מה מלמדות התוכניות שלא התקבלו לביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה?

בניגוד לשנים עברו, ההצעה שנבחרה לייצג את ישראל בביאנלה אינה פוליטית ואין בה ביקורת על המדינה. האם זו היתה הסיבה לבחירה, ומה אפשר ללמוד מההצעות האחרות שהוגשו לתחרות?

נעמה ריבה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נעמה ריבה

השבוע הוכרז כי האדריכלים נוי לזרוביץ, אריאל בלונדר, בניה בואר, והמדענים ד"ר עידו בצלת וד"ר יעל אילת ון־אסן ייצגו את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה שתיפתח במאי 2016. הצעתם "א־אוהל ב־ביולוגיה", שעוסקת בחיבור בין אדריכלות לסביבה וביולוגיה, גברה על 27 הצעות, כאשר בשלב הסופי היא התמודדה מול שתי הצעות נוספות. עיון בחלק מההצעות שנטלו חלק בשלב א' ובהצעות הנוספות שהעפילו לשלב הגמר, מעלה את השאלות מה מטריד אדריכלים ואלו בעיות תכנוניות בישראל טעונות דיון מקיף.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ