בניין הנהלת הרכבת היה יכול להיות נהדר. אבל הוא לא

בניין הנהלת הרכבת בלוד מעוצב כצומת פסי רכבת, אך מצליח להתגבר על הקונספט הפופוליסטי הזה. חבל שבפנים לא הושקעה מספיק מחשבה בפרטים

דן הנדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן הנדל

באופן עקרוני, אני לא חסיד של בניינים שמעוצבים כדי להצהיר באופן סמלי מה הם. מדובר בתת־סוגה של אדריכלות פופוליסטית שפרחה מחדש החל באמצע המאה שעברה: מבני בנקים שעוצבו כקופות רושמות ענקיות (פיליפ ג'ונסון בדנבר), הבניין של חברת הסלים לונגברגר באוהיו שעוצב כסל קלוע בן שבע קומות (NBBJ בפרייזיסברג), וכך גם אינספור מבנים בצורת פילים, אוהלים אינדיאניים או בקבוקי קטשופ המאכלסים את צדי־הדרכים האמריקאיים, שהידוע בהם הוא בניין "הברווז הגדול" בלונג איילנד שהפך בכתיבתם השנונה של האדריכלים דניז סקוט בראון ורוברט ונטורי לארכיטיפ של מבנים מהסוג הזה. כך שכאשר נודע לי שבניין ההנהלה של רכבת ישראל בלוד, בתכנון פלג אדריכלים, מעוצב כצומת של פסי רכבת, הגעתי עם חשד מסוים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ