לולא העסקנות הישראלית, זה היה יכול להיות האיצטדיון הלאומי החדש של ישראל

הקמת מבני ציבור בישראל היא עסק לא פשוט. במדינה שופעת ביורוקרטיה ועסקנות, ההליך המורכב והיקר מייצר לא אחת הליכים מסורבלים שבהם מעורבים משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, חברות יזמיות וקבלניות, פילנתרופים וספקים. לפעמים הסיאוב המערכתי מסתיים בבזבוז משווע של זמן, כסף ואנרגיה — בלי שתונח אבן אחת על הקרקע. דוגמה להתנהלות כזו היא היוזמה להקמת איצטדיון לאומי חדש ברמת גן. רק עתה, לאחר שש שנים, מתאפשר ל"הארץ" לפרסם לראשונה את ההצעות שהוגשו לתחרות סגורה שניהלה עיריית רמת גן ב–2012–2013 לתכנון המתקן שהיה אמור לתפוס את מקומו של איצטדיון רמת גן הוותיק, שחדל לארח משחקי כדורגל של הנבחרת ומופעים ב–2014.