40 שנה למלחמת יום הכיפורים

כשהמלחמה הגיעה לבצלאל

שנות ה-70 עברו על בצלאל בסערה גדולה, שבה התערבבו ניסיונות אמנותיים, מאבקים פוליטיים והלם קרב. השיא היה ב”מרד הסטודנטים” של 1977, אירוע טראומטי שעלה לכמה מרצים במשרתם. מי היו האמנים הזועמים שניהלו את המאבק? והאם זה מקרי שרובם הגיע לבצלאל הישר מהמלחמה?

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

רגע שמשקף משהו באמנות הישראלית בזמן מלחמת יום הכיפורים ואחריה אפשר למצוא דווקא בקולנוע. הסרט “כיפור” של עמוס גיתאי נפתח בסצינה שבה נראה זוג צעיר מתפלש בצבעים על מיטה צחורה, ובמעשה האהבה שלו יוצר באמצעות חלקי הגוף המתגפפים והצבעים הנמרחים על הסדינים מעין ציור ענק. הסרט, העוסק בחוויותיו של גיתאי ממלחמת יום הכיפורים, נפתח ונסגר באותה סצינה, שיוצרת מעבר ישיר מהאמנות ומהתשוקה אל שדה הקרב, ובתום המלחמה, חזרה אל אותה מיטה עם אותה נערה ואותם צבעים נמרחים. הסצינה הזו מזכירה רגע היסטורי אמיתי בעולם האמנות הישראלי: בשנת 1973, רגע לפני המלחמה, יצר האמן מוטי מזרחי, אז סטודנט לאמנות בבצלאל, את אחת מעבודות האמנות הזכורות בתולדות אמנות המיצג בישראל – הוא צילם את עצמו באחד מחדרי בית הספר, מקיים יחסי מין עם בת זוגו, בתוך גוש ענק של בצק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ