אמיר קוסטוריצה ו"נו סמוקינג אורקסטרה" - קרקסטוריצה

ההופעה של אמיר קוסטוריצה ו"נו סמוקינג אורקסטרה" בתל אביב היתה בלגן יזום ללא גיבוי אמנותי

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בן שלו
בן שלו

בשנות ה-80 וה-90 אמיר קוסטוריצה ביים כמה סרטים כל כך נפלאים, שאחריהם הוא יכול להסתובב בעולם לעשות ככל העולה על רוחו. למשל, להופיע במשך שנים עם להקת בידור בינונית כמו "נו סמוקינג אורקסטרה". אם במקום קוסטוריצה היה מנגן בלהקה הזאת גיטריסט מרושל באותה מידה - שלא ביים את "שעת הצוענים", "מסע העסקים של אבא" ו"מתחת לפני השטח" - האם אלפים היו באים להופעה שלה בהיכל התרבות? מן הסתם לא.

אבל זאת הלהקה של קוסטוריצה, והאלפים באו. אם לשפוט על פי התשואות בסוף ההופעה, הם גם נהנו מאוד. אז מדוע אני רציתי לברוח מהאולם באמצע ההופעה? יכול להיות שהיה צריך לשלוח להופעה הזאת מבקר תיאטרון ולא מבקר מוסיקה. או אולי מבקר הופעות בידור. או הכי טוב: מבקר קרקסים. כי מוסיקה בקושי היתה בהופעה של "נו סמוקינג אורקסטרה".

זה היה מעין קרקס. קרקסטוריצה. הסולן, בבגדי גיבור-על חלשלוש בקומיקס חתרני, התרוצץ באולם כאחוז טירוף, הפעיל את הקהל, שלף נשים מכיסאותיהן והכריח אותן לרקוד אתו, ובאחד מרגעי השיא של ההופעה, השיר "פאק יו אם-טי-וי", אף שילח כמה עשרות אנשים אל הבמה, והם הפכו אותה לאתר המוני של מחול אירובי. זה היה מקסים, באמת. וזה נעשה בגישה מלאת הומור שלא היה בה גרם אחד של רצינות, כך שכביכול אין שום סיבה לבוא בטענות בדבר התוכן הדל. ובכל זאת, מה עם המוסיקה?

כל היופי בסרטים של קוסטוריצה הוא המפגש בין יצר חושני וכאוטי לבין פיוט אמנותי. יצר כאוטי, או ליתר דיוק בלגן יזום, היה בהופעה של "נו סמוקינג אורקסטרה", אבל לא היה לו שום גיבוי אמנותי. זה מוזר: הפסקולים של קוסטוריצה הרי עמוסים במוסיקה נהדרת, ואפשר היה לשלוף מהם חומר לשעות של הופעה.

למעשה, היו בהופעה רק קטעים ספורים מהרפרטואר הקולנועי של הבמאי. כשזה קרה, למשל בקטע האחרון לפני ההדרן (מתוך "חתול לבן חתול שחור"), ההופעה דהרה בעוצמה מענגת, אבל זה היה היוצא מן הכלל שהעיד על הכלל, והכלל היה זול למדי ולא כל כך משעשע. בידור נטו, ולא בידור משובח במיוחד.

הגעגועים לגוראן ברגוביץ', כותב הפסקולים של קוסטוריצה שהופיע בישראל לפני כמה חודשים עם התזמורת המופלאה שלו, מעולם לא היו עזים יותר.

אמיר קוסטוריצה ו"נו סמוקינג אורקסטרה". היכל התרבות בתל אביב, 3.3

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בילי ג'ו ארמסטרונג בהופעה. "יש יותר מדי טמטום בעולם"

סולן גרין דיי אחרי פסיקת ההפלות: "מוותר על האזרחות האמריקאית"

הפגנה למען זכות ההפלה בתל אביב, ב-1978. לאורך השנים נמתחה ביקורת חריפה על פעילותן של הוועדות

בוויכוח על ההפלות בישראל ידם של השמרנים תמיד על העליונה

כריך "אומלט אנד צ'יז" של "סלין פרייטאג בייגל"

קשה להבחין בדוכן הזה, שמצליח להוסיף רוח כל כך נדרשת לשינקין

בראד פיט למגזין הגברים GQ. מה השתבש?

גופה? בובת שעווה? הרשת תוהה מה עולל מגזין GQ לבראד פיט

יאיר לפיד בלשכתו בתל-אביב. צעירים וימנים מתונים במרכז הקמפיין

מול מכונת הרעל של נתניהו, זה מה שלפיד צריך לעשות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ