רם כרמי: בטון אחר

הוא התייחס ליצירותיו כאל בנים אהובים, גם אם כשלו כמו התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, והיה מקור השראה למחזורים שלמים של בוגרי אדריכלות. עם מותו של רם כרמי, האדריכל המחוספס, שפיתח יחס מיסטי ורומנטי למבנים שתיכנן

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

האדריכל רם כרמי שמת היום (חמישי), בן 82, הוא אחרון ההווארד רוארקים בקהילת האדריכלים בישראל. כמו גיבור ספרה של איין ראנד, "כמעיין המתגבר", הוא גילם להפליא את דמות "האדריכל", בעבודתו וגם בחזותו החיצונית ובגינוניו, בראיית האדריכלות בחזות הכל. אישיותו ועבודתו, הצלחותיו וכשלונותיו מציתים יצרים לכאן ולכאן. להגיד שהיה שנוי במחלוקת זאת בהחלט לשון המעטה. חדור תחושת שליחות משיחית, אפוף יומרות גדולות מהחיים, הוא הלך עם ה"אמת" שלו עד הסוף, לעתים הסוף המר. כשם הפרק בסדרה התיעודית “גיבורי תרבות” שביים אורי רוזנווקס, הוא היה משוכנע ש"אדריכלות זה אני", וכל היתר הרבה פחות חשוב, או כלל לא נספר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ