שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לגור במשכן מפואר של נוסטלגיה לאומית ופרטית

מעצב הרהיטים דודו כדיר חי מוקף בציורים, פסלים, כרזות, אריחים ומנורות, היכל ישראליאנה יפהפה של געגועים. בין טבילה במקווה האקולוגי הראשון בעולם (כנראה) לשיפוץ ידיים של ישו, הוא מספר איך שוזרים יחדיו לימודי קבלה ומלאכת עיצוב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דודו כדיר בביתו
דודו כדיר בביתו. אין בישראל מודעות לחשיבות השמירה על חפצים צילום: תומר אפלבאום
 אבשלום חלוץ
אבשלום חלוץ

מעצב הרהיטים דודו כדיר החל בשנים האחרונות לאסוף זרועות. לצד עשרות האובייקטים שבארון הוויטרינה הגדול העומד במבואת ביתו בעין ורד שבשרון — בהם חפיסת אטבי כביסה ישנה מתוצרת "הדק", כרטיס נסיעה חודשי של חברת "המעביר" מ–1935 שהיה שייך לסבו ואמומים במידות שונות — מונחות כעת גם זרועות בגדלים ומחומרים שונים.

"אלה ידי ישו", הוא מסביר בעודו אוחז בשתיים מהן שהוציא מהארון, עשויות עץ, שכפות ידיהם קפוצות. "הם נעשו בתקציב נמוך. הם בנו רק את הידיים והרגליים והניחו מעל גלימה. אפשר לראות את החור של מסמר הצליבה". לאחר מכן הוא מוציא עוד כמה זרועות ישו ויד תותבת משומשת מראשית המאה שעברה, עשויה עץ ועור, שנעשתה בה עבודת גילוף יסודית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ