הבעיה האמיתית בגשר מעריב היא לא איך יפרקו אותו

העיסוק בשאלה אם לפוצץ או לפרק את הגשר מסתיר את התפישה השגויה בעצם בנייתו: הכנסת עוד ועוד כלי רכב פרטיים למרכז העיר על חשבון הולכי רגל ותחבורה ציבורית, העדפת כבישים על אנשים. וזה כנראה לא הולך להשתנות

נעמה ריבה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעמה ריבה

לגשר מעריב שיפוצץ השבוע לצורך הקמת תחנת קרליבך יש אח תאום — גשר רוקח שנחנך כשנתיים לפניו. שניהם הוקמו כגשרים זמניים שנועדו לפירוק. פנחס קידר, היום בן 80, היה מהנדס הביצוע מטעם בינוי־ופיתוח בנגב, החברה שהקימה את שני הגשרים. "כשיצא המכרז", הוא מספר, "החליטו לבנות גשרים פריקים בצמתים בעייתיים שאין בהם תכנון סופי, כדי שישמשו כמה שנים עד לפתרון מסודר יותר". ואכן, דו"ח מבקר המדינה בארכיב עיריית תל אביב מגלה שביולי 1972 לא היתה תוכנית־אב לתחבורה וממילא לא היו תוכניות סופיות לדרך פתח תקווה, כביש רוקח ואחרים.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ