בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכום שנה

מחאת התכנון פוצצה את הבועה

אף שמטרותיה הן לפי שעה בגדר הבטחה בלבד, הישג אחד ראוי לזקוף לזכות המחאה התכנונית: היא הוציאה את התכנון מהמגירה ואת המתכננים למאהלים

תגובות

אם לברק אובמה הוענק פרס נובל לשלום על הבטחה לשלום ולא על השלום עצמו שעדיין אינו בהישג יד, ואם השבועון "טיים" בחר לאיש השנה ב-2011 את ה"מפגין" האנונימי שבעצם אינו בדיוק איש, אז הדרך פתוחה גם למדור זה לנסות ולהיכנס לנעליים הענקיות ולבחור ב"מחאת התכנון" של הקיץ האחרון כפרויקט השנה, אף על פי שאינה בדיוק פרויקט ומטרותיה טרם התגשמו.

אלא שכמו ההבטחה הנשיאותית, גם להבטחה של מחאת התכנון יש חיים משלה, כאופק אוטופי וכאור בקצה המנהרה שאליהם יש לשאוף. המחאה התכנונית שהיתה חלק מהמאבק החברתי מראה אותות חיים גם אחרי שמאהלי המאבק קופלו בטרם עת - בשיח התכנוני שהתעורר, בנושאי לימוד ומחקרים באקדמיה, במאמרים ובכנסים (ובהתארגנות חדשה של הימים האלה של מתכנני ערים צעירים לאקטיביזם תכנוני), בתקווה שמכל אלה אולי גם יזוז משהו בעולם הממשי.

מחאת התכנון היא בלי ספק מרכיב מרכזי במאבק החברתי. לא במקרה המאבק פרץ על רקע העלייה החדה במחירי הדיור שהיא נושא תכנוני מובהק, ולא לשווא על דגלו נחרתה הססמה המנצחת "ב' זה אוהל", שגם היא באה מאותו תחום. העם אמנם דרש צדק חברתי, אבל התברר עד מהרה שאין צדק חברתי ללא צדק מרחבי ואין צדק מרחבי בלי צדק תכנוני. אנשי מחאת התכנון היו שם כדי לעשות את הקשר.

דניאל בר און

אף על פי שמטרותיה הן כאמור בגדר הבטחה בלבד לפי שעה, הרי לרגל סיכום השנה ייזקף לזכותה בכל זאת הישג בולט אחד: היא הוציאה את התכנון מהמגירה ואת המתכננים מהבועה והורידה אותם לרחוב, לכיכר ולמאהלים בשדרות, יד ביד עם הקוטג', המתמחים ועגלות הילדים.

במחאה התכנונית השתתפו חלק אנשי אקדמיה, מתכננים, אדריכלים ופעילים חברתיים המייצגים קשת רחבה של עמדות. עקרונותיה, שהוצגו בהרצאות ודיונים במאהלים לפני קהל שאינו בהכרח מקצועי, נוסחו בשני מסמכים מרכזים: דו"ח צוות התכנון בוועדת יונה-ספיבק, בראשותה של ד"ר אמילי סילברמן מהטכניון בחיפה ובהשתתפות הרכב רב תחומי של אנשי מקצוע, ו"מסמך סלמה", שחיברה קבוצה של אדריכלים ומתכננים צעירים ביוזמה משותפת עם פעילי המחאה החברתית. כיום מוביל את המהלך ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, האדריכל יובל יסקי, שיחד עם סילברמן הם ראוים לציון ולמדליה אישית על פועלם זה.

דו"ח הצוות הוא מקיף, רב תחומי וחברתי מובהק, והנחת היסוד שלו היא שצדק חברתי הוא הבסיס למדיניות מרחבית. "מסמך סלמה" הוא חיבור תכנוני באופיו, והנחת היסוד שלו היא שמדיניות מרחבית היא המפתח לעשיית צדק חברתי. חרף חילופי המקומות במשוואת הצדק, הדמיון גדול מהשוני ושניהם מכוונים בשורה התחתונה לאותן מטרות טובות ונעלות: לתכנון בר קיימא ולדיור בר השגה, לעצירת הקמתם של ישובים חדשים, לשיקום וחיזוק ערים קיימות לטובתם של כל שכבות האוכלוסייה ומגזריה, לפיתוח תחבורה ציבורית יעילה ונגישה, לחלוקה שווה של משאבים, לשיתוף הציבור בתכנון וכל אותם המתכונים שמבטיחים לעשות את המרחב שלנו חברתי יותר, צודק יותר.

פרסומו של "מסמך סלמה" עורר תגובות נגד חריפות בקרב "מדעני המרחב" - אנשי האקדמיה, גיאוגרפים וסוציולוגים, והאמת שגם הפיח בה חיים. לעליהום ישנם כמה נימוקים אבל נדמה שהעיקרי בהם הוא פשוט שהמסמך הגיע מהדיסציפלינה התכנונית המעשית ולא מזו התיאורטית האקדמית, שלמרות הדחיפות עדיין מתלבטת בשאלות פילוסופיות, מעניינות כשלעצמן, כגון מהו בכלל צדק חברתי ואם המרחב הוא אכן הזירה המרכזית לקידומו.

במבט מבחוץ, המחלוקת נראית כסערה בשלולית, שעלולה עם זאת לגרום לפילוג בין השורות של חבורה זעירה ממילא ולהחמיץ את המאבק מול האויב האמיתי, שהוא קובעי מדיניות התכנון ומקבלי ההחלטות.

דניאל בר און

ואכן, בעוד מחאת התכנון מחפשת את דרכה - ומחפשת דרך ללבן את המחלוקות - בשטח עצמו העסקים נמשכים כרגיל. עשרות ישובים חדשים מתוכננים ומוקמים ומגמת הפירוור נמשכת, חוק הווד"לים יחסל את שאריות הדמוקרטיה במערכת התכנון, מתחמי בנייה חדשים מוקמים במתכונת של פרוורי מגדלים בתוככי הערים ("ערים תאגידיות", כפי שהם מוגדרים ב"מסמך סלמה"), התחבורה הציבורית במבוי סתום ושיפור אינו נראה באופק, את הפתרון ליוקר הדיור מחפשים מתחת לפנס ולא בתכנון יעיל, והאי-צדק בחלוקת משאבים משווע בעבור אוכלוסיית הבדואים בנגב המאוימת בפינוי ונישול ובעבור המגזר הערבי בכללו. מחאה תכנונית מעולם לא היתה נחוצה יותר.

האם יש מקום לאופטימיות? "בשנה הזאת השתנה השיח בכל הנוגע לתכנון ולדיור, אבל עדיין לא המדיניות", מודה סילברמן, המשוכנעת שהאופטימיות מונחת במגרש המוניציפלי. "ככל שיתקרבו הבחירות ברשויות, יותר תושבים ידרשו השקעה בשכונות הוותיקות, שיפור היכולת לנוע בעיר ללא מכונית פרטית ומעורבות בהקצאת התקציב העירוני. אם נמשיך להקשיב לשכבות רבות בציבור, יש כאן סיכוי לשינוי".

יסקי מסביר ש"לעת עתה אנחנו עושים אהבה עם עצמנו" ומאיץ בעמיתיו למחאה "לצאת מהאקדמיה וללכלך ידיים, לצאת בכוחות משותפים לשטח, למינהל התכנון, למשרד השיכון, למקומות שבהם ההחלטות מתקבלות ואפשר לזהות שם אנשים טובים שאפשר לדבר אתם, ולנסות הכל כדי לשכנע, גם אם ניאלץ לפעמים לסתום את האף". אז לשנה הבאה באוטופיה הבנויה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו