כך נהפכו האוניברסיטאות בארץ לקקופוניה של מתכת וזכוכית - אדריכלות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך נהפכו האוניברסיטאות בארץ לקקופוניה של מתכת וזכוכית

לכתבה
חזית בניין מדעי המוח בגבעת רם. 58 מיליון דולר שהושגו מתרומותאוליבייה פיטוסי

בשנים האחרונות קמו בקמפוסים בישראל בניינים גרנדיוזיים, המפארים את התורמים שביקשו להנציח את שמם. במקרים רבים התוצאה היא בלגן אדריכלי יקר במוסדות השקועים בחובות גדולים, ומעט מדי דשא בין יותר מדי מבנים

תגובות

בשבוע שעבר, בזמן שדווח כי הציבור ישלם לפחות 700 מיליון שקלים למען הצלת האוניברסיטה העברית, ביקרתי בבניין מדעי המוח על שם סוזן וצ'רלס גודמן, המצוי בשלבי בנייה סופיים בקמפוס גבעת רם. הגודמנים תרמו 30 מיליון דולר מתוך 58 המיליון שעלה הבניין. התרומות להקמתו הן יעודיות ולא ניתן להעבירן למטרות אחרות, אך אי אפשר להתעלם מהתוצר: מבנה גרנדיוזי שמפאר את שם התורם, המוקם במקום שסובל מבעיות תקציביות. כסף לכיסוי גירעונות ולסגל הזוטר אין. למבני פאר יש. בפער הפנים־אוניברסיטאי הזה משתקף גם פער רחב יותר, בין מבני האוניברסיטאות בכלל לבין השכונות סביבם. המטרות האדריכליות שעמדו מאחורי הקמת הקמפוסים בישראל היו...

הרשמה לניוזלטר

הירשמו כעת והטורים מאת מיטב כותבי הארץ ימתינו לכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות