בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרסת כיסוי: בניין צים בחיפה יאבד את זהותו האדריכלית

תוכנית שיפוצים תהפוך את מטה ההנהלה של צים מבית משרדים מודרניסטי לבניין היי-טקי נוצץ. מורשת אדריכלית שלמה הולכת ומתכסה בקירות מסך

34תגובות

את מטה ההנהלה של חברת צים, שהוקם ב-1970 בעיר התחתית בחיפה, אפשר לזהות בקלות כמעט מכל מקום בכרמל. על שתי החזיתות הראשיות שלו, שמתנשאות לגובה של עשר קומות, מתנוסס לוגו ענקי של החברה בצבעי כחול ולבן; מצד אחד באנגלית ומצד שני בעברית. זה בניין שמתפקד למעשה כשלט פרסומת ענקי ומסמן את עוצמתה של אחת מחברות הספנות הגדולות ביותר בעולם. לספינות המגיעות לנמל, לנוסעי הרכבת ולעוברים ושבים אין סיכוי להחמיץ אותו.

לפני כחמש שנים החליטה הנהלת צים להעתיק את משרדיה למרכז תעשיות מדע (מת"מ) בכניסה הדרומית לעיר ומכרה את הבניין ליזמים פרטיים. בקרוב צפוי הבניין לעבור מהפך תדמיתי: תוכנית שיפוצים נרחבת בתכנונו של משרד האדריכלים מנספלד-קהת תהפוך אותו מבית משרדים מודרניסטי צנוע לבניין היי-טקי נוצץ.

עבדאללה שמא

עוד במדור: ביה"ח הגריאטרי הרצפלד בסכנה | מגדלי יוקרה במקום מבנה הפילהרמונית | מה יעלה בגורל פסאז' עצמאות בבת ים?בית העם של גבת נטוש

בית צים הוקם באחד מרגעי ההתעוררות הספורים של העיר התחתית, אזור ששימש מרכז העסקים הראשי של חיפה מימי המנדט הבריטי ועד לאמצע שנות ה-70. הוא תוכנן על ידי שמואל וארי רוזוב, אב ובן שהחזיקו במשרד אדריכלים משגשג האחראי בין השאר לפרויקטים כמו מלון דן כרמל, התחנה המרכזית בשכונת בת גלים (בשיתוף אריה שרון, בנימין אידלסון ואריה פריברגר) ובית האיכרים ברחוב קפלן בתל אביב. כמו רבים מעמיתיהם, הם דבקו בקו מודרניסטי מובהק המתבסס על ניקיון צורני ושימוש בבטון חשוף ככלי לביטוי של כנות חומרית ומבנית.

הבניין מורכב ממאסה בת תשע קומות המוצבת על גבי קומת עמודים מזכוכית, עם דמיון רב לבניין עיריית תל אביב שתוכנן באותה תקופה על ידי האדריכל מנחם כהן. החזיתות הראשיות זכו לטיפול פשוט ונקי ואופיינו בשורות ארוכות של חלונות שמדגישות את האיכות האופקית של הבניין ומרמזות על העדר הייררכיה בחללים הפנימיים. בצדי הבניין נעשה שימוש ביציקות בטון מלבניות. מקטע צר של חלונות נחבא בין הבטון ומאיר את פנים המסדרונות.

חשיבותו האדריכלית של הבניין היא בהיותו דוגמה מייצגת לבנייה המשרדית בבטון חשוף של שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. שמואל וארי רוזוב החליטו לשוות לבית צים דמות של בניין משרדי-ממסדי, בדומה לבית הוועד הפועל או לבניין הסוכנות בתל אביב. את הקשר לרחוב הם רקמו באמצעות קומת עמודים מפולשת שמזמינה את העוברים ושבים להיכנס פנימה ומשדרת אווירה עסקית.

מי יקיצנה

לחברת צים היה חלק חשוב בעיבוי הפעילות בעיר התחתית. המיקום לצד הנמל ומסילת הרכבת והסמיכות למוסדות ציבור דוגמת סניף הדואר המרכזי או משרדי הנהלה של "סולל בונה" יצר מתחם מוסדי-ממשלתי שריכז שירותים אזרחיים ומסחריים. צים היתה אופטימית בנוגע לעתידה בחיפה. אף שהבניין התנשא לגובה עשר קומות בהיתר הבנייה המקורי, אושר לחברה להכפיל בעתיד את גובהו.

פריץ כהן / לע"מ

אלא שהפעילות של צים לא גובתה במאמץ פיתוח עירוני משמעותי. בכתבה נרחבת שפורסמה בדצמבר 1965 בעיתון "מעריב", תחת הכותרת "העיר התחתית בחיפה רדומה - מי יקיצנה?", דווח על קיפאון עמוק בתחום הבנייה באזור ובעיות ביורוקרטיות שמערימה עיריית חיפה בפני היזמים. "יותר ויותר קובלים על שהעיר התחתית של עכשיו כמעט שאינה שונה מזו של ימי המנדט. הרבה תמורות אין בה מאז", נכתב אז. "על שתי תופעות מצביעים הטוענים זאת: אחת, דעיכתו המוחלטת של המרכז הגדול הזה אחרי שעות העסקים. השנייה, שניכרת יותר לעינם של כלכלנים ובונים: בנייה בשיעור זעום שאינה עומדת משום השוואה לבנייה המשרדית והכלכלית בתל אביב. בין שתי תופעות אלו - הם סבורים - קיים קשר הדוק".

צים היה אחד מהבניינים שהצביעו על שינוי מסוים במגמה הזאת. הוא היה אמור לחזק את הפעילות הימית-מסחרית ולסייע לעסקי היבוא והיצוא. במקביל אליו הוקמו גם בניין של בנק ישראל ורב-קומות של חברת הבנייה רסקו, וכמה יזמים זריזים הסבו מחסנים ישנים של הנמל לחנויות ומשרדים. אבל באמצע שנות ה-70 החלה חיפה לסבול יותר ויותר מהמרכזיות של תל אביב בחיי הכלכלה והתרבות וחברות רבות עזבו אותה לטובת המרכז. העיר התחתית הלכה והתרוקנה מתוכן ומפעילות - וכך גם חברת צים שהחליטה לעבור למת"מ, שהוא כמעט אקס-טריטוריה של העיר.

בשנים האחרונות מנסה עיריית חיפה לדחוף לפיתוח מחודש של העיר התחתית באמצעות שיפוץ של תשתיות וניסיון למשוך עוגנים אזרחיים חדשים. לצד הקמה של מגדל "המפרש" שמשמש את משרדי הממשלה, קריית בתי משפט וקמפוס הנמל, העושה שימוש בבניינים מנדטוריים לטובת מכללות ואקדמיות, העירייה גם מפתחת תשתית חדשה לתחבורה ציבורית ומשקיעה משאבים בשיפוץ ועיצוב של הרחובות באזור.

למחוק תקופה

השיפוץ המתוכנן של בניין צים, השני במספר - אחרי שנצבע בכחול-לבן בשנות ה-80 - אמור להשתלב במגמה הזאת, אלא שבמסגרת מרתון ההתחדשות של העיר התחתית הוא עתיד לאבד את זהותו האדריכלית לתמיד. "הבניין צריך שיפוץ פנימי וחשבנו שזאת גם הזדמנות טובה לקשור אותו יותר טוב לרחוב עם חזית וגגון כניסה חדשים ועם כיכר קטנה שנקים במקום מגרש החניה של הבניין", מסביר האדריכל מיקי מנספלד, שמופקד על השיפוצים. "ברגע שצים עברה למבואות חיפה, החזיתות שלו עם הלוגו נהיו אנכרוניסטיות".

השיפוץ כולל פירוק של החזיתות הקיימות והחלפתן בקירות מסך עם טכנולוגיה מתקדמת למזעור של הוצאות החימום והקירור. חזיתות הבטון החשוף יחופו אף הן בלוחות אלומיניום, ובצמרת הבניין מתוכנן גמלון שבינו לבין הבניין המקורי אין קשר. בעלי הבניין העדיפו שלא למסור לתקשורת הדמיה של הבניין לאחר השיפוץ, אף שהדמיה כזאת תלויה על הבניין עצמו.

עבדאללה שמא

אופנת הכיסוי וה"תיקון" של המודרניזם אינה ייחודית לבניין צים. בשנים האחרונות כוסה גם בית האבות "משען" ברמת אביב בלוחות אלומיניום בצבעי כסף ולבנדר, כך גם חזיתות הבטון ולבני הסיליקט המרשימות של בניין לשכת המסחר בצומת הרחובות קרליבך והחשמונאים בתל אביב. האם מדובר בניסיון למחוק מורשת של תקופה שלמה? והאם שיפוץ של בניין, הכרחי ככל שיהיה, מחייב גם שינוי של החזיתות?

"החזית של צים היתה, ואני נזהר להגיד זאת, מיושנת, עם טכנולוגיה של אלומיניום ישן ופרופילים ישנים", עונה מנספלד. "היתה אפשרות לחדש את החזיתות באותן פרופורציות בדיוק אבל היזם לא רצה לחזור על כך. עיצוב, שככל שהוא היה טוב בעבר, כבר לא מתאים היום. ניסינו לתכנן משהו שהוא שקט וצנוע ולא ראוונתני או קופצני".

מנספלד אמור להיות ראשון המגינים על המורשת המודרנית. אביו, אל מנספלד, חתן פרס ישראל, היה מבכירי האדריכלים בארץ ותיכנן שורה של בניינים איקוניים, ביניהם מוזיאון ישראל. אבל לדברי מנספלד הבן, "לא כל בניין שנעשה על ידי אדריכל גדול הוא בעל ערך שימורי לעולמי עד. צריך לקבוע סדר עדיפויות מה לשמר ומדוע". לדבריו, "יש רגע מסוים שבו צריך להודות שבניין טוב ככל שיהיה הוא לא בעל ערך שימורי. כאדריכל אתה צריך תמיד לזכור מה האלטרנטיבה. להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו