שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
כתבי "גלריה"
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כתבי "גלריה"
LIVE
עדכונים
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שני ליטמן על הופעתו של אריאל ברונז שהצליחה להרגיז את באי ועידת התרבות

הופעתו היום של אריאל ברונז, יוצר תיאטרון עצמאי, מתוך המופע שלו "לאב דה ג'וס", החלה בטונים רגועים שלא בישרו מאום על העתיד להתרחש. הוא עלה מיד אחרי שרגב הסתלקה דרך דלת צדדית, כנראה ישירות לחניון. קהל שוחרי התרבות אמור לשמוע אותה, אבל לה, ככל הנראה, אין עניין מיוחד לשמוע את נציגי עולם התרבות, ולכן בחרה שלא להישאר להאזין למושבי הוועידה (שני ליטמן). למאמר הדעה המלא

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מירה עווד לבני ציפר: פגיעה בבני אדם אחרים זו לא אמנות

מירה עווד ובני ציפר
מירה עווד ובני ציפרצילום: מוטי מילרוד

הפאנל האחרון בוועידה עסק ב"קרב על גבולות חופש הביטוי. חתרנות -  האם האמנות יכולה בלעדיה". את הפאנל הנחה עורך מוסף "תרבות וספרות" של "הארץ", בני ציפר, והשתתפו בו עורך התוכנית "ארץ נהדרת", מולי שגב, הבמאי ומרצה במכללת ספיר, דורון צברי, השחקן אוהד קנולר, מנהל ומייסד הגלריה לאמנות אום אל-פחם, סעיד אבו שאקרה, יועצת לענייני תרבות ומוזיאונים, עידית עמיחי, והשחקנית והמוזיקאית מירה עווד.

בראשית הפאנל התייחסו המשתתפים למאמרו של בני ציפר שהתפרסם שלשום (שישי) ב"הארץ" תחת הכותרת "אייל גולן ועדר הנאורים". המאמר ספג ביקורת חריפה ברשתות החברתיות, והן מצד עמיתתו של ציפר, צפי סער. עווד אמרה כי "אל לנו לערבב אמנות עם עוד דברים כמו ניצול קטינים. אני מסכימה איתך (ציפר) לגבי הצדקנות. אני באה ממגזרים שחושבים שהם יודעים איך כולם אמורים להתנהג. אבל באמנות אין לנו ליפול לקופסאות של הצטדקות. אבל ברגע שזה פוגע באנשים אחרים זה כבר לא אמנות כבר לא חופש אמנותי".  

פאנל קרב על גבולות חופש הביטוי חתרנות - האם האמנות יכולה בלעדיה בוועידת ישראל לתרבות

עמיחי הוסיפה כי היא התלבטה אם להשתתף בפאנל, בעקבות פרסום המאמר. "אני חושבת שהמאמר שלך מיום שישי, שמצדיק זכויות יתר של אמן וחוסר מוסריות ומרשה לאמן משגל עם צעירות כדי לחזק את המוזה – זה כל כך חמור שמעולם 'הארץ' לא הגיע לדרגה כה נמוכה. אני מרגישה שצריכה פה לייצג את המין הנשי... אני חושבת שאמנים הם הדבר הכי חשוב שיש לנו, אבל יש גבול – אין זכויות יתר לאף אדם". ציפר מצדו הסביר כי ציטט כמעט מילה במילה מדברים של הפילוסופית חנה ארנדט, שטענה שלמרות אי הצדק שבדבר, בחברה מתוקנת חייבים לסלוח לאמן על דברים שלאחרים לא סולחים עליהם 

כשהפאנל עבר לעסוק בנושאו המקורי, שאל ציפר את המשתתפים אם היתה זו הטלוויזיה שתרמה לאווירת הוולגריזציה והעדריות שמאפיינת כיום את השיח סביב התרבות. "אתה מפנה אצבע לטלוויזיה ומסיר אחריות מהגוף הכי משפיע על חיינו, הממשלה", אמר הבמאי דורון צברי. "יש פה שלטון שרואה בתרבות ובריבוי שהיא מאפשרת – סכנה. הולכות ומסתתמות האפשרויות להביע ביקורת ולחשוב אחרת. כי השלטון בכל החזיתות, שר אחרי שר, פועל כדי שכולנו נחשוב אותו דבר".  תפקידו של האמן, אמר צברי, לבטא את תקופתו, ותפקידה של האמנות להציע אלטרנטיבה למציאות.

קנולר אמר כי קיימת חוסר הבנה לגבי המושג תרבות. "תרבות היא כלי בידי החברה, זה אמור להיות הביוב שדרכו עובר כל 'הסחלה' של החברה. ולכן כולם צריכים להרגיש חופשי לדבר . הרי אם לא יתנו לנו להתווכח דרך אמנות, ניאלץ להתווכח ביידיים. ואנחנו כבר נמצאים שם, מפני שכבר הושתקו פה כל מיני קולות"

סעיד אבו שקרה הזכיר לנוכחים כי אמנים במגזר הערבי מעולם לא קיבלו תקציב מספיק ולכן מעולם לא יכלו להביע דעתם באופן חופשי. "ואילו היום, כשיש לנו מסה של יוצרים ומבטיחים לנו קצת כסף, פתאום דורשים מאתנו תהיו ילדים טובים, תהיו חיית מחמד. אבל איש אצלנו לא יסכים לכך. הילדים שלנו, ילדי המחשב, שמחוברים לעולם הגדול, לא יסכימו שיכתיבו להם תנאים. אם יגידו לי היום: 'תבחר, בוחטה של כסף או גלריה קטנה', אני מיד חוזר לגלריה הקטנה, כדי לייצר אמנות נקייה".

מאוחר יותר הוסיף אבו שקרה שלאורך השנים עבד קשה כדי להשיג הכסף, "אבל עכשיו, כשהכל בהישג ידי, אני כבר לא יודע אם אני רוצה בו עוד. הרי חסמו הכסף ל(תיאטרון) 'אל מידאן' ומתקיים הדיון הזה על הנאמנות. אז אם אני מקבל כסף, אני מיד חשוד – האם אני חיית מחמד, עלה תאנה? כלומר הנזק כערבי במדינת ישראל כבר נגרם לי, אלא אם השרה תבטל את הצעת החוק שלה וכל אחד יוכל לפעול כרצונו. כך שאני נמצא עכשיו במצב, שבו אם אקבל את הכסף - בספק אם אשמח, ואם לא אקבל - בספק אם אצטער", אמר וזכה לתשואות הקהל.

עמיחי ציינה כי היא רואה במשרד התרבות "הידרדרות קשה בכבלי חופש הביטוי, בהעדר הדמוקרטיה, בהיעדר הפרדה של הפוליטיקה מהתרבות. חוק הנאמנות, תיקוני רגב, הם למעשה הפרה של חופש התרבות והיצירה", אמרה. "לשר אין מנדט להחליט אם סרט הוא טוב או לא. אין לו הידע לכך. ואין חופש מימון, יש חובת מימון", אמרה וזכתה למחיאות כפיים של הקהל באולם. "מימון צריך להינתן לכל, כי אנו אף פעם לא יודעים מראש איזו יצירה תטביע חותם ותיחקק בדפי ההיסטוריה. לתרבות יש כוח משלה".

אוהד קנולר (מימין), דורון צברי ומולי שגב בוועידת ישראל לתרבות של "הארץ", היום
אוהד קנולר (מימין), דורון צברי ומולי שגב בוועידת ישראל לתרבות של "הארץ", היוםצילום: מוטי מילרוד

בתשובה להצעתו של מנחה המושב, ולפיה אולי המתח בין שרה שאיש לא אוהב לבין האמנים שרוצים יצירה חופשית, הוא דווקא מתח בריא, ענתה עווד: "אנחנו במגזר הערבי אנו מכירים את זה, מעולם לא היה לנו תקציבים ויצרנו בכל זאת. עכשיו המקום הזה נוגע גם בשאר המגזרים . אבל למרות שאנחנו פורחים עכשיו, המתח הזה אינו בריא, ואין לקדש אותו. אני אהיה יוצרת יותר מעולה אם יהיה כסף בתעשייה".

צברי ציין שמעולם לא היתה פה שרה כל כך עוינת לתרבות ולאמנות כמו מירי רגב, שרה כל כך לא רצינית. "עדיין לא מלאה שנה לממשלה, ואי אפשר לעקוב אחר קצב ייצור הכותרות שלה. אבל שקל אחד היא עוד לא העבירה לפריפריה. אם על כל פרובוקציה שלה היה עובר שקל לפריפריה, כבר היה פה רנסנס", אמר וזכה לתשואות.

קנולר לעומתו טען שיש משהו חיובי בהתנהלות השרה, "כי זה מעורר דיון". "היא קצת אמנית מיצג וקצת כמו ליידי גאגא", אמר קנולר. "יש משהו מנער וטוב בדברים שהיא עושה, היא בועטת בבטן הרכה של הקהל" (נירית אנדרמן).  

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הרשות השנייה לערוץ 10: "אל תדחפו במהדורת חדשות עשרים דקות פרסומות"

הפאנל השלישי בוועידה עסק ב"אינטרנט, רגולציה ויצירה מקומית: עתיד הטלוויזיה והקולנוע בישראל". את הפאנל הנחתה כתבת "גלריה", גילי איזיקוביץ,  והשתתפו בו  מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, כתריאל שחורי, מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, היועצת המשפטית לרשות השנייה לטלוויזיה והרדיו, עו"ד הילה שמיר, והמפיקה ויו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי.

מנכ"ל ערוץ 10 ורשבסקי תקף את קיצור מהדורת החדשות של הערוץ ובתוך כך את פילבר ואת שמיר, שהשתתפו בפאנל. "אני מריח פה קונספירציה של החלשת חברות החדשות על ידי הרגולטור " אמר. "אנחנו שומעים שבוועדת פילבר אומרים למשרדי הפרסום להעביר את הפרסום מהטלוויזיה לאינטרנט. אני מקווה שאני טועה אבל אני מריח את הלפיתה השלטונית על הצוואר של הגופים המשדרים". בהמשך הבהיר ורשבסקי כי לערוץ 10 אין עניין בתוכניות ריאליטי, מתוך שיקול כלכלי. "אין פה שום דבר ערכי, זו מהות של תחרות, לתת לנו לעשות את מה שהצופים שלנו רוצים". ואז הוסיף: "מאוד מוזר שאת ההחלטה על קיצור המהדורה קיבלה הרשות השנייה ימים ספורים לאחר ששידרנו סדרת כתבות על מתווה הגז".

מנכ"ל ערוץ 10, ורשבסקי
מנכ"ל ערוץ 10, ורשבסקיצילום: מוטי מילרוד

שמיר מחתה על הדברים וציינה כי לחברת החדשות של הערוץ ניתנו שתי הזדמנויות להביע את עמדתה על קיצור המהדורה, וכי ההחלטה בנושא היא חלק מתפקידה של הרשות השנייה. "מדובר בערוץ ברודקסט שצריך לתת גם מעבר לשידורי חדשות", אמרה שמיר. "אל תדחפו בכל מהדורת חדשות 20 דקות פרסומות. בואו לא נהיה ציניים. אין בין זה ובין חופש הביטוי דבר וחצי דבר".

מנכ"ל משרד התקשורת פילבר אמר שאין אמת בטענותיו של ורשבסקי. על הטענה שמשרדו מקדם נדידת מפרסמים לאינטרנט וציין כי הדבר נובע מרצון למנוע את פערי התיווך בעולם הפרסום, שגוזלים לטענתו כ–400 מיליון שקל בשנה. פילבר התייחס גם למסקנות הוועדה שהוא עומד בראשה לאסדרת (רגולציה) שוק התקשורת ואמר כי היא תשאף להפחית את הרגולציה בנוגע להפקות המקור, בהן מחויבים הגופים המסחריים דוגמת "הוט" ו"יס". הוא ציין כי שוק התקשורת המשתנה והשידורים על פלטפורמות אינטרנטיות מצריכים חקיקה דחופה, וכי גופים דוגמת "סלקום טי־וי" המשדרת על פלטפורמה אינטרנטית, תחוייב בהפקות מקור ברגע שתגיע לנתח שוק של 20%.

יו"ר איגוד היוצרים הדוקומנטריים טרבלסי הציפה קשיים עימם מתמודדים היוצרים בישראל והזכירה את החוק הצרפתי, שלפיו ספקיות תשתיות האינטרנט משלמות מס קבוע המועבר לעידוד היצירה המקורית — מה שמפצה יוצרים בין השאר על צפייה פיראטית ביצירותיהם. הצעה דומה הונחה זה מכבר על שולחנה של מירי רגב על ידי איגוד הבמאים הישראלי אך עד כה לא זכתה לדיון ציבורי. פילבר טען כי צרפת היא היחידה בעולם עם חוק כזה ואין סיכוי גבוה שדומה לו יאושר בישראל.

פאנל; אינטרנט, רגולציה ויצירה מקומית עתיד הטלוויזיה והקולנוע בישראל

בדיון תקף כתרי שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי, את פילבר וטען כי הרגולטור הישראלי מפקיר את תעשיית הקולנוע, שכן גופי השידור אינם עומדים בתקנות התוכן כלפי הקולנוע הישראלי ולא משקיעים את הכספים הנדרשים בחוק להפקות של סרטי קולנוע עלילתיים. "אנחנו חיים בעולם של קומבינציות והנחות. אני מכבד מאד את יוסי ורשבסקי ואת ערוץ 10, אבל יש לי בעיה עם הריבון — שלא אוכף את מה שהוא חייב כשנתן לערוץ זיכיון ורישיון".

לדברי שחורי, "הקולנוע הישראלי העלילתי נמצא על סף קריסה, כי חוץ מהכסף הציבורי, גופי השידור בורחים ממחויבות. מה שמציל אותנו הוא ששליש מהכסף שנכנס לקולנוע הישראלי מגיע מחו"ל. ארטה, הערוץ הצרפתי, משקיעים בקולנוע הישראלי יותר ממה שמשקיעה הטלוויזיה הישראלית, עם ערוץ 2 ו–10 ביחד. הריבון כשל באופן טוטאלי".
אמש ב״דה מרקר״ כי לדברי מנכ"ל משרד התקשורת פילבר, במסגרת הרפורמה של השידור הציבורי בישראל צפויה רשות השידור להיסגר בעוד 3 חודשים, במקביל לתחילת פעילותו החלקית של תאגיד השידור החדש. על פי ההערכות, צפוי התאגיד להתחיל לשדר מעט שידורי אקטואליה שיופקו על ידי חברות הפקה חיצוניות. על פי מידע שהגיע ל״גלריה״, בכירי הרשות לא עודכנו במהלכים לסגירת הרשות תוך זמן כה קצר ואין בידם תוכנית לסגירת חטיבת החדשות בחלון הזמן שנקצב להם (איתי שטרן). 

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אחרי ההכרזה בוועידת הארץ לתרבות: השרה רגב הפיצה את תזכיר החוק לביטול חוק הספרים

שעות ספורות אחרי שהכריזה היום (ראשון) בוועידת התרבות של "הארץ" על כוונתה לבטל את חוק הספרות והספרים, שרת התרבות מירי רגב עשתה צעד משמעותי ראשון בדרך לביטולו של החוק השנוי במחלוקת. אחר הצהריים, רגב הפיצה באופן רשמי את תזכיר החוק לביטולו של חוק הספרות והספרים. התזכיר נשלח אל משרדי הממשלה השונים ואלו נדרשים להעביר את התנגדויותיהם למהלך עד 27 במארס. המשמעות: רגב עשויה להעביר את החוק לביטולו של החוק בקריאה ראשונה עוד לפני צאת הכנסת לפגרת האביב בסוף החודש, אך תיאלץ להמתין עם הקריאה השניה והשלישית לפחות עד חזרתם של החכי״ם לכנס הקיץ, אחרי יום העצמאות.

יו"ר התאחדות הוצאות ספרים בישראל, רחלי אידלמן, הביעה את התנגדותה לכוונתה של רגב לבטל את חוק הספרים. "אנו מצרים על הודעת השרה רגב ואנו מתכוונים לפעול נגד ביטולו. החוק להגנת הסופרים והספרות נחקק על מנת להגן על הסופרים בישראל  ועל מנת לוודא שיקבלו שכר סופרים הגון", מסרה. "מאז כניסת החוק לתוקף עלה שכר הסופרים המשולם לסופרים בישראל, וכמות הספרים שנמכרה לא ירדה בהשוואה לתקופה המקבילה לפני שנכנס החוק לתוקף, החוק פועל בדיוק כפי שהתכוונו מחוקקיו ותומך בתרבות הספר בישראל"

פרופ' מנחם פרי, העורך ראשי של סדרת הספרים "הספריה החדשה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, קרא להשבית את כל מוסדות התרבות במדינה בתגובה להודעתה של רגב. "מירי רגב לא מתחילה להבין מהי תרבות, "אמר, "בכל פעם היא הורסת תחום תרבותי אחר, רגב אחר רגב. הצועקים צועקים. היא עצמה לא מבינה על מה מדברים, והשיירה ההרסנית ממשיכה בדרכה".

גם ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה בחריפות על הכוונה לבטל חוק הספרים: "הודעתה של השרה רגב תמוהה ביותר. ההחלטה לבטל את חוק הספרים עומדת בניגוד לעמדת הוועדה שהשרה עצמה מינתה לבחינת הנושא, ועוד לפני שהוועדה הממונה זכתה לפרסם את מסקנותיה הסופיות. ביטול הוראת השעה באופן חטוף לא מאפשר לבחון בצורה אמיתית את השפעת החוק על שוק הספרים, ומשרת את האינטרסים של הוצאה אחת - הגדולה והכוחנית בשוק - שהיא גם במקרה הבעלים של הרשת הגדולה שמכתיבה את חוקי המשחק לשאר ההוצאות והסופרים" (יהונתן ליס וגילי איזיקוביץ). לידיעה המלאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

היוצר התיעודי רון כחלילי: ככה זה במלחמת תרבות, מישהו צריך לרצוח מישהו

הפאנל השני של ועידת ישראל לתרבות עסק בנושא הנפיץ של החלפות האליטות – רב תרבותיות או מלחמת תרבויות, וגרר הרבה קריאות ביניים זועמות מצד הקהל. את הפאנל הנחתה עורכת "גלריה שישי" ליסה פרץ, והשתתפו בו יוצר הקולנוע רון כחלילי, השחקן עודד קוטלר, מנהלת עונת התרבות בירושלים נעמי פורטיס, מגיש התוכנית "ערב ים תיכוני" ברדיו לב המדינה, אליקו כהן, והסופר דרור משעני.

בראשית הפאנל תקף קוטלר את דברים שאמרה שרת התרבות מירי רגב בתחילת הוועידה, כאשר סיפרה כי היא הצליחה להגדיל את תקציב התרבות ב-150 מיליון שקל, וכינה את המהלך "זריית חול בעיניים". "אני לא יכול לדבר על מלחמת תרבות כי מה שהיה פה הבוקר זו מלחמה על תרבות, ולא מלחמת תרבות", אמר קוטלר, "הדברים המובטחים לנו כמו הגדלת תקציב הם על סף הגיחוך הנוראי. 150 מיליון הם כאין וכאפס לעומת הצרכים האמיתיים של תרבות ישראלית רב תרבותית. כמו הרבה דברים ששרת התרבות אמרה, רוב הדברים היו חצאי אמיתות. חצאי אמיתות לפעמים גרועים יותר משקרים. כל מה שנעשה היום בתרבות הישראלית נעשה כבר שנים, למרות ממשלת ישראל ולא בגללה. הנושא של רשות תרבות או חוק תרבות הוא הכרחי דווקא במדינת ישראל, כי הצורך של פוליטיקאים לשלוט בתרבות הוא כל כך גדול, שרק ניתוק התרבות מהפוליטיקאים יאפשר צמיחה".

רון כחלילי
רון כחליליצילום: מוטי מילרוד

כחלילי הגיב לדבריו של קוטלר ואמר כי "בלי מלחמת תרבות אין תרבות. אני בעד מלחמת תרבות. מלחמת תרבות היא לא דבר רע למרות שיש בה את המילה מלחמה. בלי תת תרבות לא היה מוזיקה מזרחית ורוקנרול, אלה תרבותיות שצמחו בשוליים ואיימו על ההגמוניה. רב תרבותיות זה מושג מתעתע".  

דרור משעני התייחס לנושא האיכות האמנותית בהיקשר של הרב תרבותיות, ואמר כי החלוקה לתרבות גבוהה לעומת תרבות נמוכה, התערערה, והיא נבחנת מחדש בעולם רב תרבותי. "מי שמבין את ההיסטוריה יודע שמי שמעודכן היום הוא השמרן של מחר, ומה שפעם נחשב עממי ופרימיטיבי היום הוא המיינסטרים האוונגרדי. כשהיצקוק ביים את ורטיגו אף אחד לא חשב שזה יהיה סרט סינמטקים. זה היה סרט מתח מסחרי. ואני מרגיש שהשינויים הם טובים. בשדה הספרות מעורב קצת פחות כסף כדי ליצור, המעורבות של המדינה הוא בעיקר דרך פרסים, אז מה שקרה בשדה הספרות הוא דרמטי. בזמן האחרון שואלים יותר ויותר עד כמה התיאטרון הולך לפריפריה. אבל הכוונה היא לא שהתיאטרון ילך מהמרכז לפריפריה, אלא שהפריפריה תיצור תיאטרון שיגיע וידבר אל המרכז. היוצרים המזרחים היום לא צריכים שיביאו להם שום דבר, הם מביאים את הבשורה לפה. כששלושת המייסדים של ערס פואטיקה זכו בפרס ברנשטיין, היתה התקוממות בשדה הספרותי".

עודד קוטלר. "משהו בבסיס החשיבה שלנו דפוק לחלוטין"
עודד קוטלר. "משהו בבסיס החשיבה שלנו דפוק לחלוטין"צילום: מוטי מילרוד

מהקהל נשמעה קריאת ביניים, שטענה שההתקוממות לא היתה קשורה בזהותם של הזוכים, אלא בערעור על איכות שירתם ובתחושה שהם נבחרו בשל קריטריונים חברתיים ולא אמנותיים. "גם אני יודע לקרוא, ואני מתווכח על הטענה הזו", ענה משעני, "כשאני קורא שיר של עדי קיסר הוא מרעיד את נימי נפשי הרבה יותר מאשר שיר של נתן זך". עוד הוסיפו מהקהל: " למה צריך להשמיץ את נתן זך כדי להכתיר את עדי קיסר?", וכחלילי השיב: "ככה זה במלחמת תרבות. מישהו צריך לרצוח מישהו". 

כחלילי טען שהניסיון להפריד את ישראל לשני שבטים שכל צד יצרוך את התרבות שלו, הוא מוטעה. "אנחנו דור היברידי. בראש סדר העדיפויות הלאומי אני רוצה את העניין המזרחי כי אנחנו חלק מהשכונה המזרחית. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו הרבה יותר מורכבים ממה שהיו סבנו וסבותינו, כי אנחנו דור שלישי ורביעי וחמישי בישראל".

גם אליקו כהן טען כי בישראל של שנת 2016 הניסיון להכריע איזו תרבות לגיטימית ואיזו לא – הוא לא רלוונטי. "אני התחלתי את התוכנית שלי כבחור צעיר שמנגן מוסיקה מזרחית שכמעט לא משמיעים בשום מקום. לתקשורת לקח המון זמן לקבל את מה שאני עושה ברדיו. בסוף אנחנו יושבים פה וזה המיינסטרים. צריך שתהיה במה לכל דבר. אני לא מרגיש צורך להצטדק על המוסיקה המזרחית. הגיע הזמן שהמוסיקה תגיע למקום הראוי לה. הלוואי שעוד כמה שנים נשב ולא יתקיים בכלל הדיון הזה".

נעמי פורטיס ביקשה להזכיר שחלקים גדולים בתרבות כלל לא נתמכים על ידי משרד התרבות. "יש קבוצות וקהילות וקולקטיבים ויש ערבוב שלם של התחומים, בין גבוה לנמוך, קבוע וזמני, ובין דיסיפלינות כאלה ואחרות. זה מאוד פשטני לדבר על זה כמו שאנחנו מדברים. קצה נפשי בדיבור החד ערכי, אשכנזי מזרחי. הילדים שלי לא יודעים לבדוק את העולם לפי אשכנזי ומזרחי. הם רב תרבותיים במובן המלא של המילה. יש לנו הרבה יותר נקודות לדבר עליהם מאשר מזרחי ואשכנזי. הרב תרבותיות היא זו שמכילה את הכל. כשכל זהות היא חזקה יש מקום לרב תרבותיות. ואותי באופן אישי מעניינים האנשים והיוצרים והתופעות שאני רואה הרבה מאוד, שמדברות על זהויות מרובות. כל היתר חוזר להשקות את אותו עץ שלא יתן פרי ולא יקדם אותנו לשום מקום".

בתגובה לדבריה עלתה לבמה הפעילה החברתית שולה קשת, ממקימות תנועת אחותי, ואמרה כי "90% מעוגת המשאבים של משרד התרבות הולך לטיפוח תרבות יהודית, לבנה, אירופוצנטרית. אם מדברים על ריבוי זהויות, אז למה לעזאזל רוב מדינת ישראל - אתיופים, ערבים ומזרחים – מדוכאים? יש צבע, יש אתניות ויש מגדר. אם אישה תתיישב על הבמה ותגיד שרוב המשאבים הולכים לגברים ולא לנשים, את לא תגידי, שהזהות המגדרית היא נזילה. אז למה לטשטש את העניין שהיום במקום להיות חברה רב תרבותית ועשירה, רוב התמיכה הולכת לתרבות אחת וכולנו מפסידים מזה?" פורטיס ענתה כי "את מה שצריך לתקן צריך לתקן, רק שאני חושבת שהשיח צריך לזוז עוד כמה צעדים קדימה מזה. את עוסקת בתגיות ובהפרדות וככה גם נפתח הכנס הזה, זה מה שהשרה אמרה. ואני חושבת שזה מקום רע" (שני ליטמן). 

קרדיט: : פאנל; החלפת האליטות - רב תרבותיות או מלחמת תרבויות
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מנכ"ל משרד התקשורת: רשות השידור תיסגר בעוד שלושה חודשים, התאגיד החדש יוקם חלקית

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הכריז היום בוועידת התרבות של "הארץ" כי תאגיד השידור הציבורי יוקם באופן הדרגתי, וכי רשות השידור תיסגר בעוד שלושה חודשים. לפי משרד התקשורת, המהלך צפוי לחסוך 100 מיליון שקל לקופה הציבורית (נתי טוקר). לידיעה המלאה בדה-מרקר

שלמה פילבר, מנכ''ל משרד התקשורת, מציג את הרפורמה ברשות השידור
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

רגב על האמן שתחב את דגל המדינה לישבנו: אקט מזעזע, למצות את הדין עם מבצעו

האמן אריאל ברונז מפנה את ישבנו לקהל בתגובה לקריאות בוז בוועידת "הארץ" לתרבות, היום
האמן אריאל ברונז מפנה את ישבנו לקהל בתגובה לקריאות בוז בוועידת "הארץ" לתרבות, היוםצילום: מוטי מילרוד

השרה רגב התייחסה להופעתו של האמן אריאל ברונז, שבמהלכה תחב מקל של דגל ישראל לישבנו, ואמרה כי היא רואה בכך ביזוי של דגל המדינה. לדבריה, באירוע קיים חשש ממשי לעברה על החוק והיא הנחתה את מנכ"ל המשרד "לבחון משפטית את האקט המזעזע ולמצות את הדין עם מבצעו".

עוד נמסר מהשרה כי "לתחוב את דגל ישראל לישבן זו לא אמנות, זה ביזוי הדגל בשמו ולמענו נהרגים חיילים ואזרחים במדינת ישראל. לא רק שזה לא מצחיק, זה מחניק בגרון. כשאמרתי היום שאשמור על התרבות במדינה הזו ולא אאפשר הרס וחורבן במסווה של חופש ביטוי נענתי בקריאות בוז. אז הנה, אותם אנשים שצעקו בוז למדינה ישבו וצפו במופע הדוחה הזה. זאת תרבות? אלו אנשי תרבות? את זה רוצים שאני אממן? ממש לא".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המלצות השולחנות העגולים: "גופי תרבות אינם נציגי ממשלה זו אחרת אלא של כלל האזרחים"

משתתפי השולחנות העגולים בוועידה, הבוקר
משתתפי השולחנות העגולים בוועידה, הבוקרצילום: מוטי מילרוד

חלקה הראשון של ועידת התרבות של "הארץ" כלל חמישה שולחנות עגולים שבהם דנו כ–60 אנשי תרבות בסוגיות ליבה שונות של התרבות הישראלית. בתום כל דיון גיבשו חברי המושבים מספר המלצות ומסרים שעלו בו. 

שולחן 1: מקום התרבות בחברה. מפקד גלי צה"ל לשעבר, יצחק לבני, הנחה דיון על מקומה של התרבות בחברה הישראלית היום. ההמלצות שעלו במושב הן להגדיל משמעותית את תקציב התרבות ולכל הפחות להכפילו. "התקציב צריך לשמש בראש ובראשונה לתחזוק התרבות הקיימת וכן לקיים תוכניות נוספות שהשרה רגב מדברת עליהן", כתבו חברי הפאנל, "בצד הצורך לדאוג למוסדות צריך לדאוג ליוצר כפרט, לדאוג שיוכל להזדקן בכבוד, לקבל פנסיה, וחובה גם להכפיל את הקרן התומכת ביוצרים. לא ייתכן שיוצרים יגיעו לפת לחם". 

בדיון זה עלתה גם סוגיית התמיכה בפריפריה. "הוסכם שתרבות היא פלורליסטית, נעשית בכל מקום ואסור שהצורך או ההכרח בתמיכה בפריפריה יהיה העיקר", כתבו חברי הפאנל, "אין קשר בין תמיכה ביצירה באיכות גבוהה ותמיכה ביצירה בפריפריה". בעניין עירוב הפוליטיקה בתרבות סיכמו החברים: "עם כל רצון השרה לממש את מדיניותה, אסור שיהיה לחץ פוליטי. הפוליטיקה חייבת להיות מופרדת מהתרבות. יש לשאוף לכל שכל בעלי התפקידים במועצות השונות ייבחרו מתוך חוסר תלות מוחלטת".

שולחן 2: חופש הביטוי. יו"ר מרכז סוזן דלל, נחמיה דגן, הנחה שולחן עגול על חופש הביטוי בחברה שסועה. ההמלצות שגובשו בו: ביטול ההגדרה של "תמיכה" והמרתה בהגדרת "תקצוב", ניתוק מוחלט בין חופש הביטוי לחובת המימון, וחקיקת חוק יסוד לתרבות שידאג לשמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה. 

אמנים מוחים מול השרה רגב בוועידה, היום
אמנים מוחים מול השרה רגב בוועידה, היוםצילום: מוטי מילרוד

שולחן 3: תרבות בצל החרמות. שגרירת ישראל באו"ם לשעבר, פרופ' גבריאלה שלו, הובילה דיון על תרבות ואמנות בעולם בצל החרמות. "כל חרם הוא אקט אנטי תרבותי ומונע דיאלוג פתוח בזירת התרבות הבינלאומית", נכתב בהמלצות הפאנל. "המענה הטוב ביותר והאפקטיבי ביותר לחרם על ישראל הוא עידוד נציגי התרבות הישראלית וסיוע להופעותיהם בעולם כדי להראות את ישראל האחרת, התרבותית, שוחרת האמנות האיכותית". גם בשולחן זה עלה הצורך בתקציבים גדולים יותר עד כדי הקמת מכון עצמאי לייצוא תרבות, וכן עלה הצורך להפריד בין תרבות לפוליטיקה. "גופי תרבות ואמנות אינם נציגי ממשלת ישראל אלא של כלל האזרחים". 

שולחן 4: מעמד האמן העצמאי. יו״ר בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, ירון סדן, הנחה את הפאנל. חברי השולחן שעסק במעמדו של האמן העצמאי קראו למשרד התרבות לחדש לאלתר את התמיכה בפעילות התיאטרון בקרן רבינוביץ', שהופסקה השנה, ולאפשר קיומן של עמותות כמו איגוד יוצרי התיאטרון העצמאיים. עוד המליצו להסדיר בחקיקה דרכי הקצבה ישירות לאמנים, להבטיח את תנאיהם הסוציאליים ולעודד מוסדות תרבות באמצעות תבחינים להעסיק יוצרים עצמאיים. 

שולחן 5: איכות מול מסחריות. בשולחן שהנחה הח"כ והשר לשעבר, ויו"ר מוזיאון לוחמי הגטאות, אופיר פינס־פז, עסקו באיכות תרבותית מול כמות. ההמלצות שגובשו בו הן הגדלת משקל הקריטריונים האיכותיים על חשבון הכמותיים במבחני התמיכה השונים??, עד כדי תמיכה בגובה 50%, דרישה לשקיפות של מועצת התרבות והמדורים עם פרוטוקולים פומביים בזמן אמת, ועריכת סקר תרבות גדול שיבדוק את מחירי הכרטיסים ומספרי האולמות אל מול השחיקה באיכות. "הריצה לשטח בכל מחיר פוגעת באיכות", כתבו חברי הצוות, "השיח הפך להיות כמותי ומסחרי על חשבון האיכותי.  יש גם להחזיר לאלתר את קריטריון החזרות שירד מהמבחנים החדשים. ראוי לחשוב על תנאי סף יותר גבוהים כדי לשמור על רף האיכות" (יאיר אשכנזי). 

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משרד האוצר: מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות"

הפאנל הראשון בוועידה היה תחת הכותרת "תרבות עצמאית: איך להפריד את מוסדות התרבות ותקציביהם מהממסד הפוליטי". את הפאנל הנחה יו"ר דירקטוריון תיאטרון גשר, עו"ד אלי זהר, והשתתפו בו מנכ"ל מרכז סוזן דלל, יאיר ורדי, מנהלת תיאטרון בית ליסין, ציפי פינס, יו"ר מוזיאון ארץ ישראל, עו"ד צבי האוזר, סגנית הממונה על אגף תקציבים משרד האוצר, יעל מבורך, יו"ר מוסדות התרבות הערביות, אלברט אנדריאוס, ומנכ"ל משרד התרבות, יוסי שרעבי.

בתשובה לשאלה על מצב מוסדות התרבות בארץ, השיב מנכ"ל משרד התרבות שרעבי כי "אמנות ותרבות הן השגרירות הטובות ביותר של המדינה. דווקא בגלל זה הפריעה לי העובדה שיש חוסר מידתיות וחוסר איזון בדרך שבה המשרד מנהל את משאביו". מנכ"לית בית ליסין פינס אמרה כי ישראל לאורך שנותיה לא הקדישה שום חשיבות לתרבות, "המצב אף פעם לא היה טוב... הממשלה לא יזמה ורק אנשים עם שיגעון לדבר עושים זאת. מציעה פה לכל הכועסים על המוסדות ליזום, כי יש פה שרה שרוצה לעזור".

מנכ"ל משרד התרבות שרעבי, בפאנל הראשון
מנכ"ל משרד התרבות שרעבי, בפאנל הראשוןצילום: מוטי מילרוד

בתשובה לשאלתו של עו"ד זהר על תקציב התרבות המזערי, השיבה סגנית הממונה על התקציבים באוצר מבורך כי כולם מסכימים על כך שיש להגדיל את תקציב משרד התרבות, אך יש לשאול גם מאיפה תוספת התקציב מגיעה. "אפשר להגיד שגובים יותר מסים בשביל זה, לעשות פה ביטחון. להגיד שיש לנו סדרי עדיפויות אחרים. התמונה הזו חייבת להיות שלמה גם כשמדברים על המקורות", אמרה.

זהר התייחס להצעת החוק המכונה "נאמנות בתרבות" שיזמה שרת התרבות מירי רגב, ואושרה בשבוע שעבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שתקנה לה סמכויות זהות לאלו של שר האוצר בהפחתת תקצוב בדיעבד על רקע "פעילות נגד עקרונות המדינה". מבורך אמרה כי "חוק יסודות התקציב הוא בסמכות שר האוצר וקובע את היכולת לשלול תמיכה. המשרד מתנגד לכל שינוי בחוק ושינוי של המנגנון הקיים כיום. הוא סביר, מאוזן ולא צריך לעשות בו שום שינוי". דבריה של מבורך זכו למחיאות כפיים מצד הקהל.

סגנית הממונה על אגף תקציבים משרד האוצר, יעל מבורך
סגנית הממונה על אגף תקציבים משרד האוצר, יעל מבורךצילום: מוטי מילרוד

יו"ר פורום מוסדות התרבות הערביים אנדראוס אמר: "יש לנו זכות לבכות פעמיים: פעם אחת על התרבות בכלל ופעם שנייה על התרבות הערבית בישראל".  אנדראוס הלין על מצב מוסדות התרבות במגזר הערבי. "בכל המגזר הערבי לא תראו מוזיאון אחד. אנו מקווים שיקום המוזיאון הערבי הראשון בישראל באום אל-פחם", הוסיף. הוא הזכיר את החלטת משרד התרבות והספורט להקפיא זמנית את העברת התמיכה לתיאטרון הערבי אל־מידאן בחיפה, שהעלה בין היתר את ההצגה "הזמן המקביל". "השרה הבטיחה הרבה גזר למגזר הערבי, אבל המקל לא איחר להגיע... המקל הכי בולט היה הצגת 'הזמן המקביל'... קמה ועדה והחליטה שההצגה הזו כשרה לכל הדעות. שר החינוך החליט ממניעיו שההצגה לא מתאימה והוריד אותה מסל תרבות. כל פעם שאני רוצה לדבר על סבלי וכאבי זה מותנה איפשהו בתקציב, בחופש הביטוי? השטח הזה כל כך לא ברור ואני לא יודע איך זה ייגמר".

מנכ"ל מרכז סוזן דלל ויו"ר פורום מוסדות התרבות בישראל יאיר ורדי הזכיר כי בחוץ יש 80 כוראוגרפים: "מלה לא נאמרה על זה שב-31 בדצמבר סגרו את הברז. מלה אחת לא שמענו פה. איפה אנחנו? כולנו מתגאים במחול הישראלי ברחבי העולם ומלה לא נאמרה". שרעבי השיב כי "אנחנו מאחורי העמותות. צריך לייצר להן תשתית משפטית וכלכלית. אין לנו כוונה לפגוע בפעילות הקיימת אלא לשמר ולהגדיל אותה". לשאלתו של זהר על הסיכוי שלמוסדות התרבות יהיה תקציב חמש-שנתי, השיב שרעבי כי "אנחנו בעד תוכנית רב-שנתית שתייצר מסגרת תקציבית שלפחות תכפיל את התקציב הקיים כיום".

שרעבי הדגיש כי "אף אחד לא רוצה כאן לסתום פיות. יש גבולות גזרה שמנסים להגדיר אותם... מירי רגב היא ההזדמנות של כולכם כי בפעם הראשונה התרבות נהייתה פופולארית ומדברים עליה, לראשונה יש סיכוי להביא כסף משמעותי לתרבות". אנדראוס הוסיף כי הוא "סומך על השרה שתעשה הכל ותביא את התרבות למקום אחר. היא הצהירה ורוצה לעשות, אני רוצה להאמין לה. אני מאמין לה שהיא כן רוצה לקדם את המגזר הערבי והחרדי".

בסיום הפאנל תקף יו"ר איגוד התסריטאים עמית ליאור את זהר ואמר כי "נורא עצוב לי שמאז שסיימנו בית צבי זה חבורה של חמישה גברים ואשה אחת – כולם לבנים שמנהלים את התיאטראות. צריך להגביל את הקדנציות לשמונה שנים. זו לא תהילה, אתה צנזרת אותנו! קודם דיברנו על זה בשולחן עגול בבוקר ולא הזכרת את זה" (יאיר אשכנזי).

"פאנל "תרבות עצמאית: איך להפריד את מוסדות התרבות ותקציביהם מהממסד הפוליטי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עורך "הספריה החדשה" על ביטול חוק הספרים: להשבית את כל מוסדות התרבות

פרופ' מנחם פרי, העורך ראשי של סדרת הספרים "הספריה החדשה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, קרא להשבית את כל מוסדות התרבות במדינהבתגובה להודעתה של מירי רגב כי בכוונתה לבטל את חוק הספרים. "מירי רגב לא מתחילה להבין מהי תרבות. בכל פעם היא הורסת תחום תרבותי אחר, רגב אחר רגב. הצועקים צועקים. היא עצמה לא מבינה על מה מדברים, והשיירה ההרסנית ממשיכה בדרכה".

פרי קרא לכל מוסדות התרבות:תיאטרונים, תזמורות, הוצאות ספרים וכולי", לסרב לשתף פעולה עם משרד התרבות "ועם הפרסים המגוחכים שלו עד שמר נתניהו יבין ויעיף את המפגע התרבותי הזה ששמו מירי רגב".

גם ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה בחריפות על הכוונה לבטל חוק הספרים: "הודעתה של השרה רגב תמוהה ביותר. ההחלטה לבטל את חוק הספרים עומדת בניגוד לעמדת הוועדה שהשרה עצמה מינתה לבחינת הנושא, ועוד לפני שהוועדה הממונה זכתה לפרסם את מסקנותיה הסופיות. ביטול הוראת השעה באופן חטוף לא מאפשר לבחון בצורה אמיתית את השפעת החוק על שוק הספרים, ומשרת את האינטרסים של הוצאה אחת - הגדולה והכוחנית בשוק - שהיא גם במקרה הבעלים של הרשת הגדולה שמכתיבה את חוקי המשחק לשאר ההוצאות והסופרים".

הוצאת כינרת זמורה ביתן, שהביעה בעבר תמיכה בחוק ואליה רמזה ח"כ זנדברג בדבריה, לא הגיבה על נאומה של רגב.

ח"כ יואב קיש (הליכוד), שקידם את ביטול חוק הספרים, בירך על הצהרתה של רגב. "הצלחנו! אחרי מאבק ארוך שהחל בכינוס מיד לאחר היבחרי לכנסת, הוחלט לפעול לביטול חוק הסופרים", אמר. "אני מברך את השרה רגב על החלטתה. החוק יצר מציאות הפוכה ומעוותת ממטרתו המקורית, פגע בצרכנים ולא עזר לסופרים. אעביר את הצעת החוק שלי מיוני 2015 לביטול החוק לשרה רגב על מנת לקדמה ובמידה ותרצה הצעת חוק ממשלתית, אצמיד הצעתי אליה". (גילי איזיקוביץ)

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האמן אריאל ברונז הורד בכוח מהבמה

הופעתו של האמן אריאל ברונז, מתוך המופע "Love the Juice", הופסקה באמצע ומאבטחים פינו אותו מהבמה לאחר שסירב לרדת.

המחאה החלה לאחר שמישהו צעק לו "די" וקריאות בוז החלו להישמע בקהל. בתגובה, שאל ברונז מי קרא "די" והשליך לעברה שני תפוזים סחוטים. כמה מהצופים נטשו את האולם. כמה צופים אף השליכו עליו תפוזים בחזרה.

בהמשך, יו"ר איגוד במאי התיאטרון רוני ניניו קרא לקהל: "מי שחושב שזו אמנות שישאר, כל השאר בואו נצא החוצה. מה אתם נשארים?". מאוחר יותר הסביר ניניו כי התכנים הפוליטים בהופעתו הפרובוקטיבית של ברונז הם שהעלו את חמתו וגרמו לו לעזוב את האולם. לבסוף, המארגנים ביקשו ממנו לרדת מהבמה אך הוא סירב. הוא אף הפנה את ישבנו לקהל, ותחב דגל ישראל לישבנו - צעד שהוביל לסגירת המיקרופון והמוזיקה, ולהורדתו בכוח (שני ליטמן, יאיר אשכנזי ונירית אנדרמן)

יוצר הפרינג' אריאל ברונז מסביר למה הוא מתעב את הישראלים ואת מדינת ישראל

הופעתו של אריאל ברונז, לפני שהופסקה. משמאל: עץ התפוזים
הופעתו של אריאל ברונז, לפני שהופסקהצילום: מוטי מילרוד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שרת התרבות הודיעה כי תפעל לביטול חוק הספרים

שרת התרבות מירי רגב הודיעה מעל במת הוועידה על ביטול חוק הספרים. "הרעיון של רשות ציבורית הוא מסוכן וחושף רעיון להפריט את התרבות. לא אאפשר זאת. בשם אותו עיקרון החלטתי לבטל את חוק הספרים", הכריזה. לדבריה, היא תגיש הצעת חוק בנושא בימים הקרובים. 

בשבוע הספר האחרון הודיעה רגב כי תמנה ועדה שתבחן את החוק, עקב הצעה לביטולו. הוועדה טרם סיימה את עבודתה, ומסקנותיה אמורות להיות מוגשות עוד כחודש, אך לדברי גורם המקורב לוועדה, המסקנות של הוועדה מנוגדות לדבריה של השרה בוועידה היום.  

מירי רגב בוועידת התרבות
מירי רגב בוועידת התרבותצילום: מוטי מילרוד

"החוק החטיא את מטרתו העיקרית", אמרה רגב. "מחירי הספרים עלו ופגעו באזרח. החוק נועד להיטיב עם חלק מהמ"ולים ורשתות הספרים אך בנקודת הקצה נפגע הצרכן. ספרים רבותיי, הם הרוח. לעם הספר מגיע ספר במחיר עממי. עקרון הנגשת התרבות הוא שהכתיב את עמדתי בעניין". במהלך דבריה זעק לה מישהו מהקהל: "לסופר מגיע לחיות".

"הצעת החוק תוגש בימים הקרובים כדי שאזרחי ישראל יוכלו בשבוע הספר ליהנות מספר במחיר עממי", הוסיפה רגב. "לצד זאת, אפעל לביטול הבעלות הצולבת בשוק הספרים ואקים קרן לתמיכה בספרי ביכורים. אני מאמינה שהנגשת הספרים לאזרח תאפשר לנו להתהדר בשוק ספרים פורח". 

רגב לא יכולה לבטל את החוק באופן עצמאי, אלא לפעול לביטולו בכנסת. החוק הוא הוראת שעה שתפוג בעוד שנה בדיוק גם ללא כל התערבות. על מנת לבטלו לפני כן, על רגב להגיש הצעת חוק, כפי שהודיעה שתעשה. 

עיקר חוק הספרים מחייב מכירת ספרים חדשים במחירם המלא במשך 18 חודשים לאחר צאתם. (יאיר אשכנזי וגילי איזיקוביץ)

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מירי רגב תוקפת את האמנים: לא ביקורת אתם מבקשים, אלא הרס וחורבן

שרת התרבות מירי רגב עלתה לנאום בוועידת התרבות לקול קריאות גנאי מהאולם. היא פתחה את דבריה בביקורת חריפה על כותרת הוועידה - "תרבות דורשת עצמאות": "אמרו לי תמיד להתחיל בציטטה כי זה עושה רושם תרבותי, אז קבלו. כמו שאמר פעם פילוסוף סיני ידוע: קאט דה בולשיט", פתחה רגב, וזכתה לקריאות בוז מהקהל. "הכותרת 'תרבות דורשת עצמאות' מעליבה את העיתון לאנשים חושבים. לא התרבות שלכם דורשת עצמאות. התרבות שלכם דורש מימון בלעדי. זה הסיפור שלכם". 

זאת, לדבריה, "בעוד שהתרבות האחרת שבמשך שנים הושתקה והודרה – היא זו הדורשת עצמאות. דווקא אתם, שלכאורה הייתם צריכים לשאת דגלה בשם הפלורליזם וקבלת האחר שאתם כה דוגלים בו, בחרתם להתעלם ממנה. החודשים האחרונים רק חידדו וחשפו תפיסה זו. מרגע שהחלטתי להפנות תקציבי תרבות לכל מי שלא היו שותפים - הפכתי אויבת התרבות עצמאית. התרבות המתיימרת להיות נאורה וצודקת לא מסוגלת להכיל תרבות אחרת".

רגב התייחסה גם ל"חוק הנאמנות בתרבות" שיזמה, שנועד לשלול תקציבים בשל "פעילות נגד עקרונות המדינה". "נבטיח נאמנות לחוקי המדינה ונאסור חרמות", אמרה. "תרבות לא יכולה להחרים לא מוסרית ולא פרקטית". לדברי רגב, "איש לא דורש מיוצרי התרבות הישראלים לייצר קו עם השלטון. איש לא מפחד מביקורת, גם ביקורת נוקבת ככל שתהיה. איש לא מנסה לסתום לכם את הפה. אבל יש הבדל עצום בין ביקורת חריפה לקריאה לחרם או חתירה כנגד מדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שמדינה החפצה להתקיים תממן הצגות, סרטים ומוסדות תרבות החותרים תחת עצם מהות קיומה. באופן קטגורי חופש הביטוי מהותי לדמוקרטיה אולם הזכות לביטחון גוברת על חופש הביטוי - לא ביקורת אתם מבקשים, אלא הרס וחורבן של מה שנבנה כאן".

לאורך דבריה נשמעו קריאות ביניים כגון "הביתה" ו"צבועה", וכן שריקות בוז. כשדיברה על פלורליזם בתרבות צעק לה מישהו: "מתי בפעם האחרונה היית באום אל פאחם?". עם עלייתה לבמה, ניצבו מולה אמנים עם פלסטרים על פיהם, במחאה על סתימת הפיות שהיא מובילה לדעתם, ונציגי עמותת הכוריאוגרפים, שאיבדה את המימון הממשלתי, עמדו עם חולצות אדומות לאות מחאה.

לדבריה, החוק שהציעה, "מבקש לקבוע את המובן מאליו בכל משטר דמוקרטי... צר לי שיש מעטים מתוכנו ורבים בחוץ שקוראים להחרים את ישראל, את ערכיה ואת תרבותה. מדינה שפויה חייבת להעביר מסר ברור בעניין ובטח שלא לממן את החותרים תחתיה. אני מברכת את היועמ"ש שקיבלתי את ברכתו לעמדתי זו". 

בהמשך התייחסה רגב גם לסערת גלגלצ. "בגלגלצ לא היתה לי כוונה להתערב באת מי משמיעים. טוב שאבי שושן נקבע להיות עורך מוזיקלי של הפלייליסט. כך חברה רב תרבותית צריכה לנהוג. אחד מהעורכים של עיתון הארץ שעזב את העיתון כתב מאמר מקסים תחת הכותרת 'חופש הביטוי מסתיים בחופש הביטוי של המו"ל'. תעשו על זה פעם דיון. קהל נכבד, תנשמו. כל שינוי מבהיל בהתחלה, תמונת העולם משתנה וצריך להתרגל אבל את החומה שקמה בין שלנו לשלהם צריך להפיל. יש לנו ארץ מדהימה, מזמנת לנו מפגש מרתק של מזרח ומערב, שכול ועוצמה, תוגה וניצחון, ערבים ויהודים". (יאיר אשכנזי)

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כ-30 יוצרים מפגינים מחוץ לוועידה על הפסקת תמיכת משרד התרבות

כ-30 יוצרי תיאטרון עצמאיים וחברי עמותת הכוראוגרפים הפגינו ליד הכניסה למוזיאון במחאה על הפסקת תמיכת משרד התרבות בעמותה והפסקת התמיכה בתחום התיאטרון בקרן רבינוביץ' לאמנויות. "יש יוצרים עצמאיים שלא חשוב איפה הם, לא הולכים דגל המדינה, לא ישנים עם דגל שרוף, זה לא העניין. הודיעה שאין כסף ליצירה עצמאית", אמר מנהל אנסמבל עתים ארז חסון, "לא משנה מה יוצר עצמאי עושה"

חברי עמותת הכוראוגרפים חילקו עלונים שעליהם נכתב "עוצרים אותנו". אפרת הרמן מהעמותה אמרה כי ייתכן שיפגינו נוכחות גם בזמן נאום רגב בוועידה. (יאיר אשכנזי)

יוצרים מפגינים מחוץ לוועידה
יוצרים מפגינים מחוץ לוועידהצילום: דודו בכר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עורך "הארץ": איננו זקוקים לסותמי פיות

עורך עיתון "הארץ", אלוף בן, אמר בפתח ועידת התרבות כי "איננו זקוקים לסותמי פיות, כפי שלא היינו זקוקים להם לפני 50 שנה". בן התייחס לפעולות מעוררות המחלוקת של הממשלה - ובעיקר לחוק הנאמנות שיזמה רגב ואמר כי "התרבות חזקה יותר ממי שמנסים לשלוט בה. אפילו אם מפתחות הארנק ומינוי המנהלים נמצאים כרגע בידיהם. לכל היותר השלטון יכול לעכב קצת את הדעה החתרנית. אבל היא לא תיעלם ולא תיחנק, רק תמצא ערוצים חדשים ומפתיעים".

בן התייחס גם לביקורת של רגב על שידורי גלגלצ וניסיונה להתערב בהם. "שרת התרבות דיברה לא מעט על צדק תרבותי וכיוונה לפלייליסט של גלגלצ. אם הפלייליסט אמור לשקף את הרכב האוכלוסייה, או את תוצאות הבחירות, אז בבקשה: 20 אחוז משעות השידור למוזיקה ערבית, 15 אחוז לניגונים חרדיים, 15 אחוז שירים רוסיים, שעתיים בשבוע לתוכנית באמהרית. לא שמענו רעיונות כאלה ממשרד התרבות, או ממשרד הביטחון", אמר בן.

בהתייחסו ל"חוק הנאמנות", שנועד לשלול תקציבים בשל "פעילות נגד עקרונות המדינה", אמר בן כי הניסיון לצנזר יצירות שאינן תואמות את קו השלטון אינו חדש. "ב-1970 התעוררה סערה ציבורית סביב ההצגה 'מלכת אמבטיה' של חנוך לוין, וקולות שונים בממסד תבעו להוריד אותה מהבמה בגלל ביקורתה על הממסד הפוליטי בישראל. במאמר המערכת של 'הארץ' נכתב אז: 'איננו זקוקים לסותמי פיות'. עמדתנו לא השתנתה: גם היום איננו זקוקים לסותמי פיות, כפי שלא היינו זקוקים להם לפני 50 שנה". (יאיר אשכנזי)

לידיעה המלאה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מירי רגב, עודד קוטלר ואליקו ישתתפו בוועידת התרבות של "הארץ" היום

תרבות דורשת עצמאות

עיתון "הארץ" יערוך היום במוזיאון תל אביב לאמנות את ועידת ישראל לתרבות, תחת הכותרת "תרבות דורשת עצמאות". הוועידה, בהשתתפות אנשי תרבות ורוח מכל התחומים, תעסוק בקשרים שבין המימון הציבורי לבין עצמאות האמנים והמוסדות ובסוגיות חופש הביטוי שעלו בחודשים האחרונים לסדר היום התרבותי בישראל.

לאתר הוועידה לחצו כאן

את הוועידה יפתחו בשעה 13:30 עורך "הארץ" אלוף בן והמנכ"לית והאוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב סוזן לנדאו. לאחר ברכותיהם תישא שרת התרבות והספורט מירי רגב את דברה. הדיון הראשון בוועידה, בהנחיית יו"ר דירקטוריון תיאטרון גשר, עו"ד אלי זהר, יעסוק בהפרדת מוסדות התרבות ותקציביהם מהממסד הפוליטי. ישתתפו בו בין היתר מנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי, מנכ"ל מרכז סוזן דלל יאיר ורדי ומנהלת תיאטרון בית ליסין ציפי פינס. לאחר מכן יתקיים דיון בהנחיית עורכת "גלריה שישי", ליסה פרץ, שיעסוק בהחלפת האליטות ובשאלה האם מדובר ברב־תרבותיות או במלחמת תרבויות. בדיון זה ישתתפו היוצר רון כחלילי, השחקן והבמאי עודד קוטלר, מנכ"לית עונת התרבות בירושלים נעמי פורטיס ושדרן רדיו "לב המדינה" אליקו כהן.

כתבת "גלריה" גילי איזיקוביץ תנחה מושב שיעסוק בעתיד הטלוויזיה והקולנוע בישראל, בין היתר בהשתתפות מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי כתריאל שחורי ויו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים אסנת טרבלסי. את הוועידה יחתום מושב בהנחיית עורך "תרבות וספרות" בני ציפר שיעסוק בקרב על גבולות חופש הביטוי ובשאלה האם אמנות יכולה להתקיים ללא חתרנות. בדיון זה ישתתפו בין היתר יו"ר ארגון השחקנים בישראל (שח"ם) אוהד קנולר, עורך "ארץ נהדרת" מולי שגב והשחקנית והמוזיקאית מירה עווד.

בין מושבי הוועידה שולבו זרקורים ליצירות שונות, בהן קטע מהמופע "Love the Juice" של אריאל ברונז בהפקת תיאטרון קליפה, קטע מחול של הכוריאוגרפים מיה שטרן ותומר שרעבי וקטע מוזיקלי של היוצרים מאיה בלזיצמן ומתן אפרת. בוועידה ייערכו גם שולחנות עגולים למוזמנים, שיעסקו בתרבות ובאמנות כשגרירות ישראל בעולם, במעמד האמנים העצמאיים ובמקומה של התרבות בחברה הישראלית כיום.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מולי שגב: "אין לנו כל כך מצב רוח להצחיק בזמן האחרון"

מולי שגב במשרדו
מולי שגבצילום: דודו בכר

העורך הראשי של "ארץ נהדרת", מולי שגב, לא ממהר להתרגש מכל מכתב מחאה שמגיע לתוכנית, כמו תלונתו של השר זאב אלקין על מערכון שעשו על תאונות דרכים, אבל מודה שחש בהתדרדרות השיח הציבורי. "יש אנשים שפשוט לא חושבים שזה נכון שבתוכנית בעלת מאפיינים בידוריים יתעסקו בנושאים כואבים. מבחינתנו, זה התפקיד של סאטירה". היום הוא ישתתף בוועידת ישראל לתרבות של "הארץ", בדיון שיעסוק בקרב על גבולות חופש הביטוי ובמרכזו השאלה האם האמנות יכולה בלי חתרנות. הוא

לדבריו, צעדי הממשלה נגד חופש הביטוי החלו להחריף מאז צוק איתן, "אבל קיבלו תנופה אחרי הבחירות האחרונות. יש פה מתקפה מאוד רצינית על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה באופן כללי. זה מגיע בגלים. הם עוברים בניין בניין. גל"צ, ספרות, וגם אנחנו על הכוונת. אנחנו אמנם פחות בתחום השיפוט הישיר שלהם אבל המגמה של החלשת התקשורת היא מוצהרת מלמעלה, מביבי. זה חלק מהאווירה הכללית וזה מחלחל (והופך) לתוכנית שעוסקת יותר ויותר בסתימת פיות. זה כבר הרבה פחות קרב על דעות או בין דעות, ויותר על עצם הלגיטימציה להגיד משהו שלא מתאים לדעת האנשים בשלטון. הקרב היום הוא על עצם החופש להתבטא".

"הם מדברים על פלורליזם ואני בעד", הוא מוסיף, "אבל אנחנו רק שומעים על ספרים שמוציאים מרשימות ועל עיתונאים שמנסים לחסל אותם ציבורית. זה מדאיג וזה מוציא מאיתנו, במערכת, את התגובה ההפוכה. זה רק מחריף את המינון הפוליטי בתוכנית ומשקף איזו מועקה שאנחנו חיים בה בזמן האחרון. אנחנו מקבלים כל מיני תגובות על כך שהתוכנית פחות מצחיקה ויותר מעיקה, ואני מבין את זה כי חלק גדול מהקהל שלנו רוצה לצחוק ולהתבדר, אבל קשה לנו לזייף ואין לנו כל כך מצב רוח להצחיק בזמן האחרון". (איתי שטרן)

לראיון המלא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ