מה יעלה בגורל התרבות שלנו? הצטרפו לוועידת חירום תרבותית של "הארץ"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדכונים

"נצטרך להמציא את עצמנו מחדש"

בכירים בעולם התרבות הישראלי השתתפו היום (רביעי) בוועידת החירום של "הארץ", "אין חיים ללא תרבות", וענו לשאלות של עורכת "גלריה שישי" ליסה פרץ על האופן שבו מוסדות התרבות מתמודדים עם משבר הקורונה.

במוזיאון תל אביב נפתחה בראשית מארס תערוכה של האמן האמריקאי ג'ף קונס, אבל היא נסגרה כעבור ימים אחדים בגלל הסגר. "עצוב לסגור תערוכה כל כך חשובה מיד לאחר שפותחים אותה", אמרה מנכ"לית מוזיאון תל אביב טניה כהן עוזיאלי. "אבל מוזיאון תל אביב זה לא רק תערוכה אחת ואנחנו מרכיבים כעת את הפאזל מחדש".

לדברי כהן עוזיאלי, למרות שמוזיאונים הם מוסדות התרבות הראשונים שיכולים להיפתח העתיד מדאיג. "למשבר הזה יש אפקט דומינו ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו בתוכניות יותר דלות. נצטרך להמציא את עצמנו מחדש. למשל, יש לנו אוספים עשירים ופחות מוכרים. בכל העולם המוזיאונים נערכים מחדש עם אלטרנטיבות".

מנכ"לית בית ליסין, ציפי פינס, אמרה שלמוסדות התרבות אין עתודות תקציביות. "התיאטרון תמיד על סף גרעון והישרדות. בשלושה חודשים האחרונים ביטלתי 315 הצגות. המשמעות הכלכלית של זה היא 11 מיליון שקל". פינס ציינה שההצגה "אפס ביחסי אנוש" סייעה כלכלית לתיאטרון והיא תכננה ליזום שלוש הצגות מופת שכל אחת תועלה רק 50 פעמים. "כל אחת יכלה ליצור צפייה אחרת בתיאטרון, אבל זה כבר לא יקרה. אני יכולה רק לחלום". לדבריה, "יש שגורסים שאנחנו הולכים לתקופה חדשה שתשנה את עולם התאטרון שנחזור לתיאטרון של שנות ה–70 וה–80. שזה תיאטרון קטן ומאתגר. אולי נתכנס בתוך עצמנו בתוך עיר שתומכת בתרבות ופחות נצא לפריפריה".

מנהל אגף התרבות והאמנויות בעיריית תל אביב, גיורא יהלום, אמר ש"המצב הוא קשה מאוד. אני מאוד לא אוהב את הביטויים המכובסים. זה לא מאתגר, זה פשוט רע. אנחנו אמרנו שאנחנו חייבים לעזור לאמנים בכסף בבנק. מדובר באוכלוסייה שיש לה משקל סגולי לעיר. היא מנסחת את העיר, בלעדיה העיר היא כוכב מת. והם אוכלוסייה רגישה מאוד. אנחנו עדים לסיטואציות קשות מבחינה כלכלית, סוציאלית ונפשית ולכן הקמנו יחידה לטיפול ברווחה הכלכלית של האמנים. ראש העיר הקים קרן אמנים שחילקה עד היום 700 אלף שקלים". לדבריו, רוב האירועים הקרובים כמו "לילה לבן" ומצעד הגאווה בוטלו. הכסף הזה יחזור לעירייה ויאפשר לתמוך ולעשות אירועים קטנים במקביל.

מנכ"ל האופרה הישראלית, צח גרניט, התייחס לפגיעה באוכלוסיה המבוגרת. "60 אחוז מהקהל של האופרה הוא מעל גיל 60. הטראומה של החודשיים האלו עוצמתית. הרבה אנשים מהאוכלוסייה המבוגרת אומרים שכל מה שנשאר לנו זה ליהנות מהחיים, אנחנו רוצים לצאת ולחגוג, מנגד יש כאלו שמפחדים. אנחנו לא יודעים האם אנשים מבוגרים

יעדיפו להישאר או לצאת". לדבריו, תהליך החזרה לשגרה יתחלק לשניים. מכיוון שאין כרגע טיסות שמאפשרות להם להטיס סולנים מחו"ל הם יידרשו בשלב הראשון לעשות הפקות בהרכבים קטנים יותר.

בזמן הדיון עלו היבטים כלכליים של אמנות ונאמר שחלק מהיצירות, הן בתחומי האמנות הפלסטית והן בתחומי הבמה, יקרות מאוד. בהקשר זה אמר גרניט ש"חלק מהתפקיד שלנו הוא גם לתת לאנשים את החוויה העוצמתית שנותנת להם משהו נורא חשוב ואופטימיות ותקווה שזה אחד מהדברים שמוסדות תרבות נדרשים אליו"

מולי שגב: "כיוצרים, המגפה הזאת היא הדבר הכי טוב שקרה לנו"

מולי שגב שינינו את שיטת העבודה ועשינו יותר חזרות ב"זום"

"זה הדבר הכי טוב שקרה לנו בחיים, המגפה העולמית הנוראית הזאת", אומר מולי שגב, העורך הראשי של "ארץ נהדרת" בשיחה עם ניב הדס, כחלק מוועידת התרבות של "הארץ". "זה משהו שטרם נתקלנו בו. כשיש מלחמה אז זה שוב מלחמה, ויש תרגולת מלחמה. כשיש בחירות — אז גם, כמובן. הפעם זה היה ממש חדש ואני מוכרח להגיד שיצירתית, זה היה די מפרה".

היצירתיות של שגב וצוות הקומיקאים שעובד עמו, הפכה את "ארץ נהדרת" בימי הקורונה לאחת התוכניות המורכבות ביותר שהמשיכו להצטלם. לדברי שגב, אווירת מצב החירום של ישראל, על שפע המלחמות שהיא חווה בשיגרה, תרמה לכישורי ההישרדות שלה על המסך גם הפעם — זאת בניגוד לתוכניות הסאטירה והאירוח בארה"ב שירדו מהמסך עם התבהרות גודלה של הקטסטרופה. "סאטרדיי נייט לייב וג'ימי פאלון וג'ימי קימל וכל הג'ימיז — כל התוכניות האלה פשוט ירדו מהאוויר, וזה בעיניי משהו מאוד ייחודי בהקשר הישראלי. פה יש תרגולת חירום. אנחנו פשוט נכנסים למקום שמתורגלים אליו. אחרי שתיים־שלוש מלחמות או סבבים בעזה, ב'קשת' יודעים שלא מורידים אותנו, כי דווקא אז צריך אותנו. החל ממלחמת לבנון השנייה, וגם בעופרת יצוקה וצוק איתן, היינו באויר".

ההחלטה להשאיר את "ארץ נהדרת" בזמן המשבר היתה החלטה לא פשוטה ברמה הכלכלית — שכן כמות המפרסמים בתקופה זו הגיעה בשפל חסר תקדים, מה שהוביל להפסדי עתק של הזכיינית. "מבחינה כלכלית זה ממש פרו־בונו לשדר תוכנית יקרה כשאין פרסומות, אבל מצד שני — כולם בבית. לנו כיוצרים זה מושלם. הצופים באמת צריכים איזה פורקן שקומדיה וסאטירה יכולות לתת להם. הפתיע אותי שבארה"ב הם לא הבינו את זה וכל עוד אין פרסומות, הורידו את כל מה שאפשר היה להוריד, בלי למצמץ אפילו. נוצר תהליך שהמנחים של הלייט־נייט האמריקאים התחילו להעלות תוכניות מהבית בכל מיני אמצעים פרוביזוריים כאלו. זה מאוד מחמם לב וחמוד ואפילו לפעמים מוצלח מאוד אבל זה עדיין מאוד מוזר שכשכל ארה"ב נמצאת סגורה בבית אין לה את תוכניות הטלוויזיה האלו".

עד כמה העיסוק בקורונה, בשונה מהעיסוק הפוליטי, הרחיב את קהל התוכנית?

"בתקופות כאלה, במיוחד כשהאויב הוא לגמרי משותף ואין סכסוך ארוך שיש לך דעה מקדמית עליו, ואי אפשר להאשים את הכיבוש או ההתנתקות (תלוי באיזה צד פוליטי אתה), אז אפשר לחזור ולהיות משהו יותר קונצנזואלי. יכול להיות שזה עזר לאנשים להתחבר לתוכנית מחדש. ובכלל, ראינו שדווקא קטעים שעשינו והיו קצת יותר סנטימנטליים ופחות ביקורתיים, כמו הכבש הששה־עשר שעשינו ביום העצמאות או השיר שהשחקנים עשו מהבית עם המשפחות שלהם בהסגר — אליהם קיבלנו הכי הרבה תגובות עוצמתיות. זה היה הצורך של הצופים בתקופה הזאת: לקבל איזה הד למצוקות שלהם ופחות ביקורת זועפת על נושאים שברומו של עולם ופוליטיקאים שקרנים".

שגב מדגיש כי אותם צרכים של הצופים לא היו שונים בהרבה מהצרכים של משתתפי התוכנית עצמה. "את השיר שהשחקנים עשו, אודי (כגן, משתתף 'ארץ נהדרת'. א"ש) יצר מבלי שנבקש ממנו. הוא פשוט כתב את מה שהוא הרגיש. כולם התחברו וזה קרה. חלק מהיכולת לייצר דברים שאנשים יתחברו אליהם, זה להתחבר אל החוויות שלנו, כאנשים שעוברים אותם. אנחנו חלק מהצופים שלנו באיזה שהוא מקום".

אתגר נוסף עמו התמודד צוות "ארץ נהדרת" היה להקליט את התוכנית בלי קהל — אחד המאפיינים המהותים ביותר לתוכניות מבוססות פאנצ'ים. "אנחנו אומנם בלי קהל אבל אנחנו מצלמים עם די הרבה אנשים באולפן", מודה שגב. "גם השחקנים וגם הצלמים וגם האיפור — כולם שם ויש צחוקים. שינינו את שיטת העבודה ועשינו יותר חזרות ב"זום" ובשושו, כדי לתת את הפעם הראשונה מול האנשים שהיו באולפן כדי שהם יצחקו. הרבה פעמים שידרנו את הטייק הראשון שצולם. השחקנים הצחיקו קודם כל את עצמם. נניח כשזרחוביץ' ועלמה עשו את הזוג הזה מ'חתונה ממבט ראשון' ביום חמישי, זה נורא הצחיק את מי שישב בפאנל. אז יש אווירה. התגובה והפאוזות — זה מאוד אותנטי וזה הכרחי כמובן. לצלם סוג כזה של קומדיה בלי שום תגובה, זה מוות".

קרן פלס: "אין לי בעיה להתבטא ולהפעיל את הכוח שלי"

קרן פלס וניב הדס בוועידת החירום של "הארץ"

"אני עצבנית מאוד בתקופה הזאת", אמרה הבוקר המוזיקאית קרן פלס בשיחה עם ניב הדס. פלס, שהדגישה את הבחירה שלה להישאר אופטימית לאורך כל המשבר, חזרה ואמרה כמה היה חמור היחס לאמנים בחודשים האחרונים: "הפקירו פה את העצמאים, הפקירו את בעלי העסקים הקטנים, הפקירו פה את כל עולם התרבות — ולא רק תרבות, בכלל את האזרחים ששילמו המון המון שנים מסים ועכשיו נשארו בלי כלום. זה מתסכל וזה מרגיז. אני לא יודעת מה הכוח שלי לשנות את זה, אבל לחלוטין אפשר להציף את זה".

את הדברים אמרה לאחר שנזכרה בעצרת האמנים ברחבת תיאטרון הקאמרי בחודש שעבר, שבה השתתפה. "אני לא מפחדת להגיד את הדעה שלי. רציתי להתפוצץ הרבה זמן וחיכיתי לעשות את זה שם כמו שצריך. לא ראיתי שהדברים שנאמתי הופיעו בשום מקום, אולי כי לא אמרתי את המלה 'ביבי' זה לא נכנס", ביקרה את ההתייחסות בתקשורת לאירוע. "לא אמרתי 'ביבי אני מזמינה אותך לשבת איתי' (כדברי אביב גפן בעצרת; א"ח) כי זה פשוט לא האופי שלי להגיד משפט כזה, אבל אין לי בעיה להתבטא ולהפעיל את הכוח שלי בשביל דברים שהם חשובים. אני כבר לא מפחדת מכלום".

במהלך השיחה הבוקר הביעה פלס את החשש שלה לאנשים שעובדים איתה בעקבות המצב: "אני יודעת שאנשים מסביבי — דווקא לא האמנים, אלא האנשים שעובדים איתי מסביב שלפעמים יותר חשובים מהאמן כי הם עושים הכל — הרבה מהם במצב רוח לא טוב ובמצב כלכלי לא טוב וזה קצת מדכא. יש בי כעס — אני חושבת שמזמן האנשים הללו היו צריכים לקבל פיצוי ושיתייחסו אליהם".

את השיחה פתחו הדס ופלס בנימה אופטימית לרגל ההתחלה לחזרה לשגרה: "התחלנו לצאת מהבית, עוד לא להופעות אבל לתכנן הופעות קדימה", אמרה הזמרת בחיוך וציינה כי תחזור להופיע כשהדבר יתאפשר. "צריך לראות עוד מה עושים, אומרים שמתישהו יאפשרו התקהלות, אבל צריך להבין מה זה התקהלות. חצי 'זאפה'? שליש 'שוני'? לא אכפת לי כלום. כל עוד אני יכולה לעשות משהו עם פסנתר מול עוד בן אדם — זה כבר מספיק לי".

פלס אמרה כי לדעתה תקופת המגפה היתה פורייה אמנותית בעבור אמנים רבים: "גיליתי שמי שהאמנות היא באמת חלק בלתי נפרד ממנו, המשיך ליצור אפילו יותר בקורונה. אלה שלא עושים את זה בתקופה הזאת, כנראה מחוברים פחות לאמנות או שמשהו השתנה שם. כילדה המוזיקה עזרה לי והיצירה עזרה לי, אז במשך כל תקופת הקורונה יצרתי בטירוף. ההצגה שלי, 'לילה 1 באפריל' תהפוך לסרט, ועכשיו יושבת כאן השותפה שלי לכתיבת התסריט. את כל הקורונה השקענו בלהתקדם בזה. לאורך ההיסטוריה, האמנות פרחה בעתות מצוקה. תמיד מוזיקה ויצירה פרחו בתקופות קשות, ולדעתי הולכים לצאת המון שירים יפים מהקורונה, אנשים יביאו משהו חדש מעצמם". כשנשאלה איזו מוזיקה נוצרה בתקופה האחרונה ענתה: "מוזיקה פילוסופית, רחבה יותר, שנתונה לפרשנות".

תוצר ראשון לעבודה של פלס בזמן הסגר הוא הגרסה החדשה לשירה המשותף עם רוני אלטר, "באת לי פתאום", אותו הקליטה מחדש עם 24 אמניות ישראליות מרחבי העולם. כל הנשים שרו וניגנו ממקום מושבן, ופלס חיברה את ההקלטות לקליפ אחד. "הייתי בקשר עם הבנות בצורה די רציפה ויומיומית. זה התחיל מזה שעשיתי סטורי אחד וביקשתי ממוזיקאיות בעולם, שמדברות עברית והן ישראליות במקור, לפנות אלי. אחר כך הנחתי אותן מה לעשות. כל פעם שלחתי לבאה בתור גרסה מעובה יותר. בסוף הכל התחבר. זה היה מבוים כמו בתיאטרון".

לא לחינם מציינת פלס את התיאטרון. המחזה שכתבה, "לילה 1 באפריל", הוצג על הבמות ב–2017, ועתיד הענף, לדבריה, "מפחיד, מפחיד מאוד. הרבה מאוד מהקהל של התיאטרון זה קהל של מבוגרים. יש לי מקום שחרד מאוד לתיאטרון".

"אירוע טראומטי שכזה גם מייצר הזדמנויות"

אבי נשר בוועידת החירום של "הארץ"

הבמאי אבי נשר אמר הבוקר בוועידת התרבות המקוונת של "הארץ" שהמשבר התקציבי הנוכחי החריף יחייב יוצרי קולנוע למצוא דרכים יצירתיות חדשות לעשות סרטים, כך שלא ייאלצו להתבסס רק על מימון ציבורי. כמו כן הוא העריך שמשבר הקורונה נושא עמו גם הזדמנות לשינוי והתחלה חדשה, כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור, וציין שבעיניו הדיבור על הפעלת בתי הקולנוע תוך שמירה על מרווחים בין אדם לאדם — אינו ריאלי. "אין שום הסתברות לזה. זה לא יקרה", אמר נשר.

בראיון עם עורכת "גלריה שישי" ליסה פרץ סיפר נשר שהוא מנצל את ימי המשבר לכתיבה, והקפאת המשק עיכבה את צילומי סרטו החדש. אחד הדברים שהממשלה, לדבריו, יכולה לעשות בקלות יחסית כדי להחזיר את ענף הקולנוע לפעולה זה לסייע להפקות עם ביטוח. "כדי שאני אוכל לחזור לצלם סרט מישהו צריך לתת (להפקה) ביטוח. אנחנו יכולים כרגע לקבל ביטוח על הכל חוץ מקורונה, אבל לממשלה מאוד קל לתת ביטוח כזה, ואז נוכל לעבוד, נוכל לייצר הכנסות, והתרבות תחזור לעצמה" אמר נשר.

למרות המשבר החריף שבו נתונה כעת התעשייה כולה והקשיים הכלכליים החמורים שמעיקים על אנשי הקולנוע המובטלים, נשר הזכיר שבעבר תקופות משבר יצרו צמיחה שהגיעו בעקבותיהם. "אירוע טראומטי שכזה גם מייצר הזדמנויות", אמר. "אחרי מלחמת יום הכיפורים למשל, שהדור שלי יצא ממנה מטולטל, בתוך ארבע שנים היה שינוי גדול, פוליטי וגם קולנועי. הקולנוע הישראלי השתנה דרסטית בסוף שנות ה–70, וזו היתה המהפכה שהובילה לקולנוע המשובח של שני העשורים האחרונים. כלומר מצב כל כך גרוע כמו היום, מאפשר גם התחלה חדשה". 

מכיוון שהבור התקציבי במדינה כה גדול כרגע, מוכרחים למצוא עוד דרכים לעשות קולנוע ולא להסתמך אך ורק על מימון ציבורי לסרטים, הבהיר נשר. לדבריו, דווקא העיתוי הזה הוא הזדמנות לאשר חוק שיאפשר מימון להפקות באמצעות החזרי מס. "יש הרבה הצעות מעניינות איך עושים קולנוע שאינו מסתמך רק על מימון ממשלתי. במדינות רבות יש למשל פרדיגמה שאם אתה מביא כסף למדינה מסוימת, אתה מקבל 30 אחוז מימון מכספי המסים שיש לשלם למדינה. ולכן מדינות כמו הונגריה, פורטוגל וארה"ב הן מאוד ידידותיות לקולנוע. בישראל כבר הרבה שנים מנסים ללא הצלחה להעביר את העניין הזה. אולי עכשיו, עם הממשל החדש, יהיה דיאלוג יותר נינוח", אמר.

נשר, שביים סרטים כמו "הלהקה", "דיזנגוף 99", "סוף העולם שמאלה" ו"סיפור אחר", הזכיר שסיום כהונתה של שרת התרבות הנוכחית, מירי רגב, יאפשר לקולנוע לפתוח דף חדש ביחסיו עם הממשלה. "אחרי כמה שנים בעייתיות ועימותיות עם הממשל שבהם עברו חוקים הפוגעים ביכולת לעשות קולנוע של ממש, והרבה קולנוענים מוכשרים כבר לא בארץ", אמר נשר, אפשר עכשיו להתחיל דיאלוג חדש עם הממשלה". 

הוא הזכיר את אמירתה של מירי רגב שלפיה "שני שרים אחריי לא יצליחו לתקן מה שעשיתי" וציין: "אני מקווה שכן יוכלו לתקן, ומוכרחים לתקן את זה דרך דיאלוג. אפשר יהיה לפתוח לכולם את הראש, אני מאוד מאמין בדיאלוגים חדשים, ובקולנוע לפעמים אם יש לך פחות כסף אתה הופך יותר יצירתי. זה לא ריאלי לבקש מהממשלה להגדיל את תקציב הקרנות עכשיו. אבל זה כן ריאלי לומר בואו נפתח את כללי המשחק. להתחיל מחדש. הממשלה המשונה הזאת שאמורה להיווצר מחר זו הזדמנות לכולם לרדת מהעץ ולהתחיל בדיאלוג שפוי ופרקטי".

מה צפוי בכנס

המושב הראשון יעסוק בבמות האלטרנטיביות ובמודלים שיוציאו אותנו מהבידוד התרבותי. עורכת "גלריה שישי" ליסה פרץ תשוחח עם הבמאי אבי נשר (11:00), מבקר הטלוויזיה ועורך המשנה של "גלריה שישי", ניב הדס, ישוחח עם המוזיקאית קרן פלס (11:15), ולאחר מכן עם העורך הראשי של "ארץ נהדרת" מולי שגב (11:30).

בהמשך (11:45) יתקיים פאנל של מנהלי מוסדות תרבות, תחת הכותרת "מנהלים ויצירה: על יצירה שנעצרה ויצירה שתיוולד". ישתתפו בו מנהלת תיאטרון בית לסין ציפי פינס, מנהל אגף התרבות והאמנויות של עיריית תל אביב-יפו גיורא יהלום, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות טניה כהן-עוזיאלי, ומנכ"ל האופרה הישראלית צח גרניט. מנחה: ליסה פרץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ