המיסה הגדולה של באך בניצוח אבנר אתי - הפתעה לטובה

חגי חיטרון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חגי חיטרון

ימים טובים עוברים על שוחרי באך: בשבוע שעבר חוו כמה מאות מהם את המיסה בסי-מינור המכונה "הגדולה" עם תזמורת קאמרית "רגילה" (התזמורת הקאמרית הישראלית) ומקהלה, בניצוח אבנר אתי; בעוד שבועיים יכלו לשמוע את המיסה בגישה שונה, הפעם תהיה זו תזמורת הבארוק ירושלים, לצד חמישיית זמרים (במקום מקהלה) ובניצוח אנדרו פארוט.

אודה כי באתי לקונצרט בשבוע שעבר מתוך חששות, שיסודם הוא תפיסת המיסה הגדולה של באך כמשהו מורם, נשגב, שראוי לטפל בו רק באמצעות גופים מוסיקליים שמתמחים בבארוק. שמחתי להיווכח שהחששות היו מוגזמים; היצירה הוגשה ברמה מספקת וגרמה לרבים באולם, קל להניח, את ההתעלות שאמורה להיגרם בהאזנה ליצירה זו של באך בקונצרט חי, בתנאים האקוסטיים של אולם רקנטי.

בראש היתרונות של הביצוע: הפקה ברורה, חדה ומדויקת של המירקם הרב-קולי מפי חברי המקהלה (זמרי "קולגיום"). אין זו מקהלה בעלת קולות רכים במיוחד, קבוצת האלט נשמעה באוזניי לוקה בצבע כהה יתר על המידה, שיוצר תחושת עמימות, והטווח הדינמי של כל המקהלה לא היה רחב. חוסר גמישות דינמית בלט בעיקר בפרק המקהלה הפותח, שהתקבל יבש מעט, אבל לאחר מכן ניכרה מעין התחממות מבורכת, של הקולות (אולי) ושל ההגשה בכללותה.

התזמורת הקאמרית הישראלית לא איכזבה, ובעיקר מדובר בנגנים מתוכה שמילאו את תפקידי ה"אובליגטו" לצד אריות ודואטים, לאורך המיסה, ובראשם הכנר הראשון, האבובן והחלילנית. הקונצרט השתבח גם בזמרים סולנים טובים. את הסופרן אלה וסיליבצקי ודאי נשמע עוד רבות, בזכות קולה הצלול והאמין; הקונטרטנור אלון הררי תרם צבע מיוחד ומעניין, אף כי יצא רפה מעט בדואט עם הסופרן; הבריטון יאיר פולישוק הראה שהטכניקה שלו יכולה גם לאריה התובענית הראשונה ( עם הקרן) הכתובה למשלב נמוך של באס. מהטנור האוסטרי האורח המצוין דניאל יוהנסן, שלא מזמן הקסימנו בתל אביב בלידר של שוברט (ב"שוברטיאדה"), ציפיתי להפקה מקרינה יותר. יוהנסן התקבל הפעם מאופק יחסית, כאילו תפס יום לא הכי מוצלח (וגם כך היה אפשר להתפעל ממנו).

המיסה הגדולה של באך בניצוח אבנר אתי, עם זמרי "קולגיום" (בהדרכתו), זמרים סולנים והתזמורת הקאמרית הישראלית. מוזיאון תל אביב, 17.2

כתבות מומלצות

חסון. נמצאת שלב אחד לפני האשמת בנט בכך שהוא מחריש במבה

רגע לפני שכבר לא יהיה במי לחבוט, איילה חסון שפכה את כל הזעם שלה

מחאה מחוץ לבית המשפט העליון בארה"ב, שלשום. גם למי שמסתכלים על ארה"ב מבחוץ, זוהי התפתחות קשה לעיכול

גם במדינה שמזוהה עם חירות, השמרנים יכולים להשיב את הגלגל לאחור

ג'ונתן, צב אלדברה שלפי ההערכות גילו בין 160 ל-190 שנה. איבד את חוש הריח וחוש הראייה

כולם חייבים להזדקן? אצל הצבים האלה, ייתכן שהתשובה היא לא

מחאת הדיור מול הכנסת. הממשלה הנוכחית לא פעלה בנחישות להורדת מחירי הדירות

מי אשם ביוקר המחיה? אלה הנושאים החמים בבחירות הקרובות

סלט "אורז" בר, קישואים ונענע

ליד המנה העיקרית, או במקומה: 16 סלטים עם אורז שהולכים טוב עם קיץ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ