וריאציות על עץ

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

למרבה הצער אני אמור להתייחס לצד התיאטרלי של ההפקה הזו, ולא זה המוזיקלי, למרות שהרושם הלא מקצועי שלי הוא שהמוזיקה הזאת, בביצוע הזה, לא כל כך זקוקה לבימוי, ואם אכן כן - אחרי הכל יש באופרה צד תיאטרלי - אז לא כזה שמפריע.

אז מה יש לנו כאן? סיפור על כיבוש שנמשך הרבה זמן, כששתי נשים נכבשות, בחברה דתית מאוד, שרוצה למרוד, מתאהבות באותו קצין מהצבא הכובש, והוא תחילה מוליד ילדים עם האחת - זאת פעם הייתה נורמה בעתות כיבוש - ואחר כך מעדיף אשה צעירה ממנה.

למרבה המזל, הבמאי חסך לנו פירוש פוליטי, אך לעומת זאת לא כל כך ידע להכריע בין הצד הספקטקלי-המוני-הרואי (הטרגדיה) לבין הצד הדומסטי (הלירי).

התוצאה היא מעברים בין תמונות המוניות סטטיות, עם תמונות נעות סמליות, חלקן בתנועה איטית, שנוסעות פנימה, לבין תמונות של יחידים (למעשה יחידות, כי זו דרמה בין שתי נשים).

ובין זה לזה היה עץ. בתחילה על המסך, מזכיר את העץ של גולני, ואחר כך בכמה וריאציות צורניות.

נכון שהעץ נזכר בליברית, אבל כשניצב על הבמה במערכה הראשונה אפילו לא נפל בשלישית.

אבל אין דבר. היתה מוזיקה, ואם עוצמים את העיניים אפשר לשכוח את מה שרואים, ולתת לדמיון ללכת עם הצלילים.

אבל אז עולה השאלה למה משקיעים בהפקה, תפאורות, תאורה ותלבושות. כי זה כנראה הנורמה באופרה. ואת השאר יספר עמיתי המוזיקאי.

האופרה הישראלית מציגה: "נורמה" מאת וינצ'נצו בליני. בימוי: פדריקו טייצי. תפאורה: פייר פאולו ביזלרי. תלבושות: ג'ובאנה בוזי. תאורה: ג'אני פוליני. מנצח: דניאל אורן. מקהלת האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. הפקה משותפת של ארבעה בתי אופרה איטלקיים. בית האופרה תל אביב

כתבות מומלצות

לפיד. הכי ישראלי כי מסאפר יטא מצלצל לו מוכר, אבל הוא לא יזכור בדיוק מאיפה

מה ישראלי בעיני? יאיר לפיד. הוא תמצית השחצנות וההכחשה

ליעד. ממשיך להיות תמים

חתונמי טמנה מוקשים לזוג החלש ביותר, וכצפוי הוא התרסק על המסך

סלט "אורז" בר, קישואים ונענע

ליד המנה העיקרית, או במקומה: 16 סלטים עם אורז שהולכים טוב עם קיץ

חגית משולם

אחרי שנים של המתנה לדיור ציבורי, שתי אמהות נואשות עשו צעד קיצוני

חסון. נמצאת שלב אחד לפני האשמת בנט בכך שהוא מחריש במבה

רגע לפני שכבר לא יהיה במי לחבוט, איילה חסון שפכה את כל הזעם שלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ