האדריכלית שעושה בית ספר לכוכבי העל

סניף תנועת "המכבי הצעיר" בחדרה מזכיר עד כמה הפשטות הפונקציונלית היתה מרכזית בארכיטקטורה הציונית, ועד כמה היא חסרה כאן כיום

דן הנדל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן הנדל

קל לשכוח, אבל אחת המסורות החשובות של אדריכלות ישראלית היא תכליתיות לא מתייפייפת. לפני שחברת השפע התנגשה חזיתית במדינת ישראל, בניינים שמשרתים את מטרתם בצורה הטובה ביותר ועושים זאת בתקציבים הגיוניים היו הבון טון. אביה השמשוני, מי שהיה דיקן הפקולטה לאדריכלות בטכניון וככל הנראה כתב את ההיסטוריה הראשונה של האדריכלות המקומית בשנות השישים, הגדיר זאת כך: "במסורת האדריכלות הארץ־ישראלית חסר כמעט לגמרי יסוד היצירה הספונטנית, שכן היא נתבססה על גישה רציונלית לתכנון… הגישה הפונקציונלית והשאיפה לארגון כולל שולבו על ידי האדריכל הישראלי בתנאים המקומיים... באדריכלות הארץ־ישראלית משתקפת הענייניות והעדר היומרות של אותם הימים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ