בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות: לשמר או לא לשמר? זאת השאלה

בניין המשרדים המרשים שתיכנן האדריכל ראובן רודולף טרוסטלר בעבור חברת סולל בונה בירושלים עומד עזוב במרכז העיר

10תגובות

בניין המשרדים הנטוש של חברת סולל בונה במרכז ירושלים מהווה תמונת ראי לתהליך ההפרטה המתמשך של ההסתדרות ולהיבלעות של מה שהיה פעם קונצרן הבנייה הגדול בישראל אל תוך חברה פרטית.

הבניין המהודר, הניצב בפינת הרחובות קינג ג'ורג' ואבידע, עומד נטוש מזה כ-20 שנה, לאחר שהנהלת החברה מכרה אותו ליזמים פרטיים. במשך השנים מצבו הלך והידרדר והמגרש שסביבו הוסב לחניון מאולתר. אך למרות ההזנחה, כתובות הגרפיטי והחלונות המנופצים, דמותו נותרה מרשימה בדיוק כפי שהייתה בעת חנוכתו בשנת 1957. עם זאת עתידו רחוק מלהיות מובטח - הבניין עלול להיהרס או לעבור שינויים מפליגים במסגרת תוכנית בינוי חדשה של מגורים ומלונאות שמקדמים בעלי הקרקע.

את בניין סולל בונה תיכנן האדריכל ראובן רודולף טרוסטלר (1908-1999), בן למשפחת רפדים וינאית שעלה לארץ ב-1938. הוא התמקם עם משפחתו בירושלים והועסק במחלקה לעבודות ציבוריות של המנדט הבריטי. בתחילת שנות ה-50 הוא הקים משרד עצמאי בשם "המהנדס" שהיה למעשה קואפרטיב של אקדמאים "לתכנון והנדסה אדריכליים".

במקביל, הוא ואשתו קורינה, רופאת ילדים, נהפכו לדמויות מוכרות במיליה החברתי של שכונת רחביה. הם רקמו קשרים קרובים עם אמנים, תעשיינים ובעלי מקצועות חופשיים. טרוסטלר קיבל לידיו פרויקטים גדולים כמו תכנון בית החרושת לתרופות רפא, תכנון מפעל הפרוות שרף בתלפיות ואת תכנון המלטשה ליהלומים ברוממה, המשמשת כיום כבניין רשות השידור.

סולל בונה, שהיתה אז באחד מרגעי השיא של פעילותה ותדמיתה הציבורית, ביקשה ממנו לתכנן בניין משרדים שישמש כמטה לפעילות באזור ירושלים. המגרש הנבחר ניצב בין רחוב המלך ג'ורג' לבין גן העצמאות והיה חלק משורה של בנייני ציבור וממסד בעלי חשיבות לאומית, כמו בניין המוסדות הלאומיים ובית הכנסת ישורון.

אביעד בר-נס

בית סולל בונה מתנשא לגובה של שש קומות וכדי לשוות לו הדר ממלכתי הציב טרוסטלר גגון בטון רחב אך דקיק בצורת מניפה בחזית הראשית. מעליו הוא מיקם מרפסת יצוגית הפונה אל הרחוב ושתי שורות של צוהרים קטנים שממסגרים אותה מלמטה ומלמעלה. את התחכום העיצובי אפשר לזהות בפרטים המדוקדקים ובבחירת החומרים - טרוסטלר השתמש בארבעה סוגים שונים של חיפוי אבן בעבור החזיתות: אבן גסה לקומת המסד, אבן נסורה לפסים שמקיפים את החלונות, אבן אפורה לפסים האופקיים שיוצרים חלוקה בין הקומות ואבן מחוספסת לקומות עצמן.

בהתאם לכך גם הלובי של הבניין עוצב בקפידה. ארבעת העמודים הניצבים בכניסה נראים כגרסה מקומית מופשטת של מקדש יווני, וחלל קבלה ספון עץ בן שני מפלסים יצר בוודאי רושם רב בקרב המבקרים. ולמרות זאת, כלפי חוץ הבניין לא איבד את הצניעות שלו. כיום ניתן לסמן אותו כאחד הבניינים הבולטים של האדריכלות המודרניסטית בירושלים.

בירושלים עדיין לא

בשנות ה-60 וה-70 עברה סולל בונה שורה של שינויים מבניים. אחרי שהשלימה את משימתה החברתית-לאומית כזרוע בנייה ביצועית של ההסתדרות - בנתה משקים, כבישים, שיכונים, ישובי חומה ומגדל, ביצורים וגם את גדר הצפון - נהפכה החברה לגוף כלכלי לכל דבר. היא התרחבה לפעילות בחוץ לארץ ואף החזיקה לתקופה קצרה נציגויות בניו יורק ובלונדון. בשנות ה-80 הלך ופחות משקלה הפוליטי והכלכלי בעקבות השינויים במשק הישראלי, וב-1989, כחלק מתוכנית ההבראה שלה, הוקמה חברת "שיכון ובינוי". ב-1996 היא עזבה סופית את חיקה של ההסתדרות ונמכרה לעובדי החברה ולחברת אריסון השקעות. בתהליך ההתפרקות הזה נמכרו רבים מנכסי החברה ובהם המטה בירושלים.

בדומה לבניינים מודרניסטיים רבים אחרים בבירה, בית סולל בונה אינו נמצא ברשימת השימור של העירייה. בעלי הקרקע ביקשו להקים על המגרש בנייין חדש שישלב בין מלונאות למגורים. רק כשהגיעה תוכניתם אל פתחה של הוועדה המחוזית, הם התבקשו במפתיע לשמר את הבניין. התוכנית החדשה למתחם נמצאת בימים אלה בעבודה במשרד ספקטור-עמישר הירושלמי וטרם פורסמה.

אביעד בר-נס

האדריכל דן פיקר, שגיבש את תוכנית המתאר של המתחם (הכולל גם את המגרש של "מלון ארץ ישראל" הסמוך), סבור כי איכויותיו האדריכליות של הבניין מצדיקות בהחלט את שימורו. "הדילמה היא שאם רוצים לצופף את מרכז ירושלים ולבנות לגובה צריך לחשוב טוב את מה צריך לשמר ואת מה לא", הוא אומר. "הבניין ממוקם במרכז המגרש ומשאיר שוליים לא גדולים לבנייה חדשה. בתל אביב יודעים איך לשלב בין ישן לבין חדש, בירושלים עדיין לא".

האדריכל דוד קרויאנקר, היסטוריון של האדריכלות בירושלים, סבור מנגד כי לא מדובר בהפסד גדול. "פעם הייתי נץ טורף בכל הנושא של השימור אבל יכול להיות שעם הגיל גם התפכחתי. במאבקים על שימור בירושלים חלה התרופפות מסוימת. אין בחירה מנומקת של הבניינים וכאשר נאבקים על שימור של כל בניין האמינות של המתנגדים נחלשת מאוד. סולל בונה הוא בהחלט בסימן שאלה בעיני, לאורך השנים מטלות השימור במרכז העיר אף גרמו ללא מעט יזמים לברוח".

בניינים נוספים שתיכנן טרוסטלר בשנות ה-50 וה-60, ששימשו כבתי מלאכה ומבני תעשייה מגוונים, נעלמו עם השנים, במקביל לקמילתם של ענפי היצור הזעירים הללו. בימים אלה מקדמים בעיר אופקים שימור ושימוש מחודש במפעל הטקסטיל אופ-אר, אחד הבניינים הידועים והטובים שתיכנן. ייתכן שגם ירושלים יכולה להרוויח משימוש מחודש בבניין סולל בונה - כבניין משרדים, מלון בוטיק או כאגף של בניין גדול יותר - במקום להחריבו.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי במקום מאושרת תוכנית בניין עיר משנת 1960 שייעדה את השטח למלונאות, והבניין המדובר סומן בה להריסה. "התוכנית המוצעת נידונה בוועדת השימור העירונית, שהחליטה לאשר את בקשת ההריסה. מהנדס העיר קיבל מחברי הוועדה את המנדט לשבת עם האדריכל על מנת לשלב את זיכרון הבניין ואת תיעוד סיפורו לצד אלמנטים פיסיים בפיתוחו, ורק לאחר שיסוכמו הדברים באופן סופי יינתן אישור סופי ממחלקת השימור להמשך התכנון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו