שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ויקטוריה קרוז, אחת האקטיביסטיות
ויקטוריה קרוז, אחת האקטיביסטיות צילום: תום קנלר
תום קנלר
ניו יורק
תום קנלר
ניו יורק

בסוף השבוע ציינו 50 שנה למהומות סטונוול — מהומות שהחלו בפאב הסטונוול אין בוויליג' במנהטן ונחשבות לרגע שהצית את המאבק הלהט"בי בארה"ב ובעולם.

לרגל האירועים, בשיתוף פעולה עם הארט דירקטור ספנסר סינגר ומגזין "Dazed", צילמתי פורטרטים של אקטיביסטים מאותה תקופה ביניהם — רנדי ויקר, אגוסטו מצ'דו, איג'פט לבז'ה וויקטוריה קרוז.

איג'פט לבז'ה, אחת האקטיביסטיות
איג'פט לבז'ה, אחת האקטיביסטיותצילום: תום קנלר

אף שחלף יובל מאז אותו אירוע מכונן, הקהילה הגאה עדיין סובלת מאפליה בתחומים שונים והמאבק רלוונטי עד היום הזה. דרך הפרויקט ביקשתי להביט לאחור, אל אותם אנשים שלחמו — ועדיין נלחמים — עבור זכויות הקהילה. במהלך המסע הגעתי גם לביתה של מרשה פ' ג'ונסון בניו ג'רזי, טרנסג'נדרית שהיתה מהראשונות להתנגד להתנכלויות השוטרים באותו יום וממקימות ה"גיי ליבריישן".

היא גרה שם יחד עם רנדי ויקר, אחד המצולמים, המתגורר באותו בית עד היום. בביתו של אגוסטו מצ'דו, חברה הטוב של פ. ג'ונסון, התבוננתי על שקית על המדף שבה מונח אפרה, ופתאום הבנתי שזהו למעשה מסע אישי לדפי ההיסטוריה שלי.

האקטיביסט אגוסטו מצ'דו
האקטיביסט אגוסטו מצ'דוצילום: תום קנלר
ויקטוריה קרוז
ויקטוריה קרוזצילום: תום קנלר
האקטיביסט רנדי ויקר
האקטיביסט רנדי ויקרצילום: תום קנלר

כששאלתי את ויקטוריה קרוז כיצד אפשר להמשיך ולקדם את המאבק, היא ענתה שעל הקהילה "לפעול כיחידה מאוחדת. יש לנו כוח במספרים, ביחד נעמוד ולחוד ניפול", אמרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ