ישראלים, לִמדו מהבריטים: ככה בונים דיור ציבורי

האדריכל ניב בראון, שזכה בשבוע שעבר לעיטור כבוד, הציע אלטרנטיבה למודל שרווח בבריטניה בשנות ה–50, ותכנן ברובע קמדן שיכון ייחודי שהפך לאחד מסמליה של מדינת הרווחה הבריטית, האדריכלות הברוטליסטית ותכנון הומניסטי

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

עבודות התשתית שהתנהלו לפני כמה שבועות באבּי רוד בלונדון לא מנעו מעשרות מעריצי הביטלס להתגודד מול בית מספר שלוש, שבו שוכנים אולפני "אבי רוד" המיתולוגיים, כמדי יום זה ארבעה עשורים. ספק אם מי מביניהם עשה את הצעד הנוסף, מרחק כמה דקות הליכה, עד "אלכסנדרה רוד אסטייט" — שם נסיכותי לשיכון ציבורי שתוכנן ונבנה בסוף שנות ה–60 ותחילת שנות ה–70, במקביל לימי הזוהר של האולפנים. נוכחותו האדריכלית הדרמטית, המרהיבה־מצמיתה, והמסר החברתי שמגולם בו, הפכו את המתחם לאחד מסמליה של מדינת הרווחה הבריטית, של האדריכלות הברוטליסטית והאפשרות לתכנון הומניסטי של קורת גג ראויה להמונים. לנון ושות' אמנם לא התגוררו במתחם, אבל נדמה שמשהו מרוחם מנשב בין בנייני הבטון החשוף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ