, הצליח והתוכנית בוטלה.

את השקפותיו ניסח מנספלד במניפסט אישי שבו כתב: "אני מאמין באחריותו של האדריכל כלפי החברה שהיא לקוחתו הסופית. אני מאמין באדריכלות של פשטות, בהירות וטוהר. אני מאמין שקביעות וארעיות משלימות זו את זו ושהסדר המרחבי צריך להיות פתוח להשלמה ולהרחבה, ושהאדריכלות אינה מוסיקה קפואה".

בראיונות ובשיחות אישיות הביע אהבה חסרת פשרות לצורת הקובייה, שבה ראה את הצורה הנפלאה, הפונקציונלית והשלמה ביותר של הארכיטקטורה. אין ספק שהיה מאמני השימוש בקובייה והתאמתה לנוף ולתוואי הקרקע - מופת שראוי לשמור ולזכור לצד ערכים אחרים בהשקפת עולמו, שרבים מהם רלוונטיים גם היום.



מנספלד: "אני מאמין באדריכלות של פשטות, בהירות וטוהר"; למטה, מוזיאון ישראל שתכנונו זיכה את מנספלד בפרס ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו