מבנה יד לבנים שמוכיח שהנצחה לא חייבת להיות פומפוזית

הבניין של יד לבנים בנשר שואב מההיסטוריה של המקום ומציע אלטרנטיבה צנועה לאתרי זיכרון מרכזיים. חבל שהגימור פוגם ברושם החיובי

דן הנדל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן הנדל

בגשם השוטף, גבעת נשר נדמתה לשווייץ. טוב, אולי לא שווייץ, אבל מצפה בגליל העליון. הערפילים שעלו מן העצים של יערות הכרמל הסתירו את שכונות העיר האחרות, והבתים הקטנים בשכונה התגודדו זה לצד זה ברחובות ריקים מאדם. בתוך הפסטורליה הרגעית הזאת שוכן מבנה יד לבנים של נשר בתכנון SO Architecture - שחר לולב ועודד רוזנקיאר. מדובר במבנה קצת משונה: קובייה אפורה ועליה אנדרטה עם תבליט הירואי בסגנון ריאליזם סוציאליסטי, שמצדו הימני מזדקר נפח אלכסוני שמרחף באוויר. הקולאז' המרחבי הזה הוא תוצר של ההיסטוריה של המקום: הקובייה היתה עמדת שמירה מבטון שהקימו על פי הסיפור הפועלים היהודים של מפעל "נשר" בתקופת המרד הערבי כדי להגן על אזור המגורים שלהם בתחתית הגבעה. לאחר מלחמת העצמאות הפכה הקובייה לאתר הנצחה צנוע לנופלים תושבי נשר, ונוספה האנדרטה עם התבליט שעוצב בידי האמן ההונגרי מיכאל קארה, שגם צייר בתוך המבנה ציור רווי הקרבה וניצחון ובמרכזו סמל המדינה. שישים שנה אחר כך, נשר כבר הוכרזה כעיר, והאדריכלים נקראו להוסיף שטח למבנה הזעיר כדי לשדרגו לבית יד לבנים, שזכאי לתרומות ולתקציבי משרד הביטחון. הם איחדו את המבנים הקיימים ואת החלק החדש באמצעות צבע אפור כהה והתוספת שלהם משמשת כאודיטוריום קטן לפעילויות המקום.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ