אקדמיית פולונסקי בירושלים: סוף סוף בניין עם תחושת התעלות

אקדמיית פולונסקי במכון ון ליר היא דוגמה נדירה למפגש מיטבי בין בניין לסביבתו. אבל היופי שלה נגלה בעיקר ברגעים הקטנים והלא צפויים שהאדריכלים טמנו בה

דן הנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דן הנדל

לעתים נדירות הסביבה הבנויה בישראל מספקת אפשרות ליהנות ממנה באמת. הרי אדריכלות טובה גם היא לא תמיד מספיקה ומבנה מתוכנן לעילא עשוי להתרסק חזיתית בקונטקסט המבורדק המאפיין את המקום שאנחנו חיים בו: גם אם מישהו הצליח נגד כל הסיכויים לבנות את הקירות שלו ישר, הם יפגשו עקמומיות רבה כל כך בסביבתם, שכבר לא יהיה ברור אם הם בכלל ישרים. אבל יש יוצאים מן הכלל, כמו המבנה של אקדמיית פולונסקי במכון ון ליר בתכנון חיוטין אדריכלים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ