אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

איך זה קרה לנו. אם לא די במסכת ההתעללויות בעצים מיד אדם, כי אז נחתה כאילו משום מקום חדקונית הדקל האדומה, רוצחת סדרתית של עצי דקל. נזקה גורף, בלתי הפיך, פתאומי לכאורה. מאחורי כל דקל חי מסתתרת המגפה. היום הוא עוד נראה בריא ורענן, מחר כפותיו מאפירות ונשמטות, ומחרתיים הוא כבר גזע חלול ואפור. דינו נחרץ. האם זהו כוח עליון, סקנדל או מחדל, אוזלת יד, אדישות, אטימות, עוד מראה המשקפת את מצב האומה? במצב העניינים כיום כל תשובה נכונה. כל דקל מת מחסיר פעימה בלב. הגזעים המתים שנותרו משדרת גן המושבה המפוארת בראשון לציון עוצרים את הנשימה. המראה מצמית. כמו תפאורה לסרט אסונות על קץ עידן הצומח.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ