למה התחפשו האדריכלים בנשף המיתולוגי בניו יורק

ההבדל בין נשף התחפושות בניו יורק ב–1931, שבו עטו על עצמם אדריכלים את יצירותיהם עם תחילת עידן גורדי השחקים, ובין הנשף השנה בשיקגו, ממחיש את הפער בין הקלאסה היצירתית־ממושמעת של אז לבנייה הכאוטית היום

אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

מבין שלל אמצעי הביטוי של האדריכלות, תחפושות אדריכליות ברוח הזמן — או ליתר דיוק, אדריכלים המתחפשים לבניינים שהם עצמם תיכננו — הן ללא ספק האמצעי הפחות שגרתי, היותר משעשע והלא לגמרי בלתי קביל בענף שממילא נשען למחייתו על דימויים, דגמים ואופנות חולפות. נשף תחפושות אדריכליות הוא ללא ספק אירוע־על בז'אנר. הנשף המוכר והמדובר ביותר במשך שנות דור התקיים בינואר 1931 במלון אסטור בניו יורק. הנשף האחרון ככל ידוע, שחשיבותו טרם נחקקה בדפי ההסטוריה, התקיים בסוף החודש החולף במגדל אקווה בשיקגו. בין שני האירועים, התחפושות, הבניינים והדמויות הפועלות משתרעות שנות דור של התרחשויות הרות גורל בענף ומעבר לו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ