האם נמצא המפתח לתעלומת אדריכל-העל אברהם יסקי?

משיכוני עולים ומבני ציבור דרך שכונת גילה בירושלים ועד למגדלי יוקרה במרכזי עסקים – דרכו של האדריכל רב־ההשפעה אברהם יסקי, הנפרשת בתערוכה חדשה במוזיאון תל אביב — משרטטת את המסלול שעברה מדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בתים טוריים למדעני הכור בדימונה שתיכנן יסקי במסגרת השיכון לדוגמה בבאר שבע, 1969
בתים טוריים למדעני הכור בדימונה שתיכנן יסקי במסגרת השיכון לדוגמה בבאר שבע, 1969צילום: אברהם יסקי
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב

"במו ידי הייתי מכוון את הדחפורים אל כיכר מלכי ישראל. זו היתה אחת העבודות הראשונות שלי, יחד עם פובזנר (האדריכל שמעון פובזנר; נ"א), בראשית שנות ה-50, חודשיים אחרי שגמרתי את הטכניון" – כך סיפר האדריכל המנוח אברהם יסקי בראיון שערך עמו יהודה קורן בעיתון "העיר" בשנת 1991. "האזור היה בלתי מיושב, בניין העירייה עוד לא היה קיים... עשר שנים שכבה התוכנית במגירות של מחלקת ההנדסה של העירייה, וכבר ב-1962, כשהתחילו הדיונים על הכיכר, היא לא מצאה חן בעיני. הכיכר המרוצפת נראתה בעיני פשיסטית, מגרש מסדרים שעומד שומם רוב ימות השנה, ולא כיכר שוקקת חיים המהנה את תושבי העיר בשעות היום והערב. הכנו שינויים בתוכנית, משטח עילי שיתחבר עם שדרות ח"ן ומשטח תחתון, גן, בתי קפה קטנים מתחת למפלס העליון, רחבות ריקודים וכו'".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ