המשפחה שהשתלטה על הרשת: השארתם דלת פתוחה לאליהוז?

"עם כל הכבוד לערוץ 12, בערוץ שלנו עשינו מאה מיליון צפיות", אומר אלי אליהו, נהג אוטו זבל ואבי המשפחה שתירגמה את חייה לפוסטים, שירים, סרטונים ומשפטי פולחן שסחפו המוני ילדים (והוריהם). לפני הסגר הם גם עלו לבמה וגיל ריבה פגש אותם באילת וניסה להבין איך זה להיות ה"סתם עמך" הכי מפורסמים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משפחת אליהו. 116 אלף עוקבים באינסטגרם
משפחת אליהו. 116 אלף עוקבים באינסטגרםצילום: סטודיו מייסה
גיל ריבה
גיל ריבה

ילדיי הקטנים מיילו ומייפל חושבים בחודשים האחרונים שאני אבא גנוב, בעוד אשתי רונית חושבת שהשתגעתי והגיע הזמן להרחיק אותי מכל סוג של מסך. היא ממש נחנקת כשהיא רואה אותי מצטופף עם הילדים על הספה וצופה בהשתאות בכוכבי הרשת החדשים. לפעמים הילדים ואני מתפללים שכל הבידוד הזה יסתיים כבר, שהיא תחזור ללמד אנגלית 24/7 ואנחנו נוכל לחרוש את היוטיוב כאוות נפשנו. אני מנסה להסביר לה שזה מה שנשאר אחרי שעשינו את כל הבינג'ים האפשריים, וחוץ מזה, "אני צופה בזה במסגרת העבודה החדשה שלי כמבקר סצינת הרשתות החברתיות". אבל היא מצווחת כתרנגול מטורלל שהיא ממש לא אוהבת את העבודה החדשה שלי, שאין עבודה כזו בכלל. כשהיא ממש מתעצבנת היא יורה: "אתה בדיוק כמו כל כוכבי הרשת, מטומטם חסר תקנה".

עד ההפרעה הבאה מצדה, אני יושב במסתור שלי ומנסה לכתוב את ה"טור דה ווב" החדש שלי ב"הארץ". כמי שצעד שנים בג'ונגל המפורסמים, הגדיר, מיין, קטלג ואיפיין את סצינת שוכני הביצה, הבנתי שהזמן חלף ותנאי השטח השתנו. הסלב של היום הוא לא הסלב של פעם, ואין אלא לצאת ולהכיר מקרוב את נציגי הדור הנוכחי של השואו־ביז. והפעם, כמשל וכספתח, יצאתי לפגוש את משפחת אליהו.

אליהו: "אנחנו עושים סרטונים שנותנים ערכים. לדוגמה, שלורן מתנדבת בכלבייה. הכל נקי הכל חלק, בלי עירום בלי גזענות. אלה שכותבים דברים רעים, אני אומר להם: מה עדיף? שהילדים שלכם ישמעו דודו פארוק?"

הכל התחיל כשהאבא אלי אליהו העלה ליוטיוב קטעי הווי משפחתיים להנאתו. הסרטונים הפכו ויראליים, מספר הצפיות נסק למיליונים וילדים ברחבי הארץ נדבקו במשפטי המחץ ששחררה המשפחה ("אתה מקנא בי מותק, לא, אתה מקנא בי מותק"). אל תתנו ללוק העממי של המשפחה ולהפקה הביתית להטעות אתכם — כשהאליהוז יצאו מהבית הם היו לא פחות מפצצה מתקתקת של חיבוקים, כיפים, סלפיז, חתימות ותשורות. עם ישראל ידע את שבט דיין, שבט בנאי ועכשיו את שבט אליהו. במספרים זה אומר: 116 אלף עוקבים באינסטגרם, 250 אלף עוקבים בערוץ היוטיוב ובו 72 מיליון צפיות (!), וזה עוד לפני שנכנסנו לערוצים הפרטיים של כל אחד מבני המשפחה.

האליהוז הם האנשים שעומדים מאחורי סרטוני האינטרנט הנצפים בישראל. מדובר בשבט זעיר בן חמש נפשות, שכל אחת מהן היא לא פחות מטאלנט. האבא אלי, כפר סבאי בן 44, איש עם כובע מצחייה הפוך, שעובד בפינוי זבל בבקרים ומשעות הצהריים הופך ליזם תוכן רשת שכותב, מביים ומנהל את החבורה. האמא ימית, 41, סייעת לגננת שמתפקדת במפעל המשפחתי על תקן עוזרת הפקה, שמבליחה לעתים בהופעות אורח עם תוחם שפתיים בצבע בורדו. הילדים: דני־אל, 19, צעירה לפני גיוס שמסלסלת פופ ים תיכוני; לי־אל, 14.5, נער מתבגר שמבדר בדאחקות וחיקויים עדתיים, וילדת הפלא לורן בת התשע (שלא זכתה בסיומת 'אל' כמו אחיה הגדולים, רק משום שהיא קרויה על שם מלצרית ששירתה את אבא בתקופה שאמא היתה בהריון. באמת).

לורן אליהו

לורן היא מולטי טאלנט מחוננת ושנונה, שמפליאה כפרפורמרית ויראלית בשלל תחומים — מריקוד ועד שירה, ממערכונים ואתגרים ועד מחוות גופניות אפילפטיות. הילדה מחזיקה 159 אלף מנויים ביוטיוב ולמעלה מ–32 מיליון צפיות עד כה. כל המשפחה, ביחד ולחוד, הם מגרפה אימתנית של לייקים, צפיות, מנויים ועוקבים. "אנחנו מאוד מאוד אוהבים פרסום", מבהיר אבא אלי את המובן מאליו, אבל דווקא בתו הקטנה מסבירה טוב יותר את הצורך לכבוש את המסך: "פעם, כשהייתי בת שלוש", היא מספרת, "דפקתי את הראש בטלוויזיה". כשאבא אלי שאל אותה מה היא עושה, אמרה לו, "אני רוצה להיכנס לטלוויזיה".

האליהוז תרגמו את הכישורים של כל אחד מהם ואת ההווי וההומור המשפחתיים לפוסטים, שירים, סרטונים, אתגרים ומשפטי פולחן שסחפו מדינה שלמה. המשפחה שנראית כל כך פשוטה וממוצעת הגיעה למעמד שיוצרי הטלוויזיה והזכייניות בהחלט יכולים לקנא בו, מותק. פעם קראו לזה קאלט — היום זה פשוט ויראלי.

ימית: "להיות האמא של משפחת אליהו זה כיף מאוד גדול, ואני גאה בכל אחד ואחד מהילדים שלי. אני משתתפת רק כשאלי מבקש, אבל ברוב המקרים אני מפיקה, מרגיעה את הרוחות. אלי הוא המוח של כל הדברים האלה, הוא הגדול מכולם. אני מופתעת בכל פעם מחדש מזה שמזהים אותי בתור אחת ממשפחת אליהו".

מיטל גואטה: "גם אני ובעלי חושבים לעשות כזה, אבל לא עולה לנו הגימיק. אני אוהבת את השטותניקיות של משפחת אליהו, כי יש את זה גם במשפחה שלנו. כפרה ומאמי וחיים, זה אנחנו בסוף היום, שזה מגניב לאללה"

מתי הבנת שאתם תופעה?

"כשראיתי את ההמולה. יש למשל סרטון שהביא 2.5 מיליון צפיות, שלורן ואלי עשו, של משפטים שמורים אומרים — אני נקרעת ממנו. ו'אתה מקנא בי מותק', בכל מקום שומעים. איפה יש גאווה יותר גדולה מזה".

ימית אליהו

אחרי שהצליחו לפרוץ את גבולות הרשת החברתית, עם הופעות בקניונים ובמיטב תוכניות הטלוויזיה, עלו האליהוז לאחרונה גם אל הבמה האמיתית ושם פגשנו אותם, בהצגת תכלית באורך מלא של כשעה בבית מלון אילתי, מול עשרות מעריצים בגילאי שנתיים עד 82. ליתר דיוק, מעריצים עד גיל 11, מלווים בהוריהם או סביהם שנגררו גם הם למעמד.

"זה סוג של ברטר", מסביר אלי את פשר האירוע שהביא אל המלון תפוסה מלאה של ישראלים בסוף ינואר. "הם נתנו לנו את הלינה וכל הפסיליטיז וגם קצת כסף, ואנחנו מביאים להם את ההופעה". הימים הם ימי שיא החורף, כמה שבועות לפני פרוץ מגפת הקורונה בישראל, ואני מפלס דרכי בין בופה מעריצים מצווח כדי לפגוש לראשונה את אלילי הרשת פייס טו פייס. "אנחנו עמך רגילים לגמרי", מצטנע אלי תוך שהוא דופק סלפי עם כל נפש חפצה שנקרית בדרכו, כמו מכונת ירייה משומנת.

מה זה אומר להיות עמך?

"אשתי דפקה בדלת פתחתי אין ברירות/ אללה יסתור איך נבהלתי כולה שערות/ עכשיו אני והיא יכולים להתחרות/ כי יש לה ים שפם והיא לא עשתה גבות/ מתי נצא מזה אני כבר מת מהמצב/ אלכוג'ל ישן איתי תביאו את הרב"

"להיות נגישים לכולם, לעשות ברכות וידיאו לכולם, להסתחבק עם כולם. אין אצלנו גינונים של כוכבים ושטויות, אנחנו רגילים לגמרי".

למה לא כל משפחה יכולה לעשות את זה?

"כל משפחה יכולה לעשות את זה, למה לא? כולם יכולים לנסות ומקסימום יצליחו"

למי שלא מכיר, "אתה מקנא בי מותק, לא, אתה מקנא בי מותק" הוא המנון וירטואלי שהפך לוויראלי במחוזות הטיק־טוק. ביותר מ–22 אלף גרסאות אנשים מכל העדות, המינים, הארצות והגזעים, עשו ליפסינג ליצירה הזו

האמת, חמודים לאללה האליהוז. בהכללה גסה הם נראים לי מסוג האנשים שתמיד אפשר למצוא מתקהלים בסופר פארם ליד אגף המבצעים של השמפואים, או בחוף הים עם ענבים בקופסת פלסטיק, או באיקאה. אנשים רגילים. כמונו. "משפחת אליהו זה כמו הרוב של ישראל", מסבירה לי בלובי המלון מיטל גואטה, אשה עם ג'ל וקליפס בשיער. "רוב הקהל הם ילדים אבל, שלא תתבלבל. הם התחילו ביוטיוב. הם היו עושים ולוגים (וידאו בלוג, כפי שלמדתי לאחרונה, ג"ר) קצרים כאלה מהבית. סתם מלהצחיק אנשים בוולוג, תראה מה נהיה מהם — אימפריה.

"גם אני ובעלי מוצאים את עצמנו לא מעט צופים בהם בטלוויזיה. אנחנו גם חושבים לעשות כזה, אבל לא עולה לנו הגימיק. אני אוהבת את השטותניקיות של משפחת אליהו, כי יש את זה גם במשפחה שלנו. כפרה ומאמי וחיים, זה אנחנו בסוף היום, שזה מגניב לאללה".

אני רק מנווט

למי שלא נחשף עדיין לתכנים המדוברים, הנה השלמת פערים: קחו למשל את השיר שפורסם באינסטגרם של אליהו האב וגרף למעלה מ–24 אלף צפיות (ניתן לשיר בכל לחן עממי שהוא): "יושב לי בבידוד איך יצאתי מטומטם/ הסתובבתי לי בכיף כאילו כבשתי את העולם/ מודד חום רואה סדרות אוכל לי ככה סתם/ בזמן שאשתי הפכה להיפופוטם/ וואללה השב"כ מסמס לי לנייד/ כנס עכשיו בידוד ועדיף גם למ"מד/ כבר מדברים על זה שאני זן נכחד/ כולם בסלון אוכלים קובה טבית ואני לבד/ אשתי דפקה בדלת פתחתי כי אין ברירות/ אללה יסתור איך נבהלתי כולה רק שערות/ עכשיו אני והיא יכולים להתחרות/ כי יש לה ים שפם והיא לא עשתה גבות/ מתי נצא מזה אני כבר מת מהמצב/ אלכוג'ל ישן איתי תביאו את הרב/ אני והקורונה ראש בראש נפתח פה קרב/ שר לה שיר עם זיופים והיא תברח בדוק עכשיו".

אתה כותב את השיר מראש או ממציא על המקום? איך אתה זוכר אותו בעל פה?

"אני הרבה מאלתר, אבל את זה חצי כתבנו וחצי אילתרנו, ולמדתי בעל פה".

אליהו: "היום אתה להיט, מחר אתה רהיט. תישאר עם הרגליים על הקרקע, הלו? אתה נהג טנדר לאיסוף אשפה. זה שאתה מגיע בצהריים הביתה ולובש חליפה וכובע, בסדר, התהילה זמנית. עם כל הכבוד, אימפריות נופלות"

השיגועים בסרטונים כוללים גם תרנגולי הודו ועיזים במיטה, והשכמה מצולמת של הילדים בכאפות בוקר אגב קריאות "אח שלי".

אלי אליהו

מה הדבר הכי פראי שעשיתם ברשת?

"הכרנו שני ילדים, דורון וארז, חמודים עם תסמונת, והגשמנו איתם חלום. הלכנו לעוף איתם בטרקטורון מעופף והפכנו למשפחה עם קשר יומיומי. והיתה הילדה שעברה חרם בבית ספר, והיא דומה שתי טיפות מים ללורן, עשינו איתה משהו שהביא בשבועיים וחצי 500 אלף צפיות, זה מטורף".

אפשר לגחך ולבטל את האליהוז על בסיס רמת התוכן שהם מספקים, אבל כבר אי אפשר להתייחס אליהם ואל דומיהם כתופעה שולית. מדובר בתופעה ויראלית שהילדים שלנו צורכים ממנה בכמויות, בגלוי או בהסתר. רבותיי, זו הקורונה האמיתית.

אלי, ניתן לחשוב שאתם מייצרים תכנים לאהבלים.

אליהו: "אנחנו עושים סרטונים שנותנים ערכים. לדוגמה, שלורן מתנדבת בכלביה, ליאל מתנדב בעמותה, אנחנו עושים דברים למען הקהילה. אני אומר רבאק, אין איזה משהו שלילי שאנחנו נותנים דוגמה רעה או משהו".

באמת?

"כן, הכל נקי הכל חלק, בלי עירום בלי גזענות. אלה שכותבים דברים רעים, אני אומר להם: מה עדיף? שהילדים שלכם ישמעו דודו פארוק וכל זה? אנחנו משמחים".

מה הכישרון המיוחד שלכם?

"כל אחד מביא את הכישורים שלו, אני רק מנווט את הספינה הזו קדימה".

אבל למה אתם מצליחים ואחרים לא, מה זה, הכריזמה, התכנים או המזל?

"כי אנחנו חמש דמויות, אז אם מישהו לא מתחבר לאחת הוא מתחבר לשני. אני חושב שזה הרבה מזל והתכנים שהם מצחיקים, ויש לנו טווח גילאים נרחב והם רואים את ההווי המשפחתי שזה לא מבוים, לא מתוסרט, לא מאולץ.

"יש יוצרים מתוסכלים שמרגישים שלא ניתנה להם ההזדמנות כי הטלוויזיה לא נותנת להם במה, וכאן יצרנו לעצמנו הזדמנות לערוץ משלנו. זה מדהים, אתה יודע, לראות את כל הניצוצות בעיניים של הילדים, להגיע לבתי חולים או לבקר במקומות".

ואיך הולך לכם עכשיו, בבידוד הביתי?

"הילדים ערים בלילה, ישנים ביום. כל ההופעות בוטלו, הכל בוטל. לבי עם כל העצמאים והשכירים שלדעתי יקרסו, ואני מקווה שהמדינה תדע לפצות את כולם. נעצרו כל הקמפיינים וכל ההופעות ואנחנו מתמודדים".

"היום אתה להיט, מחר אתה רהיט"

בחזרה לאותו קלאב באילת, מיד אחרי ההופעה המצווחת של המשפחה, אני נכנס אליהם לחדר במלון. האליהוז רובצים זה לצד זה, מותשים מגלי ההערצה וצניחת האדרנלין. רק פצצת האנרגיה חסרת התקנה לורן ממשיכה לקפץ כאחוזת דיבוק ומלמדת אותי באדיבותה איך עושים סרטון טיק־טוק על פי הלהיט הקנוני "אתה מקנא בי מותק, לא, אתה מקנא בי מותק" (כפול 6).

למי שלא מכיר, מדובר בהמנון וירטואלי שהפך לוויראלי במחוזות הטיק־טוק, עם למעלה מ–22 אלף גרסאות שבהן אנשים מכל העדות, המינים, הארצות והגזעים, עשו ליפסינג ליצירה הזו. דואט דבילי בן שורה אחת בביצוע לורן ואחיה הגדול, במבטאים בסגנון זאב רווח בתפקידיו הקולנועיים, כולל שימוש ב–ח' ו–ע' גרוניות גם במקרים שבהם מדובר ב–כ' ו–א'. את ההשוואה לזאב רווח מפרש האב כמחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל. "יעברו גם ארבעה גלגולים ואני לא אקבל מחמאה יותר גדולה מזו", הוא אומר.

בכלל, ניכר כי הצניעות והמידתיות הן נר לרגליו של אב המשפחה. "היום אתה להיט, מחר אתה רהיט", הוא אומר. "תישאר עם הרגליים על הקרקע. הלו? אתה נהג טנדר לאיסוף אשפה. זה שאתה מגיע בצהריים הביתה ולובש חליפה וכובע, בסדר, זה זמני.

"התהילה היא זמנית. עם כל הכבוד, אימפריות נופלות, הכל זמני. כל הילדים שרצים אחרי עכשיו בטירוף, זה יימשך מקסימום שנה וייגמר. בגלל זה אני גם מנמיך ציפיות. בסדר, יש אלף סלפי ביום. אני לא מפחד מהיום שזה ייגמר. החיים שלי הכי יפים בעולם גם בלי זה".

והילדים?

"אני לא מאמין שאצל הילדים זה ייגמר כל כך מהר אלא אם כן הם ירצו. הילדים זה כמו פרח, ככל שאתה משקה אותו ככה הוא יותר פורח".

הסתבך בהימורים

המוטו של אלי לפיו הכי חשוב להישאר עם הרגליים על הקרקע ולזכור את זמניות התהילה, הוא לא סיסמה ריקה אלא בעיקר תובנה כאובה. בעברו הרחוק של האיש הלבבי היה פרק קשה, כשלדבריו, לאחר זכייה בסכום לא מבוטל בטוטו, הוא נשאב למדרון חלקלק של הימורים והפסיד את התחתונים. התקופה הקשה שבאה לאחר מכן כללה נתק של שנים מהוריו והתמודדות עם חובות עתק. בגלגולו הנוכחי ככוכב רשת, נדמה שאלי מקפיד להזכיר לסביבתו, ובעיקר לעצמו, את הלקח ההוא.

מגיל 13 חובק אליהו את אשתו ימית שהגשימה לו את כל החלומות. "הבאתי שלושה ילדים מדהימים שאני סוגד להם. יש בנו משהו מרתק, אנחנו תופעה מטורפת. ביום מגיעות חמישים בקשות לברכות. אנחנו מחלקים את זה בינינו".

לאליהו אין ספק שאם המכונה תפעל כמתוכנן, "לורן תלך למשחק ולהנחיה, ליאל הוא שחקן עצום, הוא עושה כל דמות והוא הולך לסדרה וכנראה שיהיה לו ערוץ משלו, ודניאל תהיה זמרת". ימית עושה לו נעים בבטן ואומרת: "לאלי יש קסם מצוין, הוא מתאים את עצמו לגיל של הקטנים, הוא ג'נטלמן וכריזמטי. אין־אין, יש בו קסם שאין באף אחד. הוא איש טוב שמדבר בגובה העיניים, הוא המוח בכל הדבר הזה, כי זה מה שהוא משרה".

אלי: "בערוץ שפתחנו לפני שנה ומשהו עשינו כמעט מאה מיליון צפיות! עם כל הכבוד לערוץ 13 וערוץ 12, זה מטורף. ברור שיש לזה השפעה על החיים שלנו, אני יודע לקרוא את המצב כשאני יוצא החוצה".

ימית: "אנחנו הולכים לקניון, זה כמו עבודה".

דניאל: "אני מתגייסת באפריל, אבל אני חותרת להוציא אמן פעיל, כי אני עכשיו מוציאה סינגל. זה עבודה לכל דבר, מה זה, זה קריירה, זה צבא לכל דבר. אני צריכה שיהיו לי הקלות".

דניאל אליהו

הם מרוויחים יפה מהעסק המשפחתי, אבל טוענים שלעולם לא יפרסמו דברים שנוגדים את עולם הערכים שלהם. "אנחנו רוצים לשמח ולעשות שמח ולהיות מפורסמים, ואם אפשר על הדרך להבטיח את העתיד הכלכלי של הילדים, מה טוב. שלא יעבדו קשה כמו שאני עובד בפינוי זבל".

מה החלום שלך בעצם?

"להיות בן אדם טוב. להגשים את עצמך. אם דניאל רוצה להיות זמרת, אנחנו נעשה הכל כדי שהיא תהיה זמרת. אם לורן רוצה להיות וטרינרית, נעשה הכל כדי שהיא תגשים את עצמה".

אה, חשבתי אושיית רשת או שחקנית.

"היא רוצה להיות שחקנית וגם וטרינרית, היא חולה על בעלי חיים. אין לי ספק שהיא תצליח. אוטוטו גם טלוויזיה וגם מעבר לזה. לורן עשתה סרט עם מיכל הקטנה וחני נחמיאס. זה פורץ גבולות שחבל על הזמן. אתה לא יודע איפה איזה ייגמר מחר".

לורן: "אני רוצה גם להיות כוכבת כמו נועה קירל".

אבל את כבר נועה קירל.

"נועה קירל קטנה, אבל אני רוצה להיות נעה קירל גדולה".

למה כיף להיות מפורסם?

"אנשים מצטלמים איתך, ואומרים לך אנחנו מאוד אוהבים את הסרטונים, וזה".

בסוף היום באילת אלי יוצא למרפסת חדר המלון. מלמעלה הוא רואה את האשה עם הקליפס ובעלה. הוא צועק לבעל: "אמצע ינואר, מה אתה עושה עכשיו באילת?" ההוא עונה לו: "מה אני עושה פה? בגללך ובגלל הילדים שלך אני עובד שעות נוספות אחושילינג". אלי מצחקק מכל הריאות והנשמה וממלמל בהודיה "ישתבח שמו".

ליאל אליהו

הפקה, צילום ועריכה: לירון סוקולסקי, ליוי וינטר ואמיר פקטור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ