שני שירים שכתב אסי דיין בשנותיו האחרונות

כתבי הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
כתבי הארץ

עד תום תוכי

עכשיו ההרגשה היא די ברורה

מתישהו, החמצתי אהבה

והגעתי לעכשיו זקן ועייף

ממתין למאסף עד שאסע

אולי בתחנה האחרונה

מחכה לי אהבה אחת.

ומישהי זרה, תחבק אותי בחום

ותנסה להזכיר לי את הזמן והמקום

דווקא בזמן האחרון.

ואני אבכה מתוך השיטיון, קץ הזיכרון

לא מסוגל לשאת את הפתאם

כאילו אהבה זה שומקום.

כאילו אין לי זמן בזמן האחרון

כאילו כבר החל "לרדת יום"

ואינני רואה את פניה

ואני נורא מקרי בחייה

אולי טעתה באיש ובמקום?

אולי מחבקת את העיקרון:

לאהוב זקן לחצות את חייו

שלא יידרס, ולא יתחרט

וימות שלֵו,

כי אני ניסלח, ולא נימלט,

מאהבה אחת שתשמור אותי

שלֵם בתום תוכי.

אסי דיין 13.8.2011

הגיע הזמן לסכם

את כל מה שהיה לפניכן

כל מה שלא ייתכן

וכל מה שנותר אחריכן

כמו כל החום והחן

כשהייתי נינוח לצידכן

בוער לאיטי מאהבה אתכן

יחד עם זמני ההולך ומתרוקן

הולך ומאבד אותכן אחת אחת

ואז, בבת אחת, נשאר מחייך ולא נושם

אבן נגף נוספת על כר הדשא שסביבכן

מביט ברגליכן ההולכות ומתרחקות

מדלגות מעלי ואני מביט בתחתונים

שקופות והשיער החורג מן העריות.

ואני נשאר לחכות, עם האבנים האחרות

שתשובו למידשאה בחצות

הירח והטל מנצנצים את הלילה לירוק

ואתן מתפשטות ופורצות בריצות לעומק הדשאים, כמו עדת לביאות דוהרות

טורפות מעלי את כל היופי האדיר הירוק

שאבן משורר כמוני, לא מצליחה לדמיין

לתאר, לשער, לשחזר, לשורר

את כל מה מה שלא ייתכן

לפני, ואחרי כן

כמו שאר תקופת האבן שלי.

שתיקה נצחית, בזמני.

אסי דיין 23.9.2011

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ