אופטימיות חנוקה

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

כ-100 מתושבי שכונת עיסאוויה שבמזרח ירושלים התכנסו השבוע בבית הספר המקומי למפגש פומבי ראשון, במסגרת תהליך התכנון של תוכנית מיתאר חדשה למקום. זו היענות גדולה יחסית בקהילה ששבעה חשדות ואכזבות. היא שימחה את מארגני המפגש, אנשי עמותת "במקום", מתכננים למען זכויות תכנון, ונטעה תקוות להצלחת הפרויקט בנציגי הכפר שמשתתפים באופן פעיל בתכנון.

התוכנית היא פרויקט ייחודי וראשון מסוגו בישראל לתכנון אלטרנטיווי ארוך טווח ליישוב שלם, לא ביוזמה ממשלתית או עירונית. הוא אמור "לשים דגש על היבטים חברתיים וקהילתיים, ועל שיתוף תושבי השכונה באופן ממשי ומלא בגיבוש התוכנית", כדברי אנשי העמותה. עיריית ירושלים וועדות התכנון מודעות לפרויקט, ומקבלות אותו בברכה.

הכנת התוכנית היא יוזמה משותפת של עמותת "במקום", תושבי עיסאוויה ומשפחתה של שרה קמינקר המנוחה, לשעבר חברת מועצת עיריית ירושלים מטעם רצ וחלוצה בפעילות למען שוויון בתכנון בירושלים. קמינקר פעלה בחייה להכנת תוכנית מיתאר לעיסאוויה כחלופה לתוכנית מיושנת מטעם עיריית ירושלים. היא עצמה התגוררה בגבעה הצרפתית, שנבנתה בחלקה על אדמות שהופקעו מעיסאוויה, וביקשה לגשר על הפערים בין השכונות באמצעות תוכנית הולמת.

היוזמה שלה לא יצאה לפועל. אחרי מותה, לפני כשנה וחצי, החליטו בניה, דוד, איתן ודני פוקס, בהתייעצות עם אנשי היישוב, להנציח את זכרה באמצעות תרומה להכנת תוכנית ש"תראה לעיריית ירושלים איך מתכננים שכונה לפי צורכי התושבים ולא לפי צורכי הממשלה" - דבריה של קמינקר עצמה במפגש קודם בעיסאוויה בשנות ה-90. התוכנית נקראת "פרויקט קמינקר". עוד תורמים לפרויקט הקרן לירושלים וגופים אחרים.

סימן מובהק, אם כי לכאורה מילולי בלבד, לגישתה של קמינקר לעיסאוויה הוא ההקפדה של הדוברים במפגש, לקרוא למקום "שכונה" ולא "כפר" כמקובל. עיסאוויה היא שכונה עירונית לכל דבר, הכלולה בשטח השיפוט של ירושלים. אולם העירייה ומוסדות התכנון ראו בה תמיד יישוב כפרי, ובכך הנציחו את נחיתותה והטילו הגבלות על אפשרויות הבנייה, הגידול והפיתוח במקום.

תוכנית המיתאר הקיימת לשכונה מ-1990 חלה על שטח קטן בלבד מהאדמות שנשארו ברשות תושביה אחרי הפקעות מאסיוויות, ומיצתה את עצמה מזמן. התושבים סובלים ממצוקת דיור חריפה ונאלצים להחזיק בשיא ישראלי מפוקפק של בנייה לא חוקית. צווי הריסה תלויים נגד כ-50 בתי מגורים שהוקמו ללא היתר, ועל התושבים מוטלים קנסות כבדים. מראות של הרס הם נוף שכיח, בנוסף לתשתיות רעועות והעדר שירותים קהילתיים בסיסיים. "הבן שלי ראה בריכה רק בטלוויזיה", אומר האני עיסאווי הפעיל בהכנת התוכנית.

המפגש בעיסאוויה הפיח תקוות זהירות גם אצל מתכנן התוכנית החדשה, האדריכל ערן מבל, שהציג לתושבים ולנציגיהם את יעדי התוכנית ואת השלבים הראשונים שכבר נעשו. בראשם - מיפוי ראשוני של הבעלויות על הקרקע, שהוא הישג ראשון במעלה בקידום כל תוכנית במגזר הערבי. מבל, שמשרדו נמצא בטבעון, הוא בעל ניסיון בעבודה עם קהילות של מיעוטים, ובד בבד גם שבע אכזבות.

תוכנית שמבל הכין למטרופולין נצרת והיתה אמורה לאפשר חלוקה שוויונית יותר של המשאבים הכלכליים בין היישובים היהודיים לערביים, הוקפאה על ידי משרד הפנים. גם תוכניות מיתאר ליישוביים ערביים שתיכנן לא קיבלו מעמד תחוקתי. לדבריו, התכנון ביישובים ערביים מצריך כלים תכנוניים ייחודיים. בגלל המבנה החברתי השונה מזה שבחברה היהודית, בגלל היחס לבעלות על הקרקע, ובגלל מחלוקות פנימיות וחשדות כלפי הממסד, הסיכוי לאישור תוכניות מיתאר בהם הוא בדרך כלל אפסי.

עם זאת, הוא מאמין כי המצב בעיסאוויה שונה, הן בגלל הלכידות החברתית היוצאת דופן שמצא במקום, והן משום שהיוזמה להכנת התוכנית אינה של משרד הפנים, אלא של גורמים השוחרים את טובת היישוב ואמונים על כלים תכנוניים להשגתה. בדבריו במפגש אמר כי זהו כבוד לעבוד על תוכנית שלא הממסד יזם, אלא התושבים עם עמותת מתנדבים.

עוד אמר מבל לתושבים כי ינסה למצוא מענה לבעיות תוך מעורבות מלאה מצדם בתהליך. יואב גרינברג, שמרכז את התהליך החברתי בשכונה מטעם עמותת "במקום", הבהיר בדברים שאמר שהתהליך לא יהיה מהיר ועלול להימשך שנים. התוכנית אולי לא תהיה מקובלת על הכל, הוא אמר, "וזה בסדר - הכוונה שלנו היא לענות על כמה שיותר רצונות, לכן חשוב שכמה שיותר אנשים ישתתפו".

הקשיים התגלו כבר במפגש הראשון. עד מהרה התברר כי בראש מעייני התושבים לא עומדת תוכנית ארוכת טווח - שבמקרה הטוב תאושר רק בעוד שלוש שנים - אלא מציאת פתרונות מיידיים למצוקות דחופות. הם רוצים למנוע הרס בתים, צווי הריסה, קנסות והפקעות שטחים, ומעוניינים באפשרות לנצל אדמות בבעלותם שנותרו מחוץ לשטח השיפוט של ירושלים.

אולם כפי שהובהר לתושבים, המסלול התכנוני נפרד מהמסלול המשפטי הכרוך בטיפול בצווי ההריסה, ואין באפשרות המתכננים או עמותת "במקום" לעצור הרס מבנים. גם אם תוכנית המיתאר החדשה תאושר, היא לא תחול על שטחים שמחוץ לשטח השיפוט של ירושלים ולא תוכל למנוע הפקעות שטחים. הנוכחים התנחמו בהבטחה שיצוידו במכתבים המעידים על הכנת תוכנית מיתאר, שאולי יעכבו את צווי ההריסה.

עיסאוויה שוכנת על המדרונות המזרחיים של הר הצופים. מספר תושביה כ-10,000, ובבעלותם שטח של 2,400 דונם, אחרי ההפקעות. רק 666 מתוכם כלולים בתוכנית המיתאר הקיימת. התחזית הוורודה היא שהתוכנית החדשה תחול על 1,000 דונם. מסביב לשכונה פזורים השטחים שהופקעו מהתושבים במשך השנים. על קצתם הוקמו מתקנים צבאיים העוקבים אחריה בשבע עיניים. מצפון לה בסיס שהוקם רק לפני כשנתיים על הפקעות חדשות.

מכה מקוממת לאופטימיות היא סוללת העפר והבטונדות שהוקמה לאחרונה במרכז השכונה וחוסמת את כביש הגישה אליה מכיוון הר הצופים. לדברי אנשי עיסאוויה, הכביש נחסם ביוזמת האוניברסיטה העברית אחרי רצח ג'ורג' חורי, אף על פי שלתושביה לא היה קשר לפיגוע. למרות אוויר ההרים הצלול גם ביום חמסין מעיק, תחושת העלבון חונקת. עם זאת, כל הגורמים הנוגעים בדבר מאמינים כי תוכנית המיתאר החדשה תביא לפתרון מיטבי, בדור הזה או בשביל הדורות הבאים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ