בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא כל מה שדולף

ההיסטוריה מלאה סיפורים על אייקונים אדריכליים דולפים ומטפטפים. האם יש בזה כדי לנחם את מי שנקלעו במקרה לכיסא 21 בשורה 15?

תגובות

"כל ארכיטקטורה דגולה דולפת" הוא ביטוי עממי למחצה ופופולרי לגמרי שגידל על ברכיו דורות של אדריכלים. הביטוי הרהוט והשנון הוא מפלטו של איש המקצוע, המאפשר לו לחסות בנחת תחת המיתוס הרומנטי של "האדריכל הגאון" ולגלגל ממנו והלאה את האחריות למעשיו. הדליפות הן מטאפורה לשלל כשלים בבנייה ומקרה מייצג בהיותן כשני שלישים מכלל הליקויים בענף.

מרביתן אינן נעלמות חרף כל המאמצים. אלה בלי ספק נתונים סטטיסטיים מאלפים, גם אם אין בהם כדי להצדיק את תופעת הדליפות הטורדנית באגף החדש בסינמטק תל אביב, או לנחם את מי שנקלעו במקרה לכיסא 21 בשורה 15 באולם הגדול, שבדיוק מעליו התקרה דולפת. זה המקום להזכיר בהקשר הזה שאולי כל אדריכלות דגולה דולפת, אבל לא כל מה שדולף הוא אדריכלות דגולה.

הדליפה, שלעתים מגיעה לכדי זרימה או הצפה, היתה לשמה האמצעי של האדריכלות המודרנית, שהתגלחה על לחיי הציבור בחידושים מהפכניים כמו גג בטון שטוח וחלונות ענק מזכוכית, אם למנות רק את האלמנטים המועדים ביותר לפורענות. מהדהדות במיוחד הן הדליפות והטרוניות על דליפות באיקונות המהוללות שתיכננו הדגולים באדריכלים בכל הזמנים כמו וילה סבואה של לה קורבוזיה ובית פרנסוורת של מיס ון דר רוהה. התופעה היא עילה לסכסוכים מרים בין בעלי בתים ממורמרים לאדריכליהם המפורסמים, ומקור בלתי נדלה לאפוריזמים שנונים. לפרנק לויד רייט, שהגגות במרבית יצירותיו דלפו, מיוחסת האמירה האלמותית ש"אם הגג אינו דולף, סימן שהאדריכל אינו יצירתי מספיק".

עם פריחתם של המחקר הבין-תחומי וביקורת התרבות, עברה הדליפה מהמגרש הטכני לשדה הסוציולוגי. במחקרו לתואר דוקטור על גלגולי הביטוי "כל אדריכלות דגולה דולפת" מצא האדריכל ד"ר אוור הרדרסון מנורווגיה כי הוא משקף נאמנה את המתח שבין שני אתוסים, המהנדס המעשי שרגליו על הקרקע מול דמות האדריכל היצירתי והבלתי מתפשר.

היסטוריונית האדריכלות והתיאורטיקאית ד"ר ניקול סאלי מאוסטרליה, המתמקדת בתלונות על דליפות, טוענת כי פרסום התלונות על ליקויים חמורים בבית פרנסוורת בעיצומה של תקופת מקארתי שירתה את תומכיו של הסנאטור הידוע לשמצה במלחמת החורמה שניהלו במודרניזם ה"קומוניסטי".

בעשורים האחרונים, מציינת סאלי, חל מהפך היסטורי באופי התלונות על דליפות. בני הדור השני והשלישי של בעלי בתים איקוניים דולפים כבר אינם תופשים את ליקויי הבנייה כעילה לתביעות משפטיות, אלא כסמל סטטוט למביני עניין המוכנים להקריב הרבה למען ה"אמנות". ב"בית בבורדו" שתיכנן רם קולהאס ב-1998, הדליפות זכו למעמד משלהן ככוכבות הסרט "חיי בית" של אילה בקה ולואיז למואן, שתיעדו את חיי היום-יום בבית ואת ההתמודדות הסיזיפית עם טפטופים ופכפוכים בהיקף של מפלי מים. הבית, שהיה לאיקונה עוד לפני שנבנה, הוא עדות אילמת לכך שאדריכלות דולפת היא אולי "דגולה" לפעמים, אבל היא לעולם לא יכולה להיות אדריכלות טובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו