אסי דיין חוזה את העתיד

כשלאסי דיין נמאס מתרבות הריאליטי שמסביבו, הוא החליט לפתוח בלוג חדש. ספי קרופסקי דיבר איתו על אלירז שדה, הרצון הבלתי נגמר שיקראו את מה שהוא כותב והטוקבקים

ספי קרופסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ספי קרופסקי

הראיון פורסם לראשונה במדור "קפטן אינטרנט" בגלריה, ביוני 2010אסי דיין הלך לעולמואסי דיין: שר הבטחון של מדינת תל אביבלאסי דיין נמאס מתרבות האינסטנט שצומחת סביבו. כוכבן חדש, דוגמגישות, תוכניות ריאליטי, פוליטיקאים. ועדיין, הוא מפיק ממנה משהו: המדיה הישנה יכולה להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה מבחינתו. יש תחליף חדש לעיתונים ולטלוויזיה תאבת הרייטינג. דיין, במאי עטור פרסים, שחקן ופובליציסט, פתח בחודש שעבר בלוג חדש ברשת הפורומים של "תפוז", שבו הוא כותב על חוויותיו ודעותיו בנושאים שונים שמעסיקים אותו.

שמו של הבלוג, "מר נפש", מתכתב עם הסדרה "בטיפול", שם גילם פסיכולוג. "עכשיו יש לי פוסט - ‘מבוא לתורת הרכילות'", פותח דיין, "כולם מגיבים על אחד אלירז שזכה ב'אח הגדול' והפכו אותו לאליל", הוא מבקר בנחרצות את דמותו של הכוכב החדש. "ארץ של אנשים קטנים ומושתנים. מגיע להם. אולי זה הגובה של השכל שלהם. לצורך הכתיבה עברתי על האתרים ואני רואה שהוא מככב שם בענק, ושפינוזה? הס מלהזכיר אותו".

כשהוא נשאל למה פתח את הבלוג דווקא עכשיו, דיין לא טווה עלילה רומנטית כפי שנוהגים ידוענים אחרים, אלא מדבר בכנות. "אל"ף משלמים לי, בי"ת משלמים לי, גימ"ל משלמים לי", הוא אומר ומסביר כי מבחינתו הפלטפורמה פחות חשובה, כתיבה היא כתיבה. "כל הזמן היו לי טורים, כמה שנים ב'דבר', אחרי זה ב'מעריב' וב'לאשה'. לא היה אז אינטרנט וכתבתי דעות באופן די קבוע". עם זאת, דיין נחשף בהדרגה ליתרונותיה של המדיה החדשה. "זה נראה לי נחמד, הסבירו לי שיהיו הרבה כניסות לבלוג", הוא אומר ומוסיף כי "אני יכול להרשות לעצמי יותר, בבלוגים אתה יורה מהבטן". כשנשאל האם הוא יכול לשרטט קווים כלליים לקורא הפוטנציאלי שלו, עונה דיין: "מי שלא בור ועם הארץ, כמו רוב המדינה הזו, מי שלא טיפש כמו הישראלי הממוצע, הוא יקרא את הבלוג הזה וייהנה".

המדיום החדש לא הפך את דיין למרוכך יותר. הוא נותר בוטה וישיר כשהיה. "אני כותב שם שהישראלי הוא דעתן וטיפש. כמה דעות יש כאן על כל דבר? כל נאד קטן כותב", הוא אומר ומוסיף כי בשבילו, הכתיבה במרוצת השנים לעיתונים ולתסריטים, היא בפשטות "העבודה שלי. אני אשמח אם יהיו הרבה כניסות. זה כתוב בצורה פופוליסטית - לא כתיבה ספרותית. יותר פילוסופי, יותר חברתי, יותר אנתרופולוגי, יותר חוקר דברים שורשיים בחברה הישראלית וגם בעולם, מאשר להתעסק בביבי".

האגודה למניעת התעללות במחשבים

מה שמעסיק רבות את דיין הן התגובות שהוא מקבל לרשימותיו ברשת. הוא עוקב אחריהן באדיקות וזוכר היטב את הטובות והרעות. בבלוג שפתח, הוא מבשר ש"הטוקבקים יוצאים מהכלל לשם שינוי". לפני כן, הוא מוסיף, נהגו לשלוח לו הודעות מלאות ארס כמו "תהיה מאושפז לנצח, אתה כמו אביך - גנב עתיקות" הוא, מצדו, לא שוכח דבר.

כמה דעות יש כאן על כל דבר? אסי דיין (צילום: דניאל צ'צ'יק)

למרות שדיין טוען בשלב מסוים שהוא "לא כל כך בקיא" בנושא וכי "אפילו מה זה בלוג אני לא יודע", זו אינה הפעם הראשונה שהוא משתמש בפלטפורמה הרשתית. בעבר החזיק דיין ביחד עם בנו ליאור בבלוג מצולם וחושפני למדי, שהראה את השניים במצבים קיצוניים ועורר ביקורת מסוימת בשל כך. אשר להבדלים בין הבלוג הקודם לזה הנוכחי, אומר דיין כי אז "גרנו יחד באותה דירה וצילמנו דברים בהתראה של רבע שעה, עכשיו יש לי שבוע לכתוב" והפעם, לדבריו, "אני חושב שאתמיד בכתיבה. זה לוקח לי רבע שעה לכתוב פוסט".

הפער שנוצר בין הדור של "האח הגדול" ו"כוכב נולד", לבין זה של "גבעת חלפון" ו"שלאגר", משתקף במשנתו של דיין על העולם החדש והטכנולוגי שנברא מתחת לאפו. "יש דברים באינטרנט ובמחשב שהם לא נעימים, יש המון ביורוקרטיה, אתה נכנס לשם ויכול לצלול אל תוך תהומות של ידע פנימי", הוא אומר. על ההתעסקות הפיסית עם המחשב הוא טוען כי "זה דבר מסובך נורא, אתה צריך לעבוד כמו שען או כירורג. העכבר למשל לא בנוי כמו עט או מכחול אז קשה לעבוד אתו בציור דיוקנאות".

"אני מתעסק באינטרנט כל זמן שהוא יהיה נגיש, והוא לא תמיד ידידותי", קובע דיין ומפנה שוב את חיצי הביקורת לעברו של עכבר השולחן. "אני חייב לספר אנקדוטה: פעם העכבר לא זז שעות, אז לקחתי את כל המחשב והעפתי אותו על הקיר, פוצצתי אותו לרסיסים. עכשיו שמעתי שיש באמריקה אגודה למניעת התעללות במחשבים".

את הפוסט הבא הוא מתכנן לכתוב על פייסבוק. "זה נראה לי משונה, מצחיק ומטורף. אני לא מצליח למצוא את הסיסמה, אבל המון אנשים רוצים להיות חברים שלי", הוא מספר "הכל כאילו אינטימי כזה - אתה ועוד מיליארד איש, צפוף שם נורא".

דיין, שמציין לטובה את יכולות הניבוי שלו ("כל מה שניבאתי יצא - ‘בחיים על פי אגפא' ניבאתי את רצח רבין"), מצטרף להערכות של רבים וטובים כי האינטרנט הוא העתיד. "לדעתי בתוך 10 שנים לא יהיו עיתונים ולא יהיו טלוויזיות, כי אתה יכול לקלוט כל דבר בעל משמעות בלי לשבת מול המסך. הפעילות היא שלך, אתה יוצר את זה. זה החזון שלי - אחרית הימים - סוף הטלוויזיה, סוף העיתונות, תחילת האינטרנט. וזה הכל התחיל משני ילדים שישבו בגוגל. פנטסטי".