בית הכנסת בפתח תקוה שנבנה ב-3,000 רובל ואורכו כ"ד מעטטער

אחרי שנות הזנחה הסתיים לאחרונה שיפוץ של שלושה בתי כנסת במושבות הראשונות — פתח תקוה, רחובות ונס ציונה. האם זה טיפול נקודתי או התחלה של מבט חדש על שימור מרחב היסטורי, ולמה בחו"ל מבני הדת העתיקים הם במצב הרבה יותר טוב?

נעמה ריבה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בית הכנסת המשוקם בפתח תקוה בלב סביבתו המוזנחת. "זו המושבה שהכי פחות מתייחסת לגרעין שלה, אין שום התייחסות סביבתית"
נעמה ריבה

בתצלום אוויר של פתח תקוה משנת 1958, אם־המושבות נראית חיננית. מאוכלסת בבתים חד־קומתיים עם גגות רעפים, מבני סגנון בינלאומי (באוהאוס), עצים, שדרות והרבה אוויר. במרכז התצלום ניצב בגאון בית הכנסת הגדול, שנבנה בשנות ה–90 של המאה ה–19, כעשור לאחר לאחר הקמת המושבה. לא הרבה נשאר היום מאותה מושבה מצודדת, וההליכה ברחובות ההיסטוריים — כמו רוטשילד, מונטיפיורי וחובבי ציון — דורשת התבוננות במשקפי רנטגן שיעזרו לקלף את שכבות הבלגן והפיח שהצטברו על הרחובות הוותיקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ