"ירושלים, נימפומנית זקנה המנערת מעליה בפיהוק מאהב אחר מאהב"

עמוס עוז קיבל בטבעיות הרס מבנים היסטוריים בירושלים לאחר שהעיר "סחטה אותם עד כלות" — למשל בית ספר תחכמוני שבו למד ומחלבת תנובה. האדריכל דוד קרויאנקר עוקב בספרו החדש אחר הבתים שעליהם סיפר עוז נוכח התחרדות העיר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שרטוט בניין המשרדים הגבוה במקום שבו עמדו בעבר קולנוע רקס וקולנוע סטודיו בירושלים
רחוב עמוס 19. בית דירות אופייני לשנות ה-30, שרבים כמותו נבנו בשכונת כרם אברהם. שתי הקומות העליונות נוספו מאוחר יותר. רישום: רחל צאירי ואלישבע גלפרין על פי תצלומים של דוד קרויאנקר / כתר
נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה
נעמה ריבה

"לפעמים הייתי הולך עם חברים לחצר־הפריקה של תנובה, לראות אותם באים מעבר להרי חושך באוטו משא עמוס תוצרת חקלאית, 'לובשי חול וחגור וכבדי נעליים', והייתי מסתובב סביבם לשאוף את ריח החציר, להשתכר מניחוחות של מרחקים". כך מתאר עמוס עוז את מחלבת תנובה ברחוב יחזקאל בשכונת גאולה בירושלים, בספרו "סיפור על אהבה וחושך". המחלבה, כמו רבים מהמבנים שעליהם כתב עוז בספר, אינה קיימת עוד. היא פעלה משנת 1935 במבנה של שלוש קומות שמעליו התנשא מגדל מים גבוה. המחלבה נסגרה ב–1964 ובשלהי המאה ה–20 נהרס הבניין שבו שכנה ובמקומו נבנה בית דירות לחרדים. האדריכל דוד קרויאנקר כתב עליה בספרו החדש, "ירושלים של עמוס עוז", שמתמקד באתרים ובמבנים שעליהם כתב עוז בספרו זה ובאחרים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ