שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מי חשוב יותר, כביש 38 או המלך חזקיהו?

חפירות באזור בית שמש חושפות פרק דרמטי ולא ידוע בתולדות בית ראשון, אך לפי הסכם מוקדם הממצאים הארכיאולוגיים ייקברו תחת עבודות תשתית. עתה צריכים אנשי המקצוע והרשויות להחליט אם הערך ההיסטורי עולה על הצורך העכשווי

משה גלעד
משה גלעד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אתר החפירות. ד"ר יהודה גוברין: "עסקתי בפרויקטים דומים רבים. זה האתר היחיד שבו אני אומר בוודאות שלא נכון לשחרר אותו לפיתוח. צריך למצוא כאן פתרון שלא פוגע בעתיקות"
אתר החפירות. ד"ר יהודה גוברין: "עסקתי בפרויקטים דומים רבים. זה האתר היחיד שבו אני אומר בוודאות שלא נכון לשחרר אותו לפיתוח. צריך למצוא כאן פתרון שלא פוגע בעתיקות"צילום: ד"ר צ. לדרמן
משה גלעד
משה גלעד

תל בית שמש מסתמן כמבחן הבגרות הגדול של הארכיאולוגיה הישראלית. דווקא האתר הצנוע הזה, שבמשך שנים רבות לא זכה לתשומת לב ולא נהפך לאתר קולט קהל, עומד במרכז הסערה. שאלת המבחן שהארכיאולוגים ומפתחי התחבורה נאלצים לענות עליה היא מי חשוב יותר: המלך חזקיהו או כביש 38? 

כביש 38 מחבר בין כביש 1 ממזרח ללטרון לבית גוברין. אורכו 30 ק"מ והוא נמתח מצפון לדרום. רוב התנועה שנעה בו מובילה לבית שמש. בשנים האחרונות הוא הורחב, אך בנקודה אחת, בין בית שמש למושב ישעי, נותר צר והתנועה מתנקזת לשני מסלולים. הסיבה? אתר ארכיאולוגי שחובק את הכביש משני צדדיו. בקטע זה נערכות מאז מארס 2018 חפירות בהשתתפות מאות פועלים ועשרות ארכיאולוגים. עצם הסכמתה של רשות העתיקות לחפירות הצלה פירושה הסכמה עקרונית שהשטח מיועד למחקר מהיר, שבסופו "יוותרו" עליו הארכיאולוגים והציבור הרחב לטובת פיתוח. חפירות הצלה, הסביר לי ארכיאולוג ותיק, הן בעצם חפירות הרס. 

60 מיליון שקלים הקציבה נת"י (חברת נתיבי ישראל) לחפירות ההצלה בבית שמש. המימון הנדיב הגיע ממשרד התחבורה. האחראית על החפירות היא רשות העתיקות. חלק מהן נערך בידי המכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת תל אביב וחלק בידי חברה פרטית, שזכתה במכרז, בבעלות יהודה גוברין ובחסות האקדמית של היברו יוניון קולג' שבירושלים. הכל התנהל לפי התוכנית, אלא שאז הגיעה ההפתעה הגדולה. הממצאים, כך טוענים כמה ארכיאולוגים, היכו את החוקרים בתדהמה. 

הארץ סאבלט

המסע להצלת חזקיהו

הארכיאולוג ד"ר צבי לדרמן חופר בתל בית שמש כבר 27 שנים. יחד עם עמיתו מאוניברסיטת תל אביב פרופ' שלמה בונימוביץ קבע בעבר כי "תל בית שמש הוא 'קפסולת זמן' להבנת תולדות היווצרותה, קיומה וחורבנה של ממלכת יהודה בימי בית ראשון, ואתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית". הוא מכיר את האתר היטב ומסביר בהתלהבות את חשיבותו ואת הערך הרב שלו. לדבריו, חלק מהזהות הישראלית נוצר באזורי גבול ותל בית שמש של תקופת המקרא הוא אחד מהם. גם לדרמן, המשמש כמנהל מדעי בחפירת ההצלה שעורך במקום יהודה גוברין, מודה בגילוי לב: "לא ידענו ולא האמנו שיש כאן אתר כה גדול ואינטנסיבי". 

החופרים גילו בחצי השנה האחרונה אתר ענק, שמשתרע משני צידי כביש 38. לדרמן מתאר אותו כ"אתר מורכב, צפוף ומתוכנן, המכוון כולו להעצמת עושרה הכלכלי של ממלכת יהודה, תחת שלטונו (ככל הנראה) של המלך חזקיהו (715–686 לפנה"ס)". בלהט אופייני מסביר לדרמן שחשיפת האתר היא הפתעה גמורה לעולם הארכיאולוגי. זוהי תקופה שכמעט כל החוקרים היו סמוכים ובטוחים שאין לה ייצוג יישובי־ארכיאולוגי, מתוך ההבנה המקובלת כי מסע המלך האשורי סנחריב לממלכת יהודה בשנת 14 למלכות חזקיהו (שנת 701 לפנה"ס) הותיר את ערי יהודה, שדותיה וכרמיה שרופי אש, כעדות הנביא ישעיהו (פרק א'). החפירות לאורך תוואי כביש 38 חשפו פרק ולא ידוע בתולדות ממלכת יהודה, בתקופה שנחשבה אחד מרגעי השפל בתולדותיה. עצם ההישרדות של חזקיהו, לאחר שמרד באשור, היא "דרמה ענקית" לדברי לדרמן.

אתר החפירות מקרוב. פרופ' עודד ליפשיץ טוען מנגד, כי "מה שהתגלה בתל בית שמש גדול יותר מכפי שחשבנו, אבל אין שם ממצאים חריגים  שמצדיקים את הפיכתו לאתר קולט קהל"
אתר החפירות מקרוב. פרופ' עודד ליפשיץ טוען מנגד, כי "מה שהתגלה בתל בית שמש גדול יותר מכפי שחשבנו, אבל אין שם ממצאים חריגים שמצדיקים את הפיכתו לאתר קולט קהל"צילום: ד"ר צ. לדרמן

בחפירות ההצלה התגלתה מערכת צפופה של בנייני ציבור, חדרי אחסון ומתקני תעשייה חקלאיים, כולל 14 בתי בד לאצירת שמן זית. ליד אחד מבתי הבד התגלתה גת גדולה שרצפותיה וקירותיה מטויחים. כמו כן התגלו במאות המבנים שנחשפו יותר מ–44 חותמות מלכותיות שמזוהות עם תקופת חזקיהו. לפי השערתו של לדרמן, האתר ממערב לבית שמש היה שורת חוות חקלאיות מלכותיות, שחזקיהו הקים בעיקר כדי להפיק שמן זית. חפירת ההצלה מעידה כי בניגוד לתפיסה המקובלת, לפיה התרוקנה שפלת יהודה במאה השביעית לפנה"ס מאוכלוסייה יהודאית, התקיים לפני 2,700 שנה בבית שמש יישוב בנוי ברמה גבוהה עם תעשייה משוכללת ורווחית.

לדרמן מכנה את המלך חזקיהו "אהוב לבי" ומסביר כי לדעתו היה מלך זה בין החכמים במלכי יהודה ולא זכה לכבוד לו הוא ראוי. לדבריו, חזקיהו היה הראשון שזכה לכינוי "יהודי" בכתביו של סנחריב. המסקנה נראית לכאורה ברורה: האתר שהתגלה בעל ערך עצום ואסור לוותר עליו. אלא שעד כה לא שונתה התכנית לבניית כביש 38 החדש. האם יאפשרו בישראל, בשנת 2018, לסלול כביש על אתר שבנה המלך חזקיהו? 

ד"ר יהודה גוברין, בעל החברה שעורכת את החפירות בחלקו הדרומי של האתר, עוסק כבר 25 שנים בארכיאולוגיה חוזית. הוא עושה זאת בצורה כלכלית ומודע היטב לכך כי "שוכרים אותי כדי לשחרר את השטח לפיתוח". דווקא בשל כך וכיוון שפרנסתו תלויה בזה, כדאי להקשיב היטב לדבריו. "עסקתי בפרויקטים דומים רבים. זה האתר היחיד שבו אני אומר בוודאות שלא נכון לשחרר אותו לפיתוח. צריך למצוא כאן פתרון שלא פוגע בעתיקות". גוברין גם מודה שאין בבית שמש פתרון פשוט. 

תל בית שמש

ארכיאולוג בעד הכביש

בצפון האתר חופרת בחצי השנה האחרונה משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. זו חפירה גדולה שבמסגרתה נפתחו 200 ריבועי חפירה ומשתתפים בה כ–150 פועלים ו–20 ארכיאולוגים, סטודנטים ואנשי מנהלה. פרופ' עודד ליפשיץ, העומד בראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מתאר בפגישה במשרדו בקמפוס את הממצאים הרבים שהתגלו באתר, אבל מסכם את התמונה הכוללת באופן שונה מזה של לדרמן וגוברין. 

ליפשיץ מציג בפני מכתב ששלח לישראל חסון, מנכ"ל רשות העתיקות. "ממצאי החפירה מעידים על אתר רב שכבתי, שראשיתו ביישוב כפרי מהמאה השביעית לפנה"ס, אשר היה מיושב במרבית התקופות ההיסטוריות, עד לבוא העותמנים", נכתב. "בין ממצאי החפירה יש מכלולים אדריכליים מרשימים ובהם גם מערכות תת־קרקעיות. עם זאת, אין מדובר בממצאים ייחודיים, לא מבחינה מדעית ולא מבחינת פוטנציאל השימור, השחזור וההנגשה של הממצאים לקהל הרחב".

אתר החפירות לצד הכביש. אתר מורכב, צפוף ומתוכנן, המכוון כולו להעצמת עושרה הכלכלי של ממלכת יהודה
אתר החפירות לצד הכביש. אתר מורכב, צפוף ומתוכנן, המכוון כולו להעצמת עושרה הכלכלי של ממלכת יהודהצילום: ד"ר צ. לדרמן

לדברי ליפשיץ הטעות הגדולה נעשתה לפני חמש שנים, כאשר החלו לערוך באתר בבית שמש חפירות בדיקה, שהצביעו על חלק מן הממצאים שמתגלים עכשיו. רשות העתיקות אישרה אז לבנות ולהרחיב את כביש 38. בשלב המוקדם אפשר וצריך היה לעמוד על הצעת חלופות כחפירת מנהרה שתאפשר לשמר מעליה את התל (כפי שנעשה בתל חדיד ממזרח לנתב"ג בכביש 6). 

ליפשיץ מסביר שהשאלה שאנו דנים בה היא למעשה "גבולות האתיקה של הארכיאולוגיה מול כוחה של המדינה. מה שהתגלה בתל בית שמש פשוט גדול יותר מכפי שחשבנו. ההיקף אדיר, אבל אין שם ממצאים חריגים או מרהיבים שמצדיקים את הפיכת התל לאתר קולט קהל. האתר הזה לא מגיע לקרסוליים של אתר מרשה, למשל. לא יקום בו פארק ארכיאולוגי. המאבק הנוכחי הוא בעצם פוליטיקה פנים־ארכיאולוגית".

מנקודת מבטו של ליפשיץ, אם תבוא היום רשות העתיקות ותאמר למדינה "לא יקום כאן כביש", מי שייפגע בסופו של דבר היא הארכיאולוגיה עצמה. "בשנה הבאה כאשר נבוא לדיון מול הממשלה ונבקש לערוך חפירות הצלה ואז לשחרר את השטח לא יאמינו לנו. השקיעו בבית שמש 60 מיליון שקל כדי לשחרר את השטח ועכשיו אנחנו מתחרטים? זה רק יגרום לנו הארכיאולוגים נזק עתידי". החשש הגדול של ליפשיץ ועמיתיו הוא שצעד כזה יגרום לשינוי חוק העתיקות, לפיו רק רשות העתיקות קובעת כגוף מקצועי את גורלו של כל אתר. 

פתרונות הנדסיים אחרים אינם אפשריים בשלב זה לדברי ליפשיץ, והוא מציע לשחרר את השטח לסלילת הכביש. חשיבות גדולה הוא מייחס לגיבוי שהקהילה הארכיאולוגית חייבת להעניק במאבק הזה לרשות העתיקות, כדי להגן בעתיד על ממצאים ארכיאולוגיים.

האתר סמוך לכביש. מבחן הבגרות הגדול של הארכיאולוגיה הישראלית
האתר סמוך לכביש. מבחן הבגרות הגדול של הארכיאולוגיה הישראליתצילום: ד"ר צ. לדרמן

מלכוד ברור

גדי דמרי, תושב בית שמש, הוא מורה להיסטוריה ולאזרחות ופעיל חברתי. לדבריו אין תושב בעיר שאינו מכיר את התל. מה שמתרחש בו מעורר אצלו כעס גדול. "המקום הוזנח במשך שנים. למה אין גן לאומי בית שמש? במה אנחנו פחות טובים מאשקלון? למה רוצים לכסות את מה שהתגלה? למה לא באים אלינו, תושבי המקום, ומסבירים לנו את חשיבות האתר? הפתרון חייב להיות שימור. המדינה תאלץ להשקיע יותר ולהתייחס בכבוד לאוצר הלאומי שהתגלה כאן. אתר בסדר גודל כזה יכול לשים את בית שמש על מפת התיירות. שיסיטו את הכביש מערבה, ויקימו גן לאומי לתפארת".

לדברי דמרי, מיד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, בהן תמך בעליזה בלוך שנבחרה במקום ראש העיר היוצא משה אבוטבול, יתגייסו התושבים למאבק למען הקמת גן לאומי. אבוטבול סירב להגיב לכתבה בנימוק שהוא מחתן את בתו. מזל טוב.

ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, רואה במקרה בית שמש סיפור מורכב שדורש איזונים עדינים. הוא מסביר שהאישור העקרוני לסלילת הכביש שחוצה אתר ארכיאולוגי ניתן משום שהכביש החדש הוא תנאי הכרחי לאכלוס רמת בית שמש. לטענתו אלטרנטיבות בדמות גשר או מנהרה לא רלוונטיות. 

ברוך מוסיף כי חפירות הבדיקה הראשוניות הצביעו אמנם על הכיוון, אבל אי אפשר היה לדעת את גודל וחשיבות האתר. "אי אפשר לעבור על אתר בסדר גודל כזה לסדר היום ולכן מתקיימים בחודש האחרון דיונים מקיפים בהם משתתפים הארכיאולוגים ובאופן חריג גם היזם כדי שאנשיו יבינו את המורכבות. אנחנו מנסים בכל כוחנו לקבוע את הערכיות של הממצאים. הגודל לא קובע, רק הערך, ויש לכך פרמטרים שמקובלים בעולם. באתר זה הערך יוצא הדופן הם שרידי בית ראשון". ברוך מסביר שרק לעתים נדירות מבטלים פרויקט הנדסי בסדר גודל כזה בגלל ממצאים בחפירות הצלה. "איני אומר שהממצאים מחייבים את ביטול הכביש, אבל הם מחייבים בחינת חלופות. חשיפת יישוב מסוף בית ראשון משנה את כללי המשחק".

לדברי ברוך, בניגוד למקרים אחרים, אין בבית שמש התנגחות בין היזם לארכיאולוגים. ההתנהגות מקצועית וגם בחברת נתיבי ישראל הוא מבחין בהבנה שמוטב לבחון חלופות הנדסיות: "בכל מדינה אחרת כבר היו סוללים כאן כביש. בישראל יש רגישות אחרת לארכיאולוגיה ורואים זאת גם כאן". משפט המפתח שאומר ברוך הוא: "הבנו שיש באתר ערכים ראויים לשימור. לא מחייבים, אבל ראויים. זה הרגע בו הנפתי דגל אדום כהתראה". בסיום דבריו הוא מציע שאשוחח עם ישראל חסון. "הוא זה שיצטרך לקבל בסופו של דבר את ההחלטה הקשה". 

שוחחתי. חסון עצמו מסכם זאת בפשטות: "חייבים להחליט כאן בין ערך לצורך". מבחינתו, אין שני צדי שולחן וכל העוסקים באתר שותפים להתלבטות. הוא יודע היטב שיש לוח זמנים קצר עד לסיום חפירות ההצלה ולקבלת ההחלטה אם למסור את השטח לנת"י או לשמר אותו. המלכוד ברור — אם יקבל עכשיו החלטה על שימור האתר ייאלץ להפסיק מיד את חפירות ההצלה שנערכות במקום. אם אין פיתוח — אין חפירות הצלה. כיוון שהושקע בהן סכום עתק, חסון לא ממהר לעצור אותן. הוא גם מודה שאם יעצור את חפירות ההצלה אין לו תקציב לשימור הערך של המקום, כלומר האתר עלול דווקא להיפגע. 

מנת"י התקבלה התגובה הבאה: "החפירות הארכיאולוגיות בבית שמש נמשכות כרגיל ובמימון מלא (כ–60 מיליון שקלים) של משרד התחבורה באמצעות נתיבי ישראל, כאשר פרויקט הרחבה בקטע כביש זה טרם נכנס לביצוע. לאור הממצאים באתר, אנחנו בוחנים חלופות נוספות להרחבת הכביש, בשיתוף מלא עם רשות העתיקות ושאר הגורמים הרלוונטיים. בקטע ההמשך, מגבעת שרת ועד רמת בית שמש, יצא החודש צו התחלת עבודה לקבלן אשר החל בתכנון וביצוע הרחבת הכביש בקטע זה". איפה הנביא ישעיהו כשצריך אותו.