לולא העסקנות הישראלית, זה היה יכול להיות האיצטדיון הלאומי החדש של ישראל
לפני שש שנים יצאה לדרך תחרות לתכנון האיצטדיון הלאומי החדש ברמת גן, שעלות הקמתו כמיליארד שקלים. גניזת הפרויקט העלתה טענות חמורות למינהל בלתי תקין. "מדובר בתרבות פרימיטיבית", טוענים האדריכלים הזרים — שטרם קיבלו שכר על עבודתם

הקמת מבני ציבור בישראל היא עסק לא פשוט. במדינה שופעת ביורוקרטיה ועסקנות, ההליך המורכב והיקר מייצר לא אחת הליכים מסורבלים שבהם מעורבים משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, חברות יזמיות וקבלניות, פילנתרופים וספקים. לפעמים הסיאוב המערכתי מסתיים בבזבוז משווע של זמן, כסף ואנרגיה — בלי שתונח אבן אחת על הקרקע. דוגמה להתנהלות כזו היא היוזמה להקמת איצטדיון לאומי חדש ברמת גן. רק עתה, לאחר שש שנים, מתאפשר ל"הארץ" לפרסם לראשונה את ההצעות שהוגשו לתחרות סגורה שניהלה עיריית רמת גן ב–2012–2013 לתכנון המתקן שהיה אמור לתפוס את מקומו של איצטדיון רמת גן הוותיק, שחדל לארח משחקי כדורגל של הנבחרת ומופעים ב–2014.