בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסיפור שאנו מספרים לעצמנו

כיצד יגיבו מבקרי מוזיאון תל אביב לתובעניות ולמורכבות של האגף החדש? איך ישתלב המבנה בהיסטוריה של האדריכלות המקומית? ואילו סיפורים יושלכו בגללו למחוזות השכחה? סימפוזיון בינלאומי ינסה לספק תשובות

5תגובות

בשבוע הבא תצטרף תל אביב לשורה של ערים ברחבי העולם שחובקות בניין עכשווי ומעודכן של מוזיאון לאמנות. ההשקעה ההולכת וגוברת באדריכלות של מוסדות תרבותיים היא חלק מתופעה עולמית שהתגבשה לאחר הקמתו של מוזיאון גוגנהיים בעיר בילבאו בספרד בשלהי שנות ה-90. בילבאו נהפכה בתוך זמן מעיירה תעשייתית מנומנמנת למוקד עלייה לרגל לחובבי אמנות ועיצוב וזכתה לרנסנס כלכלי. אדריכל המוזיאון, האמריקאי פרנק גרי, הציב רף חדש לראוותנות אדריכלית ומשך אחריו שובל של ערים שמבקשות לעצמן הכרה דומה.

המוזיאון היה בעבר מוסד מסורתי, שמרני ונוקשה, אבל כיום הוא משמש נקודת ציון עירונית ומגרש משחקים לאדריכלות נועזת. המקרה של האגף החדש של מוזיאון תל אביב, בתכנונו של פרסטון סקוט כהן, אינו יוצא דופן. זה בניין מרשים ומורכב מאוד ואפשר לשער שבתוך זמן קצר ייהפך גם הוא לאיקונה מוכרת.

לרגל חגיגות הפתיחה של האגף החדש, שהחלו אתמול ויימשכו לאורך שבוע, יארח המוזיאון ביום שלישי סימפוזיון בינלאומי, שכותרתו "זווית חדשה". הסימפוזיון מבקש לבחון את תרומתו של הבניין לשיח האדריכלי העכשווי או כדברי ד"ר ערן נוימן, יושב ראש הכנס, "למשמע אותו ביחס למה שמתרחש כיום בעולם".

נוימן, שמשמש ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, סבור כי המוזיאונים נהפכו לקתדרלות של המאה ה-21, או "המונומנטים של התקופה שלנו", כלשונו. באמצעות האגף החדש, כמקרה מייצג של התופעה הזאת, ידונו המשתתפים בסימפוזיון בנושאי מפתח באדריכלות העכשווית: היחסים שבין מורופולוגיה מורכבת לשימושיות, בין מקומיות לגלובליות, בין תרבות תצוגה לאדריכלות מציגה ועוד.

דניאל צ'צ'יק

הכנס מחולק לשלושה מושבים. המושב הראשון, בהנחייתה של האדריכלית כרמלה יעקובי וולק, יתמקד בתרומה של המוזיאון לשיח האדריכלי. "עוד טרם שנבנה, זכה הבניין להכרה בינלאומית ולהוקרה על תרומתו הגדולה לקידום האדריכלות בימינו", נטען בתוכנייה המלווה. את הסופרלטיבים האלה קיבל האגף החדש בזכות עיצובו הנועז אך לא פחות מכך - מכיוון שהוא פשוט מצטלם נהדר. שלושת הדוברים במושב - סילביה לאווין, דניאל שרר וג'פרי קיפניס, פרופסורים באוניברסיטאות אמריקאיות מובילות - ינסו לעמוד על הקשר החמקמק שבין עיצוב חדשני למסורת וישוחחו על השפעות הדדיות בין אמנות לאדריכלות.

המושב השני, בהנחייתה של פרופ' אלינוער קומיסר ברזקי, יבחן אם ניתן להתבונן באגף החדש כחלק מההיסטוריה של האדריכלות הישראלית. ישתתפו בו פרופ' אמנון בר אור וד"ר נוימן מאוניברסיטת תל אביב ואלונה נצן-שיפטן מהטכניון.

לדעתו של בר אור, האגף החדש הוא חלק מ"סיפור מפואר" שתל אביב מספרת לעצמה במרוצת המאה האחרונה. "מוזיאון תל אביב לאמנות תופס מקום מיוחד בקאנון התרבותי של העיר - מהמשכן הראשון שלו בביתו של ראש העיר לשעבר מאיר דיזנגוף, דרך ביתן הלנה רובינשטיין שהוקם ב-1957 והמבנה המרכזי שהוקם ב-1971", אומר בר אור. "כל אחד מהבניינים האלה מייצג נאורות ומודרניות, מעין ‘קונסטהאלה' או מקדש לאמנויות. אין ספק שגם המבנה החדש ייהפך בקרוב לדימוי נוסף בשרשרת היוקרתית של סיפורי ההצלחה של העיר תוך הזנחה של סיפורים אחרים, שיושלכו למחוזות השכחה כדי לא להעכיר את השמחה.

"הבניין הזה משתלב היטב בדימוי העכשווי שאנחנו רוצים לאמץ לנו במדינת תל אביב", הוא מוסיף. "השאלה היא אם המבקרים באגף החדש יצליחו לקבל חוויה משמעותית למרות או אולי בזכות הקליפה החדשנית והמפתיעה שלו. זה בניין מאוד תובעני, שהוא יצירה בפני עצמה".

עם זאת, לדעתו של בר אור לא נכון לערום פרשנויות אקדמיות על האגף החדש בנקודת הזמן הנוכחית: "קשה לדבר על בניין בפרספקטיבה כל כך קצרה. עוד לא ראינו את המוצגים מסתדרים בגלריות ואיך הקהל משתמש במעברים. מי שמדבר על הבניין בשלב הזה עושה משהו מאוד שטחי ולא נכון, לטעמי".

גטי אימג'ס

260 שקל לכרטיס?

נראה שבאופן כללי, הסימפוזיון קשור יותר לאווירה החגיגית של פתיחת האגף ופחות בדיון הפוליטי והביקורתי הבוער על תפקידם של מוסדות תרבות ואמנות במאה ה-21. תוכנית הסימפוזיון נעדרת כל רמז למחאה החברתית הרועשת שפקדה את ישראל בקיץ האחרון והולידה את "מחאת האמנים", שמבקרת נמרצות את התנהלות חבר הנאמנים של המוזיאון ואת ועדת האיתור שהוקמה לחיפוש מנכ"ל חדש למוסד.

נוימן אומר בתגובה: "אם ביקורת היא סוג של הרחבה של ידע ודעה, אז הולך להיות הרבה מזה בסימפוזיון. אנחנו רק מתחילים לפתוח את המשמעויות של האגף החדש, הוא צריך קודם להיטמע בתרבות הישראלית ורק אז נוכל להעריך אותו. הסימפוזיון הוא ניסיון ראשון, יבואו עוד אחריו".

בהקשר זה, לא מיותר להזכיר את מחירו של כרטיס הכניסה לאירוע - 260 שקל, סכום גבוה מאוד שאינו עולה בקנה אחד עם הכוונה להנגיש את האגף החדש לציבור הרחב בכלל ולקהילת האדריכלים בפרט (לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב הכניסה חינם). במוזיאון מסבירים כי העלות הגבוהה נובעת מהוצאות הארגון וההזמנה של המשתתפים הזרים וכי חרף החסות שהעניקו כמה גופים לאירוע, הוא ככל הנראה יסתיים בהפסד כספי.

באירועי אדריכלות ועיצוב אחרים שהתקיימו באחרונה בישראל נגבו דמי כניסה דומים, כמו בהרצאה של צמד האדריכלים היפאנים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה במוזיאון העיצוב בחולון, שם היה מחירו של כרטיס 220 שקל. עם זאת, המחיר הגבוה אינו תואם את הצהרת הכוונות של מוזיאון תל אביב להיות מוסד ציבורי פתוח לכל.

המושב השלישי והאחרון בסימפוזיון יתמקד בשאלות של עיצוב דיגיטלי מבוסס מחשב ויבחן על אילו טכנולוגיות קיימות נשען התכנון של האגף החדש ואילו טכנולוגיות או מתודות בנייה חדשות חדשות הוא מפתח. ארבעת הדוברים הם דמויות בולטות בשיח הדיגיטלי ובשדה האדריכלי, ובראשם האדריכל ההולנדי בן ון ברקל (משרד UN Studio). בראיון שהעניק לאחרונה ל"הארץ" (לרגל חנוכת "ביתן אמסטרדם" בניו יורק) הוא דיבר על הדרך שבה הצפיפות והממדים הצנועים של הולנד מעודדים את היצירתיות והחדשנות העיצובית בתחומה. בהרצאה הוא יציג פרויקטים חדשים וישנים של משרדו בהולנד ומחוצה לה.

אחרי ון ברקל ידברו בני הזוג ג'סי רייזר ונאנקו אוממוטו, שהספיקו לזכות בהכרה בינלאומית אף שמרבית עבודתם עד כה היתה בקנה מידה קטן. כיום הם משלימים את בנייתו של גורד שחקים חדשני ומסקרן בדובאי, "o14" שמו, שמעטפת הבטון שלו משמשת גם כשלד הבניין. הדובר האחרון במושב הוא האדריכל אינאקי אבלוס ממדריד שעוסק בהיבטים של תרמודינמיקה באדריכלות. את הסימפוזיון יחתום פרסטון סקוט כהן עצמו בהרצאת מחווה למרדכי עומר, המנכ"ל המנוח של המוזיאון, ובה הוא יציג את יחסי האדריכל-לקוח החמים שהתפתחו ביניהם בשנים האחרונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו