100 שנות באוהאוס: מסע בין הבניינים ששמו את ישראל בקדמה העולמית

במשך כשני עשורים במאה הקודמת היתה ישראל בחזית האדריכלות העולמית ונהפכה למרכז הסגנון הבינלאומי, המכונה כאן, משום מה, "באוהאוס". האובססיה המקומית לא היתה בלעדית לתל אביב והצליחה להדביק אפילו את האפנדי מבית דג'ן. סיבוב בין בניינים בעשר ערים נעמה ריבה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית גינטל בשדרות הילד 24 ברמת גן. בעיר מכינים תוכנית שימור
בית גינטל בשדרות הילד 24 ברמת גן. בעיר מכינים תוכנית שימור צילום: אלבום משפחת דופלט/ טראו

נהוג לכנות "באוהאוס" את הסגנון שמיתג את האדריכלות הוותיקה בתל אביב, אבל למעשה מדובר בסגנון הבינלאומי, שהוא רחב יותר וצמח במקביל בכמה מדינות, לא רק בגרמניה — המציינת השנה מאה לבית הספר "באוהאוס". כמה מבוגרי אותו בית ספר, שהוקם ב–1919 על ידי ולטר גרופיוס בווימאר ובהמשך נדד לדסאו ולברלין, עד שנסגר ב–1933 עם עליית הנאצים — עלו לארץ ישראל והפיצו בה את הבשורה האדריכלית החדשה. אבל הגישה התפתחה ברחבי אירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה גם דרך סגנונות אמנותיים כמו הקונסטרוקטיביזם הרוסי וה"דה סטיל" ההולנדי, שיצרו שפה מינימליסטית חדשה אשר נלמדה ברחבי היבשת. אריך מנדלסון וריכרד קאופמן, מבכירי האדריכלים היהודים שפעלו בישראל בסגנון הבינלאומי, למדו למשל בבית הספר הטכני במינכן עוד לפני שהבאוהאוס הוקם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ