"בת הגדוד" באופרה הישראלית: אופרטה בסדר גמור

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חגי חיטרון

באתי לגנות ויצאתי מברך: לפי תיעוד (DVD) של גרסה דומה מאוד לזו המוצגת כעת באופרה הישראלית, מידי אותו במאי, אופרה זו של דוניצטי לוקה מצד הסיפור בתפלות שהמוזיקה אינה יכולה לפצות עליה. האמנם? לא כך הרגשתי למראה ולמשמע ההפקה שהועלתה בבכורה באופרה הישראלית - ואשר נעשתה, כאמור, על בסיס גרסתו של אותו במאי, אמיליו סאחי. בהצגה אמש, המוזיקה הקלילה של דוניצטי, שפה ושם מבשרת בבירור את אופנבך, חיפתה בקלות על העלילה הפשטנית. הכל נתפס כמצע לזמרה השוזרת מנגינות נחמדות עד נחמדות מאוד עם מפגני אקרובטיקה קולית. אודה עם זאת כי על אריה "רצינית" אחת נאו שתיים שדוניצטי חיבר בשביל הגיבורה עצמה, היא מארי, "בת הגדוד", הייתי שוקל לדלג (או לפחות לקצר אותן איכשהו)

ולביצוע: אלברטו זאדה הוותיק הוביל את הפתיחה ביד לא-שובבה אלא קורקטית, ובנה בכך ציפיות מתונות לקראת ההמשך. החששות התפזרו באחת לשמע זמרתה של מארי בת הגדוד, היא הזמרת אירידה מרטינס, סופרן אורחת בת קוסטה ריקה. מרטינס נשמעה נהנית בעליל ממעשי גרונה ולכן גם גורמת הנאה רבה למאזינים. שבחים דומים מגיעים לטנור רוברט מקפירסון בדמות אהובה טוניו, שהרקיע אל ה-"דו"-ים הגבוהים בלי מאמץ היסטרי. עזר אמין כנגדם היה ולדימיר בראון שלנו, שהוסיף ממד "מבוגר" חיוני לדמות סמל הגדוד סולפיס, עם הבס-בריטון הבטוח שלו. גם הזמרים האחרים, בתפקידים חשובים פחות, ובראשם מוניקה מינרלי (המרקיזה) היו בסדר גמור וכך גם המקהלה.

מעניין יהיה לשמוע את נח בריגר (שהופיע הפעם בדמות משרתה של המרקיזה) מזמר את תפקיד סולפיס במקום בראון בהצגות שבהן משובץ הצוות השני, ומעניין כמובן מאוד יהיה להיווכח אז אם הילה בג'יו, בתפקיד הראשי, תוכל לאתגרים הטכניים של תפקיד "מארי" באותה נינוחות כמו הזמרת האורחת.

סיכום: אופרה או למעשה אופרטה זו של דוניצטי היא בהחלט בידור טוב, בלי יומרות ליותר.

בכורה ל"בת הגדוד" באופרה הישראלית

כתבות מומלצות

לפיד. הכי ישראלי כי מסאפר יטא מצלצל לו מוכר, אבל הוא לא יזכור בדיוק מאיפה

מה ישראלי בעיני? יאיר לפיד. הוא תמצית השחצנות וההכחשה

ליעד. ממשיך להיות תמים

חתונמי טמנה מוקשים לזוג החלש ביותר, וכצפוי הוא התרסק על המסך

סלט "אורז" בר, קישואים ונענע

ליד המנה העיקרית, או במקומה: 16 סלטים עם אורז שהולכים טוב עם קיץ

חגית משולם

אחרי שנים של המתנה לדיור ציבורי, שתי אמהות נואשות עשו צעד קיצוני

חסון. נמצאת שלב אחד לפני האשמת בנט בכך שהוא מחריש במבה

רגע לפני שכבר לא יהיה במי לחבוט, איילה חסון שפכה את כל הזעם שלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ