משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד

כל הזרקורים מופנים השנה אל אזור הים התיכון. יד המקרה או פריחה מתוכננת הביאו לכך שבמשך שנה אחת מרוכזים באזור לא גדול כמה מן האירועים המרכזיים והפופולריים ביותר, שעתידים למשוך את תשומת הלב האירופית והעולמית. אתונה מארחת בקיץ את המשחקים האולימפיים; ברצלונה מארחת את ה"פורום", אירוע ענק ויומרני שזכה עד עתה לחשיפה מצומצמת יחסית; גנואה האיטלקית מכהנת (עם ליל מצפון צרפת) כבירת התרבות של אירופה; וליסבון מארחת ביוני את אליפות אירופה בכדורגל (פורטוגל אמנם אינה מדינה ים-תיכונית, אבל יש נטייה לכלול אותה באזור, בהיותה חלק מחצי האי האיברי).

כאשר מצרפים אל האירועים היוקרתיים האלה את הנתונים שהתפרסמו במארס ברבעון החדש של ארגון התיירות העולמי (WTO), התמונה נעשית חדה וברורה עוד יותר: בשמונה השנים האחרונות עלה במידה מרשימה מספר התיירים שמבקרים במדינות הים התיכון, וגם מספרם הכולל הוא הגדול ביותר. בשנת 1995 ביקרו באזור 102 מיליון תיירים. ב-2003 קפץ מספרם ל-147 מיליון תיירים - גידול של כמעט 50% בתקופה שנחשבת בעייתית מאוד לענף התיירות. לשם השוואה, במערב אירופה ביקרו ב-117 1995 מיליון תיירים, אבל ב-2003 צמח המספר רק ל-139 מיליון. בצפון אמריקה ביקרו 76 מיליון תיירים ב-2003, בכל יבשת אפריקה רק 30 מיליון, ומספר דומה פקד את המזרח התיכון.

הפרופ' עירד מלכין, מנהל פרויקט המרכז לחקר תרבויות הים התיכון באוניברסיטת תל אביב, חושב שרצף האירועים של 2004 אינו מקרי כלל. הוא מצביע על שנת 1995 כעל נקודת המפנה. בשנה זו התחייבו מדינות אירופה ל"תהליך ברצלונה", שבמסגרתו הן משקיעות 7 מיליארד דולר בפרויקטים באזור הים התיכון. התהליך הוא שיתוף פעולה אירופי-ים-תיכוני שהניב השקעות גדולות בתרבות ובנכסים המשותפים לאירופה ולמדינות השוכנות לחופי הים. אחת המטרות המוצהרות והחשובות של התהליך, מסביר מלכין, היא לקשר את שתי "גדותיו" של הים התיכון, כלומר לחזק את הקשר בין המדינות העשירות והמבוססות בצפון הים, כספרד, איטליה, צרפת ויוון, לבין אלה העניות הרבה יותר בצפון אפריקה - מרוקו, תוניסיה, לוב, אלג'יריה ומצרים.

מלכין מעודד מכך שיש היענות מפתיעה וגדולה לפרויקטים התרבותיים שצמחו באזור הים התיכון בשמונה השנים האחרונות, אבל מזכיר גם את ההסבר הציני - שלפיו מדינות צפון אירופה ומערב אירופה מעדיפות להשקיע בים התיכון הדרומי כדי לחסום הגירה של אוכלוסייה חלשה לתחומן.

בספרו החדש, "שיבותיו של אודיסיאוס" (הוצאת אוניברסיטת תל אביב וידיעות אחרונות), בוחן מלכין את דרכי הראייה של העולם הים-תיכוני הקדום. בשיחה עמו הוא מבהיר שיש עכשיו פריחה גדולה למסלולי תרבות ים-תיכוניים, מה שמכונה "הרשת של האודיסיאה", לעומת ההתמקדות המסורתית במקום אחד. כך למשל יוצאים רבים לטיול באיים המערביים של יוון, בנתיב שכולל את קפלוניה, איתקה וקורפו. המורשת של אודיסיאוס, גיבור ההפלגה הקדום, משמשת בסיס להפלגות תיירותיות, אירועים וכנסים. "התיירות היום הרבה פחות מתנשאת מזו שהכרנו בעבר", מבהיר מלכין. "היא הרבה יותר מתמזגת, ומהבחינה הזאת צועדת שני צעדים לפני הפוליטיקאים ומממשת את החזון של 'רשת תרבותית'. פעם התיירים רצו לראות את יוון העתיקה, או את רומא העתיקה, והתחושה היתה שהיוונים המודרניים או האיטלקים רק מפריעים. היום המצב שונה. התיירות עכשיו חוצה גבולות, או מתעלמת לחלוטין מגבולות לאומיים ומתמקדת באזורים חוצי גבולות, כמו הפירנאים שכוללים את קטלוניה ודרום צרפת". מכאן נובעת, לדבריו, הפופולריות המחודשת של הים התיכון. את התייר לא מעניין כל כך לאיזו מדינה שייך כל חוף או אי. אין צורך בוויזות ואין מעברי גבולות. יש עניין באזור, בתרבות שלו, בנוף או באנשים, ואלה לא בהכרח קשורים ללאום או למדינה מסוימת.

התבוננות במפת יעדי התיירות של אירופה מגלה שהנהירה דרומה היא מבחינות רבות חיפוש קדחתני אחר קרני השמש והחוף החלומי. לפריחה ולשגשוג הגדולים ביותר זוכים אתרי התיירות שמוכרים לבאים מצפון אירופה מזג אוויר חם, מיטות שיזוף צבעוניות, ואם אפשר קצת טבע שמגובה בבתי מלון נוחים, מסעדות וברים שבהם מוכרים את מותגי הבירה מקופנהאגן או דבלין.

חופי טורקיה, איי יוון, 1,000 קילומטרים של החוף הארוך ורצוף האיים של קרואטיה, החופים והאיים האיטלקיים, הריוויירות של צרפת וספרד, איים כפלמה דה מיורקה, איביזה, מלטה, סרדיניה וקורסיקה, חופים דרומיים באזור מלגה, כל אלה נהנים מן הממון שמשאירים מאחוריהם 147 מיליון תיירים בשנה. אלה גם המקומות שמתמודדים עם בעיות לא קלות של פיתוח יתר, זיהום אקולוגי ומחסור במים. אל אלה מצטרפים בשנים האחרונות חופים לא מעטים במרוקו ובתוניסיה, ואולי עכשיו, עם השינוי המפתיע בגישתה של לוב, יזכו גם חופי המדינה הים-תיכונית הזאת לשגשוג תיירותי.

בהקשר זה מבהיר הפרופ' מלכין שמצרים משקיעה בשנים האחרונות מאמץ גדול להצטרף לתהליך השגשוג. ב-1996 פירסמה ממשלת מצרים מהדורה חדשה של ספר מאת טהא חוסיין משנת 1937, שבו קרא להחיות את המורשת הים-תיכונית של מצרים. בשעתו הותקף הספר קשות, מכיוון שקרא לקיים את הקשר הקדום בין יוון למצרים ולבנות זהות מצרית ים-תיכונית לא מוסלמית. במבוא של המהדורה החדשה, מאת הד"ר פתחי סרור, ששימש שר החינוך המצרי, הוא קורא לראות בים התיכון "מתווך עם אירופה", ובספר המחודש - "פרוגרמה של מצרים במאה ה-21". מצרים ביקשה לאחרונה לשמש המטה הים-תיכוני של הקרן לדיאלוג בין-תרבותי במסגרת "תהליך ברצלונה".

קו החוף הישראלי, כ-300 קילומטרים בקצהו המזרחי של הים התיכון, נושא כמובן פוטנציאל גדול ולא ממומש, שהוא חלק מן המצוקה הכללית בענף התיירות בישראל בשלוש השנים האחרונות. הפרופ' מלכין מצביע בהקשר זה על המורשת הים-תיכונית העשירה שיש ליהודים לאורך חופי הים התיכון, ומציע לפתח מסלולי תיירות כאלה בשיתוף טורקיה ויוון.

האירועים

ה"פורום" של ברצלונה. בעיר הנמל הספרדית משווים את הפורום לאירוח המשחקים האולימפיים מבחינת היכולת לפתח ולדחוף את התיירות ואת התדמית של העיר. במשך 141 ימים בין 9 במאי ל-26 בספטמבר תארח העיר רצף אדיר של אירועים, שמתמקדים בשלושה נושאים: מגוון תרבותי, פיתוח בר קיימא ויצירת תנאים לשלום. המארגנים סבורים שהנושאים הכלליים האלה יעזרו ביצירת "עולם טוב יותר לקראת המאה ה-21". בזמן ה"פורום" יתקיימו בברצלונה 1,500 הופעות, 432 קונצרטים, 20 מופעי קרקס, 44 להקות תיאטרון ו-45 סמינרים רבי משתתפים. כדי להציג ולהבהיר היטב את שלושת הנושאים שנבחרו יתקיימו גם תערוכות, סדנאות, שווקים של מוצרים מרחבי העולם, תחרויות ספורט וקורסים מרוכזים. המארגנים מדגישים את חשיבות ההשתתפות האקטיווית באירועים ואת העובדה שרובם אינם מתוכננים לקהל שיושב וצופה באמנים, אלא יוצר את האירוע יחד אתם.

את התוכנית המלאה של ה"פורום" בברצלונה ופרטים נוספים אפשר לקבל באתר www.barcelona2004.com.

המשחקים האולימפיים באתונה. ב-1896 חודשו המשחקים האולימפיים באתונה. בין 13 ל-29 באוגוסט 2004 חוזרים המשחקים לבירת יוון. הרבה כבר נאמר ונכתב על הקשיים בהכנות, על חוסר הארגון ועל הפיגור בלוח הזמנים. נדמה שבמצב הנוכחי היוונים יכולים רק להפתיע לטובה. לא כל המתקנים יהיו מוכנים בזמן ובצורה האופטימלית, אבל היוונים מקווים להפיק מן האולימפיאדה הזאת בדיוק מה שהפיקה ברצלונה מן המשחקים שאירחה. הרבה מן הדימוי הים-תיכוני בשנים הקרובות תלוי בהצלחת המשחקים, באווירה שתשרור בהם, ביכולת של היוונים לארח אירוע ברמה שדומה למה שהראו האוסטרלים לפני ארבע שנים. התחרויות יתקיימו ב-28 ענפי ספורט, ומצלמות הטלוויזיה מכל העולם יתמקדו ב-35 אתרים ומתקנים מרכזיים שבהם יתחרו הספורטאים.

מידע מלא על המשחקים האולימפיים באתר www.athens2004.com.

גנואה - בירת התרבות של אירופה. עיר הנמל בצפון-מערב איטליה משמשת השנה בירת התרבות של אירופה (עם העיר ליל מצרפת). הנושא המרכזי שנבחר בגנואה לשנת 2004 הוא "המסע". במסגרת זו מתקיימות רבות מן הפעילויות סביב הנמל, המספנות של העיר והמורשת הימית שלה.

במשך השנה מארחת גנואה עשרות אירועי תרבות. הבולטים ביותר בתקופה הקרובה הם תערוכה רטרוספקטיווית גדולה מיצירותיו של רובנס, תערוכה של יוזף בויס, תערוכת 1,000 שנות אדריכלות, חציית האוקיינוס האטלנטי כנושא מרכזי בתולדות גנואה, ועוד.

מידע מלא על האירועים בעיר באתר www.genova-2004.it.

אליפות אירופה בפורטוגל. אליפות הכדורגל תיפתח בעיר פורטו ב-12 ביוני ומשחק הגמר יתקיים בליסבון ב-30 ביוני. עשרות המשחקים יתקיימו בשמונה ערים ברחבי פורטוגל וימשכו את תשומת לבם של אוהדי המשחק מרחבי היבשת.

מידע מלא על האליפות באתר www.euro2004.com.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ