בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ללמוד מתל אביב

לתכנן ערים ולא לתכנן אותן זה כמעט אותו דבר, נטען בכנס של עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל. על עקרונות התכנון האבולוציוני

תגובות

אם לשאלה מהי עיר טובה ישנן תשובות די טובות ודוגמאות לגמרי לא רעות, הרי השאלה איך עושים עיר טובה נותרה עדיין ללא מענה, חרף אינספור הניסיונות. ניסיון נוסף לפתרון החידה על במת הכנס הנוכחי של מרחב הוא זה של הגיאוגרף ד"ר זאב פוזנר, שהכותרת של הרצאתו - "עלייתה ונפילתה של העיר המתוכננת היטב, או כיצד עשויה העיר הישראלית להוות תשתית ידע לתכנון מרחבי בישראל" - אומרת הכל.

פוזנר מציע למתכנני הערים לנטוש את הדגם של תכנון "טכנולוגי" היודע-כל, ולאמץ "תכנון אבולוציוני", המושתת על ידע חלקי, משתנה ודינמי ועל אי-ודאות, אבל אינו מאבד את התמונה הכללית. הוא מזהיר את הדור החדש של מתכננים מלייבא לישראל אמונות מוצקות ועולם מושגים זר למה שהוא מגדיר "המפה המנטלית הישראלית", וקורא "ללמוד מתל אביב".

יכולת ההסתגלות של העירוניות הישראלית למצבים חדשים היא המשאב העיקרי שלה והמפתח לתכנון עתידי על פי תורת המערכות המורכבות, טוען פוזנר. תכנון אבולוציוני רב-מערכתי אינו מבטיח אפס שגיאות בתוצאה, "אבל הוא לפחות ימנע מאיתנו את השגיאות הגסות".

השאלה הקלאסית, שעלתה גם בכנס, אם ערים מתנהגות באופן סטיכי או מאורגן מראש, "היא שאלה שעבר זמנה", אומר פוזנר. "תכנון ואי-תכנון הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע". כך, לדוגמה, שום מועצת תכנון עליונה לא החליטה לסגור את המרפסת הראשונה אבל למהלך היתה השפעה על דמותה של העיר הישראלית יותר מכל החלטה תכנונית רמת דרג.

במערכת העירונית תמיד יהיו מרכיבים שיסתרו זה את זה ואי אפשר יהיה לצמצם אותם לתוצאה אחת מוחלטת. מתכנני ערים מאמינים שהם יודעים מה לא בסדר בסביבה הישראלית ומה צריך לעשות כדי לתקן. הגישה האבולוציונית דורשת למידה לעומק של המשתנים ויכולת לדמות תוצאה, ובעיקר צניעות, "לכן אולי מעט מתכננים נוטים לאמץ אותה".

הוכחה ניצחת לכושר ההישרדות של הסביבה הישראלית הוא המערכת המסועפת של "תיקונים והתאמות", שבה לישראל כמעט שאין תחרות. הרחוב תמיד ידע תמיד להתאים עצמו לצרכים חדשים, לסגור, להוסיף, לערבב להטליא; "זה אולי לא תמיד ‘יפה' אבל זה חסכוני ויעיל ומסייע להציל את העיר מהתנוונות", כדברי פוזנר. ניסיונות להתכחש למפה ולהנחית עליה עצמים זרים רק "יצמצמו אפשרויות וישבשו אורחות חיים שעושים את העיר למה שהיא, או לחלופין יגרמו בעיות גדולות בהרבה". ואלה לא איומים אלא המציאות המתהווה בפועל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו