בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דגל אדום בעיר לבנה

בית הוועד הפועל בתל אביב אמנם מוכרז לשימור, אך ההסתדרות מקדמת עתה תוכנית מעוררת מחלוקת לבנייה נוספת במתחם

4תגובות

ב-1 ביולי 1953 נחנך ברחוב ארלוזורוב בתל אביב בית "הוועד הפועל" - מרכז העצבים וההנהלה של ההסתדרות ואייקון אדריכלי מודרניסטי, שכוחו וחשיבותו מהדהדים עד היום.

המשכן, שתוכנן על ידי חבר אדריכלים נרחב בראשותו של דב כרמי, נועד לכנס את מוסדות ההסתדרות שהיו מפוזרים ברחבי העיר ולשפר את איכות עבודתם ויעילותה. הנהגת ההסתדרות ראתה בהקמתו סמל חשוב לכוחה של תנועת הפועלים האדומה, שמנתה אז 600 אלף חברים והשקיעה משאבים גדולים במיוחד בתכנון ובבנייה.

בטקס החנוכה השתתפו כל ראשי המדינה - הנשיא, ראש הממשלה, השרים, יושב ראש הכנסת ונציגים מכובדים אחרים. מחמת מצוקת המקום הכניסה לישיבת הפתיחה היתה למוזמנים בלבד, "ללא בני לוויה", כפי שהתריע מראש כתב בעיתון "דבר".

"בסביבה דלילה באופן יחסי הוקם הבית אך כעורק מרכזי בחיי ההסתדרות עתיד הוא להזרים חיים למקום", נכתב עוד בכתבה החגיגית שהתפרסמה כמה ימים לפני טקס החנוכה. "מוסדות שונים יקימו כאן את בתיהם. עובדים רבים יבקשו להעתיק דירותיהם לקרבת מקום... העברת המשרדים מרחוב אלנבי לרחוב ארלוזורוב תשמש, קרוב לוודאי, מפנה בעיצוב פני העיר".

לבית הוועד הפועל אכן היה חלק חשוב בעיצוב פניהם של תל אביב בכלל ושל רחוב ארלוזורוב בפרט, שנהפך לאחד הצירים החשובים בעיר. לאורכו נבנו מוסדות סמוכים להסתדרות, כמו הנהלת קופת חולים כללית, המכון לחקר תנועת העבודה, בית הסתדרות המורים ועוד. זהו מבצר אדום בעל נוכחות אדריכלית ומרחבית יוצאת דופן בלבה של העיר הבורגנית הלבנה.

אביעד בר-נס

"חיסכון ונוי כאחד"

למרות חשיבותו של מתחם הוועד הפועל, שמוכרז על ידי העירייה לשימור במגבלות מחמירות, ההסתדרות מקדמת בימים אלה תוכנית חדשה ומעוררת מחלוקת לתוספת זכויות בנייה במקום.

המתחם משתרע על 20 דונמים ומכיל ארבעה בניינים: בית הוועד הפועל הנישא לגובה של שמונה קומות ועוד שלושה בניינים מלבניים שמוצבים בינו לבין הרחוב ומאכלסים משרדים של גופים אחרים שמסונפים לארגון.

בניגוד למיקומו המבודד בשנות ה-50, כיום שוכן הועד הפועל בלבו של אזור הביקוש של צפון תל אביב. מצדו האחד מתוכנן לקום מתחם סומייל - מגדלי מגורים יוקרתיים שבהם 1,000 יחידות דיור, מצדו השני נמצאים עוד שני מגדלים - האחד בבנייה והאחר בשלבים מתקדמים של תכנון.

את בדיקת הייתכנות של תוכנית ההרחבה מוביל האדריכל אמנון שוורץ (משרד אמאב אדריכלים). לפי שעה התוכנית מתייחסת לשלושת הבניינים הקדמיים במתחם הפונים לרחוב ארלוזורוב.

אביעד בר-נס

"זה מתחם גדול מאוד בלב העיר, וההסתדרות, כמו כל בעל קרקע אחר, מעוניינת להשביח אותו ולבחון אם אפשר לקבל זכויות נוספות", אומר שוורץ. בין האפשרויות שנבחנות: השמשת קומת הקרקע למסחר, הקמת חניון מתחת למדשאה הגדולה או תוספת של יחידות מגורים. קשה לדמיין כיצד יגיבו בנייני הבטון המונומנטליים לתוספות עדכניות או לשינויים פנימיים.

מתחם הוועד הפועל הוא אחד האייקונים הבולטים של האדריכלות המודרנית בארץ, מעין אב-טיפוס לפרויקטים מאוחרים יותר של ההסתדרות. ההשראה הישירה לתכנונו היתה בניין משרד החינוך והבריאות הברזילאי בריו דה ז'ניירו, שתיכנן צוות אדריכלים בראשותם של אוסקר נימאייר ולוסיו קוסטה בראשית שנות ה-40. בדומה לבניין הברזילאי, בחר חבר האדריכלים הישראלי לצקת את הבניינים במקום מבטון חשוף ולהרכיב את החזיתות משוברי שמש מבטון ("בריסוליי"), ששוכפלו לאחר מכן בעשרות בניינים והיו למוטיב מרכזי בעיצוב של בנייני ציבור בארץ.

בקדמת המתחם תוכננה מדשאה רחבה שמעניקה לעוברים ושבים פנורמה מונומנטלית כלפי הבניינים. תקופה ארוכה שימשה המדשאה מוקד לכינוסים ואירועים שונים של ההסתדרות ובראשם חגיגות אחד במאי.

בכתבה שפירסם "דבר", שופרה של תנועת הפועלים, ב-22 במאי 1953 דווח על האיכות האדריכלית של הבניינים: "חיסכון ונוי כאחד הושגו בציפוי כל החזית ועורף הבית בפריקסטים. אלה לוחות בטון מוכנים, המקיפים בדמות ארון את החלונות שלכל אורך הקירות. הם משמשים מגינים בפני השמש ובאים במקום התריסים והטיח כאחד. הקירות, אף שאין בהם אפילו תריס אחד ואינם מטויחים, נאים ועושים רושים ארכיטקטוני מיוחד".

לדברי שוורץ, ההסתדרות מודעת היטב לחשיבות שבשימור המתחם ומנסה לבחון אם ניתן בכלל להוסיף בינוי במקום. הוא מבהיר כי אין בכוונתה להפריט אותו וכי היא מתכוונת להמשיך לפעול במקום. "אני חושב שגם במקרים של שימור במגבלות מחמירות צריכה העירייה להפעיל שיקול דעת. אני חושב שבמצב הקיים הפרויקט לא תורם לרחוב ארלוזורוב, זאת חזית עצומה שכל מה שיש בה זה גדר ופשפש קטן לכניסה. זה מתחם גדול מאוד שדורש תוכנית שיפוץ והתחדשות, אחרת הוא נידון להירקב", מוסיף שוורץ. "השימור שלו יעלה הון ואני מקווה שהעירייה תבין זאת ותלך לקראתנו".

תקדים היכל התרבות

המהלך שמובילה ההסתדרות אינו משולל בסיס כלכלי ואדריכלי. שיפוץ מקיף של בנייני המתחם עשוי לעלות הון ובדומה לבעלי בניינים אחרים לשימור בתל אביב היא מבקשת לקבל תמורה כלשהי בעד ההכרזה לשימור. מדוע לבעלי בניינים בשדרות רוטשילד מגיעות זכויות בנייה ולהסתדרות לא?

כמו תמיד, השאלה היא האיזון העתיד שבין שימור לבין פיתוח. בשנים האחרונות הוכיחה ההסתדרות כי אין לה שום סנטימנטים לבנייני מועצות פועלים או אולמות תרבות: רבים מאלה שהיו ברשותה נמכרו ליזמים ונהרסו. הוועד הפועל הוא מכלול נדיר באיכותו של אדריכלות ונוף, וכל פגיעה בו, קטנה ככל שתהיה, עשויה לפגוע בזהותו הייחודית.

"אותי מטריד במיוחד אפקט הדומינו, משום שעיריית תל אביב כבר הראתה בעבר שהיא לא מכבדת את השימור שהיא עצמה יזמה", אומרת תמר טוכלר, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים. "כמו שהעירייה נתנה יד לשיפוץ של היכל התרבות היא עשויה עכשיו לתת יד לדברים נוספים. אני חושבת שצריך להתנהל דיון ציבורי מסביב למתחם הוועד הפועל כדי להבין אם יש מה לקדם בכלל תוכנית במקום. צריכים לשמוע את הציבור, צריכים לשמוע קשת של דעות".

בעיריית תל אביב אישרו כי ההסתדרות אכן פנתה אליה ואף קיימה שתי פגישות בנושא. "אכן היתה פנייה כזו למינהל ההנדסה, אך היא נענתה בשלילה שכן המבנה נמצא בתוכנית השימור". בתגובת העירייה גם נרמז על כוונות אפשריות של ההסתדרות להקים במתחם בניינים נוספים ואולי אף מגדלי מגורים בדומה למתחמים הסמוכים. "כשדנה הוועדה המקומית בתוכנית המתאר, נקבע כי לא יקודמו מגדלים חדשים ברובע 4 - האזור שמצוי מזרחית לאבן גבירול".

מההסתדרות נמסר בתגובה: "חברת העובדים כחברה עסקית בוחנת מדי יום אפשרויות שונות להשביח את נכסי ההסתדרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו