מדוע השכונות הסגורות מזיקות?

מדוע השכונות הסגורות, הפורחות גם בישראל מטעמים אליטיסטיים וביטחוניים, מנוגדות למהותה של העיר? שיחה עם האדריכל הלל שוקן ועם הבמאי ארי ליבסקר לקראת מפגש שיהיה מחר בתל אביב

קשת רוזנבלום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קשת רוזנבלום

סוכנת המכירות האדיבה דניאלה מלווה את הלקוחה המתעניינת בשכונה הפרטית "סביוני רמת אביב", כשעל פניה נסוך חיוך מתוח תמידי. זהו סרטון תיעודי, כמעט בלי עריכה, שביים הבמאי והעיתונאי ארי ליבסקר במסגרת פרויקט "התפכחות" של יס דוקו שפורסם בינואר השנה - במלאות שנה וחצי לפרוץ המחאה החברתית. הלקוחה, ששמה תמי, מחפשת דירה רחבה, אבל לא רחבה מדי, שתהיה בטוחה אבל פתוחה לנוף, מבודדת אך קרובה ללב העיר, ובעלת כל השירותים הנחוצים כמו פארק, חדר כושר ובריכת שחייה, שבהם תוכל להתרועע עם השכנים ובו בזמן לנסות להתעלם מנוכחותם המתמדת. אחרי הסיור, בזמן שהשתיים מסכמות ביניהן פרטים טכניים בנוגע לאפשרות לרכוש דירה במתחם, נזכרת לפתע תמי בסוגיה הנוגעת לקיומו של חלון איוורור באזור השירות. "יש פה מערכות ונטה מאוד משוכללות", מרגיעה אותה דניאלה, "גם צינורות ייבוש הכביסה מתחברים למערכת איוורור חיצונית". "זאת אומרת, חייבים לייבש כביסה במייבש", אומרת הלקוחה הפוטנציאלית. "כן", משיבה הסוכנת, "כאן לא תולים כביסה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ